השמש והירח של אקווסטריה

תודה רבה לחולמני שביטאה לי את הפאנפיק

שלוות הערב הקריר הופרה כאשר פרץ קרב אדיר בין הירח לשמש, או יותר נכון לומר, בין האחיות שמחזיקות בכוח הזה.
הכהה יותר, עם שיער הכוכבים, כיוונה פיצוצים מקרנה.
לעומת זאת אחותה הבהירה רק הדפה אותם בעדינות.
"לונה בבקשה," היא אמרה על גבול הבכי, "אנחנו אחיות."
מילותיה הרכות לא השפיעו על סוסת הירח.
"היינו אחיות, סלסטיה!" היא שאגה. "עכשיו כבר לא- ובאשמת מי הדבר? מובן שלא סלסטיה, נסיכת השמש הזורחת!"
היא צחקה בבוז.
סלסלטיה חמקה מאור כחול שבקע מהקרן של אחותה.
"לונה," היא אמרה בתחינה, "זאת אני, טיה. בבקשה."
קסם חזק במיוחד העיף את סוסת השמש לעבר הארמון של אקווסטריה.
היא נחתה פצועה כששיערה הארוך והוורוד מכסה את עיניה, אבל למרות זאת היא הרגישה בודאות שאחותה מתקרבת אליה בתעופה על מנת להרוג אותה.
עיניה במבט נואש חיפשו מוצא.
הן נחו על אבן ההרמוניה שצורתה כוכב- היא ריכזה את הכוח הגדול של האבנים הקדומות.
קרנה בערה ואילו אחותה הוטחה הרחק אי שם.
סלסטיה פקחה את עיניה בתדהמה כשהירח קיבל את צורת פניה של סוסת הירח.
קווצת שיער כחולה\ירוקה נחה לידה, היא לא זכרה ששיערה היה כחול וירוק- אלא רק ורוד.
לפתע היא הבינה מה היא עשתה.
"הו לונה," היא אמרה בכאב ושבילי דמעות זלגו במורד עיניה, "איך יכולתי?"
הירח התחיל להתכסות בעננים.
"מעכשיו אני לבדי.. נסיכת השמש והירח."

אבל איך לונה בכלל נהייתה סוסת הירח?

המשך יבוא...

ת''ב?

		הפרק הבא