כשהארי מגיע אל מחנה החצויים

הערת הכותבת:

הפאנפיק הוא עם ספוליירים לכל גורלו של אפולו. קראתי גם את החמישי. (:

ואני מכורה לסולאנג'ילו בצורה קשה מאוד, אז תתכוננו להרבה סולאנג'ילו! וגם לשאר הזוגות. אולי אפולו גם יופיע כאל שוב. ואכתוב כשיהיה לי זמן. ותגובות ואני ממשיכה!

הפרק:

ניקו התהפך במיטה השחורה שלו בביתן שלוש עשרה, ביתן האדס. הוא חלם. בחלום שלו הוא ראה נער שחור שיער חמו... הוא עמד לקרוא לו ' חמוד ' כרגע? נתעלם. אבל בשם הלארס של מחנה יופיטר, לנער הזה היו עיניים ירוקות כמו של פרסי. לא שאכפת לניקו. הוא כבר ממזמן שקוע כולו בנער אחר בכל נימי נפשו. אבל הנער שחלם עליו (וממש לא בקטע הזה!) הרכיב גם משקפיים. בנוסף, היה לו משהו שנראה כמו צלקת ישנה במצח שלו בצורת ברק. תחושה שקרובה לצחוק עלתה בגופו של ניקו כשדמיין את פרסי לו היו לו משקפיים. אבל הוא מיד נזף בעצמו על חוסר הריכוז שלו וחזר להסתכל בחלום. הממושקף טיפס במאמץ על גבעת החצויים אל עץ האורן של תאליה ונאנק בסופה שהתרחשה בחלום ונאבק בה. ניקו התעורר בבהלה בגלל רעם חזק ששמע בחלום וגילה את וויל מתעורר בגללו גם ופותח עיניים במאמץ."ניקס? מה קרה?" וויל שאל מיד בדאגה שגרמה ללחיים של ניקו להתלהט. "כלום," ניקו פלט. הוא ממש לא רצה שוויל ידאג לו בגלל סיבה נוספת. וויל דואג לו מספיק בגלל התופעות לוואי של המסע עם הפסל אתנה פרתנוס. "תחזור לישון, סולאס." ניקו אמר עוד אבל וויל כבר הכיר את ניקו טוב מאוד בשלב הזה כנראה, כי הוא המשיך לשבת בישיבה מנומנם ולהסתכל עליו בדאגה ובשאלה. ניקו נאנח בהשלמה וסיפר לוויל את ועל החלום, עם דילוגים על כול החלק הזה שהוא חשב שהנער שחלם נראה חמוד נורא. בסוף וויל פער את פיו בצורה שגרמה לניקו להניד בראשו בחיוך ולהישען עליו ולבהות בעיניו התכולות. כשניקו כמעט נרדם שוב על החזה של וויל בן אפולו נזכר לדבר, בקול שקט. ניקו הקשיב במאמץ לא להרדם עוד קצת. "אלים אדירים. אנחנו מספרים את זה לכירון מחר אחרי ארוחת הבוקר." אמר וויל ומשך את ניקו לשינה שוב בידיו. הוא ליטף את ניקו עד שהוא נרדם.

הפרק הקודם		הפרק הבא