אמילי פוטר *ננטש*

היי, את הסיפור הזה התחלתי לכתוב לפני המון זמן והפסקתי לפני שסיימתי את הפרק הראשון , אבל עכשיו החלטתי לנסות להמשיך אותו. את החלק האחרון כתבתי ממש לאחרונה.

תהנו!

נ.מ. פרסי:

היי אני פרסי רובכם בוודאי חושבים עכשיו: היי! למה הבחור הזה נדחף לכל מקום?

אבל בבקשה אל תאשימו אותי בזה, תאשימו את המזל הרע שלי, גם אני מאשים אותו
בכל הסיפור, אם אתם שפויים, תלכו מייד ותשכחו שהתחלתם לקרוא את זה.

אם אתם פאנפיפול כנראה שיהיו לכם התקפי התפאנגרלות,
ועכשיו דיי עם האווירה הדיכאונית הזאת! בואו נתחיל בסיפור!

(ה.מ. פרסי! הם פאנפיפול, הם בחיים לא יקשיבו להזהרות שלך, ולא הצגת את עצמך טוב! אתה כל כך גרוע בקריינות!)

אוקיי אז אני , אנבת, פייפר, וג'ייסון (פייפר וג'ייסון נפרדו) הלכנו למצוא איזה חצוייה או נצר חדשה,

אז אני ,חכמולוגית, פייפס, וגרייס הגענו לכיתה באיזה בית ספר יהודי,(לאחרונה יש הרבה יהודים במחנ'צ)

בזמן שהדבר היחיד שאנחנו יודעים הוא שאחת ממי שנמצאות בכיתה היא חצוייה או נצר,

לפחות אנחנו יודעים שזאת נקבה.

ברגע שנכנסנו לכיתה היה בלגן מוחלט, מלא ילדים דיברו, צעקו, והשליכו ניירות.

אנחנו עמדנו מתבוננים במשך בערך דקה עד שמורה נכנסה והתחילה לצעוק: "מה זה הבלגן הזה?
תאספו את הניירות תשבו ותוציאו ציוד מייד!" בערך אחרי 10 דקות כל הכיתה הייתה מוכנה.

וואו רק אחרי שכולם היו מוכנים סוף סוף שמו לב עלינו

"אתם בטח התלמידים החדשים, טוב כיתה 8 אלה התלמידים חדשים, פה בבית הספר אין שכבות וזה מתחלק לפי רמות"

"תוכלו להציג את עצמכם בפני הכיתה?" שאלה המורה "בטח, אני פייפר מקליין "

"אני ג'ייסון גרייס" ענו ג'ייסון ופייפר אחד אחרי השני

"אני פרסי ג'קסון וזאת חכמולוגית" הצגתי את עצמי ואת אנבת' "שתוק כבר, מוח אצה! , אני אנבת' צ'ייס"

"וואו , איזה כינויים...." אמרה אחת הילדות שישבה בקידמת הכיתה, היה לה שיער פזור ובלונדי ושתי קצוות מהשיער שלה יצרו קוקו קטן מאחורי , היו לה עיניים סגולות מנצנצות כמו הכוכבים שבגלקסיה

"לגמרי!" ענתה ילדה שישבה לידה, לילדה היה שיער ג'ינג'י שנעשה מטולטל לקראת סופו הוא היה פזור וקופצני היו לה עיניים חומות שנצצו בניצוץ שובבי.

נראה היה ששתיהן מאוד מקובלות במקום הזה, אבל איך אני אמור למצוא את החצוייה?,
"מיס פוטר ומיס מדרל! לא ככה מקבלים תלמידים חדשים!" "סליחה המורה....." ענתה זאת שהיו לה את העיניים הסגולות,

"סליחה.....מטומטמת" ענתה הילדה שלידה בעוד היא מגלגלת עיניים.

המורה נראתה מיואשת "לכי למשרד המנהל" אמרה אפילו שנראה שידעה שזה לא יעזור לה.

הילדה הג'ינג'ית יצאה בעליזות שובבית מהכיתה.
"אני באמת מצטערת," אמרה לנו המורה "סמנתה היא תלמידה נהדרת וחברותית אבל חברתה הטובה ביותר משפיעה עליה לרעה" "היי! אל תדברי ככה על אמ!" הזדעקה הילדה שכנראה הייתה סמנתה.

"פרסי אתה תישב ליד ג'ייסון, אנבת' את תישבי ליד אמילי ופייפר את ליד סמנתה. הגיעה הזמן כבר להפריד את שתי הבנות האלו........".

לקחתי את התיק שלי והתיישבתי, בעוד האחרים עשו כמוני. ברגע שג'ייסון התיישב והוריד את תיקו הוא בדק שאף אחד לא מסתכל , הוציא לבנה והתחיל להתמזמז איתה בעוד אני ופייפר מזמזמים משהו שנשמע כמו:"ג'ייסון ולבנה לנצח שתי נשיקות במצח" או: "אהבה יש באוויר..........". 

אנבת' נראתה כאילו היא עומדת להתפוצץ מרוב צחוק.

הערת כותבת: הייתי חייבת להכניס קצת ברייסון לקראת הסוף! זה היה חזק ממני.......

		הפרק הבא