0 חרמשים |
פאנפיק המשך לפאנפיק "אני יהודי"
דרכיו העקלקלות של אליהו כהן בבית הספר הוגוורטס
פרק מספר 2 - צפיות: 1427
(4.778) 18 דירגו
|
פרק: |
דירוג הפאנפיק: pg13 - פאנדום: סדרת הארי פוטר - זאנר: הרפתקאות - שיפ: אליהו&מרי - פורסם ב: 24.03.2021 - עודכן: 15.04.2021 | המלץ! ID : 12341 |
האנשים, המראות, הקסמים, הכול בא אליי במנות גדושות, אבי לא היה נראה המום במיוחד, אבל כנראה שזה משפיע עליו באופן אחר, אבל אותי זה שיגע, סחרחורת תקפה אותי, השתוקקתי לכשף כבר, לא יכולתי לחכות, רציתי עכשיו. אבי ניצל את הביקור בסמטת דיאגון לטובה, הוא הלך למקומות מעניינים ויפים שלא הבנתי איך הכיר, עד שראיתי את המפה שהחזיק ביד, ואני חשבתי שהוא מכיר את האזור... נכנסנו דרך הקלחת הרותחת, היה מצחיק לראות איך הוא לא מזהה את המקום, רק כשאמרתי לו הוא זיהה את הכניסה, כנראה שכדי שאבא יכנס אני צריך להראות לו את הכניסה, כנראה הכניסה מותרת רק לקוסמים ומלוויהם, אז עד שהראיתי לו הוא לא הוכר כמלווה שלי, עד עכשיו. הלכנו בתחילה לאדון אוליבנדר, הוא נחמד, אבל האמת שהידע הרב שלו הפחיד אותי, רציתי מישהו רגיל, וקיבלתי אשף, אני לא אוהב לדבר עם אנשים שיודעים הרבה יותר ממני, הם מפחידים אותי. "בוא נראה, בן 11, משקל שלושים ושלוש קילו, גובה סביר, נחמד, רוחב נחיריים.... מוטת כנף.... סטנדרט, כן, הנה, בוא נבחר בשבילך שרביט" מלמל אוליבנדר, הוא החל להסתובב בחדר, מכניס ומוציא קופסאות שרביטים מהודרות, הוא לקח שרביט אחד, עיין בטופס שהודבק עליו, והושיט לי, לקחתי אותו בהיסוס, "לא קרה שום דבר, אני חושב" מלמלתי אחרי שנתתי הנפה כמו שהוא ביקש, הרגשתי קצת מטופש 'לתת הנפה' עם כפיס עץ מסוקס. "למה אתה קורא לשרביט 'כפיס עץ מסוקס?'" שאל אוליבנדר, נדהמתי, הוא קורא מחשבות? "כן, בהחלט כן" היה המענה האוליבנדרי, שתקתי, "מה עוד אתה מסתיר?" תהיתי. "וואו, יש לך אומץ, בחור, במיוחד אחרי שפחדת ממני..."הוא צחק, קולו מסוקס כמו השרביטים שמכר. "איך ידעת שפחדתי? אהה...." קצת קשה להתרגל לקורא מחשבות... "נכון, ילד, גם קשה להתרגל ליכולת הזאת..." כבר לא שאלתי איך הוא יודע מה חשבתי, התחלתי להתרגל. "מה עוד אתה מסתיר?" שאלתי את השאלה שממנה ניסה להתחמק. "אני? מה אתה רוצה לדעת?" הוא שאל, לא התרכזתי, הבטתי בשולי חולצתו, הם היו נפוחים, כמו של חבר שלי זמן שהוא מסתיר את הציצית. "כן, ידעתי שתגלה את זה ילד, אתה חכם, זה ברור, ילדים יהודים הם חכמים, לא שיצא לי לפגוש הרבה" הוא המשיך במלמולו. "אתה יהודי?" חייכתי. "כן, ואני גאה להיות כמו גודריק" הוא אמר בגאווה. "גודריק? מי זה?" הוא הסתכל עליי, צחוק על פניו. "אוי, שחכתי שאתה לא בעניינים, רוצה שיעור היסטוריה?" הוא צחק, הנהנתי. "אבל קודם נצטרך לבחור לך שרביט, גבר, תזכור, שרביט! לא מקל עץ מסוקס כמו הקול שלי..." הסמקתי. אוליבנדר הוציא עוד קופסא, הקופסא צדה את עיניי, נדלקתי. "אדון אוליבנדר, תוכל להראות לי את השרביט הזה?" הצבעתי על שרביט אחר, שצד את עיניי. "בשמחה, אחרי הכול, השרביט בוחר את הקוסם" מלמל אוליבנדר שוב והושיט לי את השרביט. מייד כשהרמתי אותו, חשתי שהוא בדיוק כמו קודמיו, לא מתאים לי, אבל נתתי הנפה, ונבהלתי, כך גם אוליבנדר. "וואו! מאז לפני חמש שנים לא יצא לי לפגוש אדם בעל עוצמת קסם גדולה יותר משלך" התרשם אוליבנדר. "מי זה היה?" שאלתי. "הארי פוטר כמובן, אוח, כמה שהייתי צריך לסדר אחרי שיצא, שנים לא כישפו ככה את החנות שלי, אבל הוא.... עכשיו בשנתו השביעית, אתה מבין, אחרי המלחמה הגדולה נגד וולדמורט בשנה שעברה, הוא חזר לשנה נוספת, אז אולי אפילו תפגוש אותו! אבל כן, עץ זית, שמונה עשר סנטימטר, גמיש, כן, בדיוק בשבילך, אז עכשיו נוכל לארוז, הא ילד?" צחק אוליבנדר. "ושיעור היסטוריה" הזכרתי לו. "כן, גם השיעור יבוא" הוא צחק. התיישבנו אחד ליד השני, הוא התחיל לספר: "כמו שאתה אולי יודע, אבל את הוגוורטס הקימו ארבעה אחים, גודריק, הלגה, סלאזר ורוונה מרלין, ילדיו של הקוסם המהולל מרלין הגדול, בהמשך הדרך השם שינו את שמות משפחותיהם בהתאם לבקשת אביהם, כל אחד, והשם אשר חשב שייצג אותו כראוי, סלאזר בחר בסלית'רין, רוונה ברייבנקלו, גודריק בגריפינדור והלגה בהפלפאף, לאחר כמה שנים, אירע קרע בין גודריק לסלאזר, הקרע התחיל בהתלבטות האם לקבל גם בנים של מוגלגים לבית הספר, או רק מה שסלאזר כינה 'טהורי דם' בהמשך, גודריק גריפינדור המשיך להילחם באחיו- ולבסוף סלאזר עזב את הטירה, גודריק, למרות חילוקי הדעות ביניהם, התגעגע לאחיו, הוא שיקע את צערו במשקאות, עד אשר גילה את היהדות, הוא התגייר, אך מעטים יודעים על כך, אם כך, זהו הסיפור, וכך גם אני, התדרדרי לאחר לימודי בהוגוורטס לפשיעה- ואז גיליתי את היהדות שהחזירה אותי למוטב, כן, גם אני התגיירתי" סיים אוליבנדר את סיפורו. קמתי, "היה נהדר, אדון אוליבנדר, אגב, שמי אלי, מה שמך?" שאלתי. "שמי אליהו, אליהו אוליבנדר" הוא קם וליווה אותי החוצה. אוליבנדר הפנה את מבטו לחנותו הריקה ,ובפעם הראשונה בחייו חש צער על בדידותו. "מי יודע אם אפגוש שוב את הנער שהבין אותי" הוא מלמל, אליהו אוליבנדר נכנס לתוך החנות, מתעסק אם לקוחה חדשה בשם מרי.
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
ניקוד הבתים · תיעוד עריכת הנקודות · חדר הגביעים | |||||||
גריפינדור | הפלפאף | רייבנקלו | סלית'רין | ||||
|
|||||||
|
קיצורי דרך מיוחדים: הארי פוטר | אודותינו | צור קשר | הפורומים | HPlanet - הסיור הווירטואלי | פאנפיקים | האנציקלופדיה האנציקלופדיה: אלבוס דמבלדור | לונה לאבגוד | היער האסור | משרד הקסמים | חדר הנחיצות | גילדרוי לוקהרט | קווידיץ' | דראקו מאלפוי | אוכלי המוות | מצנפת המיון | סוורוס סנייפ | סדריק דיגורי | הוגסמיד | סמטת דיאגון | פוטרמור | הקרב על הוגוורטס עוצב על-ידי Design by JBStyle © כל הזכויות שמורות ל-All rights reserved to HPortal 2024 - 2007 |