הארי פוטר וסודות המייסדים

פרק 1

מקום חדש לקרוא לו... בית? 

חלק ג

עדיין מגדל, אחד אחר

נקודת מבט: הרמיוני גריינג'ר, שנה חמישית, בית רייבנקלו

אחרי שדמבלדור סיים לדבר, כל שולחן רייבנקלו קם ממקומו, והרמיוני קמה יחד איתם. כולם התקדמו לכיוון היציאה מן האולם הגדול, והרמיוני לא הופתעה כשנוצר פקק בדלתות האולם. הרמיוני העיפה מבט לאחור לכיוון שולחן גריפינדור אשר כבר לא יכלה לקרוא לו השולחן שלה, או הבית שלה, ויכול להיות שאפילו החברים שלה.

היא הופתעה לראות את סלית'רין והאפלפאף יושבים ליד השולחנות שלהם, כשהם נראים כאילו אין להם אף כוונה לזוז. מאחר וחדרי המועדון שלהם נמצאים בכיוון שונה מחדרי המועדון של גריפינדור ורייבנקלו, הרמיוני מעולם לא שמה לב אליהם במיוחד.

בעוד שבהתחלה גריפינדור ורייבנקלו הלכו יחד, במסדרונות, והרמיוני אפילו הספיקה להעיף מבט ברון, מהר מאוד שתי הקבוצות התפצלו לכיוונים שונים. לרגע הרמיוני כמעט המשיכה בדרכה לגריפינדור, אך מישהו משך בידה לכיוון הנכון.

כשהרמיוני נכנסה לחדר המועדון של רייבנקלו יחד עם כל שאר הבית החדש שלה, השיחה שלה עם מצנפת המיון עדיין הדהדה בראשה, למרות שעברה לפחות שעה מאז. היא הרגישה כל כך מנותקת מההווה, שלא הייתה בטוחה אם תוכל למצוא את דרכה למגדל של רייבנקלו בעצמה.

'הרמיוני גריינג'ר,' המצנפת אמרה בראשה. 'אני רואה שהשתנת במהלך השנים.'

הרמיוני תהתה מהם ההבדלים שמצנפת המיון רואה שהרמיוני לא מסוגלת לראות בעצמה.

 'למדת את אשר היה עלייך ללמוד בגריפינדור, אך איבדת את עצמך בניסיון להפוך לאחת מהם.' אמרה המצנפת.

'אבל אני מי שאני, גם אם השתנתי, זה לא אומר שאיבדתי את עצמי, רק שאני שונה.' אמרה הרמיוני.

'את צודקת, וגם אני צודקת.' אמרה. 'אין לנו הרבה זמן, אז אני אשאיר אותך עם שלוש שאלות.'

'מהן התכונות אותן העריכו המייסדים וכיצד כולן מתבטאות אצלך?
מדוע מיקומם של חדרי המועדון של ארבעת הבתים חשוב וייחודי?
מהו המקצוע הייחודי ביותר לבית רייבנקלו, ומדוע התפיסה שלו שונה כעת מבעבר?'

מיד לאחר מכן, המצנפת הכריזה בקול רם 'רייבנקלו!'.

הרמיוני עדיין לא הצליחה למצוא תשובה מספקת לאף אחת מהשאלות. גריפינדור היו האמיצים, רייבנקלו היו החכמים, האפלפאף היו הנאמנים וסלית'רין היו השאפתנים. אבל האם חכמים בהכרח אינם אמיצים או נאמנים? האם נאמנים בהכרח אינם חכמים או שאפתנים? האם סדר החשיבות של התכונות קובע את הבית אליו יתמיין כל אחד?

להרמיוני הייתה תחושה שהיא הייתה רחוקה מהאמת יותר מאי פעם.

חדר המועדון של רייבנקלו היה שונה מחדר המועדון של גריפינדור בדרכים שהרמיוני לא ידעה איך להסביר. כל הרהיטים היו שונים, המגדל היה בנוי בצורה שונה, אבל היה משהו נוסף במקום שהשרה אווירה שונה. חדר המועדון היה בנוי מחצי קומה עגולה אשר הייתה מלאה בשולחנות ומדפי ספרים בצדדיה אשר נועדו ללמידה של תחומים שונים. כל שולחן היה בגודל שונה ומאובזר בחפצים שונים.

הרמיוני ניגשה אל הקצה של מחצית הקומה הזו, כדי לראות את הקומה שמתחת. בצד שמאל היה גרם מדרגות שהוביל כלפי מטה אל הקומה המלאה של חדר המועדון. הקומה הזו הייתה מחולקת לשניים – מחציתה מאורגנת בדומה לחצי הקומה העליונה ומחציתה הזכירה להרמיוני את חדר המועדון של גריפינדור עם ספות וכורסאות מאורגנים לישיבה בקבוצות גדולות.

בכל מקום שבו לא היו מדפי ספרים, היו חלונות ענקיים שנמשכו מהתקרה עד הרצפה. התקרה של חדר המועדון שיקפה את השמיים, בדומה לאולם הגדול.

"אני מבקש מכולם להגיע לאזור המרכזי לכמה רגעים." אחד התלמידים הבוגרים יותר, הרמיוני ניחשה שהוא אחד מהתלמידים בשנה השביעית.

הרמיוני העיפה מבט סביבה והבחינה כי מרבית התלמידים שהקיפו אותה בקומה העליונה של חדר המועדון היו תלמידים שרק עברו לרייבנקלו, בניהם דין תומאס וקולין ודניס קריווי מגריפינדור, בלייז זאביני ודפני גרינגראס מסלית'רין. הרמיוני הבחינה גם במספר תלמידים נוספים מבתים שונים ושנים שונות שלא הכירה את שמם.

מצד שני, בקומה התחתונה של חדר המועדון כבר החלו להתיישב תלמידי רייבנקלו הותיקים סביב האח במרכז הקומה. הרמיוני הבחינה בדין מסתכל עליה והנידה בראשה אל עבר גרם המדרגות. כדאי שהם יתחילו לעכל את השינוי, מאחר והיא הייתה בספק אם רייבנקלו יהיו סבלניים במיוחד כלפי אנשים איטיים.

כשהם הגיעו לקומה התחתונה, הרמיוני שמעה את אותו תלמיד שקרא לכולם להתאסף מבקש מהוותיקים להתפזר קצת כדי לאפשר לכולם לשבת בקרבת האח. הרמיוני הבינה את מה שהוא לא אמר – אל תשאירו את החדשים בחוץ.

הרמיוני התקרבה למרכז המעגל שכולם יצרו והתיישבה לצד אחד הבנים שהיא ידעה שהיה מהשנה שלה. היא הייתה דיי בטוחה ששם המשפחה שלו היה בוט.

מספר רגעים לאחר מכן, הרמיוני מצאה את עצמה עם ילדה צעירה מהשנה הראשונה – קיארה - יושבת עליה, כשעל הספה לצידה טרי בוט (היא גילתה את השם שלו כשהוא הציג את עצמו בפני קיארה).

במרכז, עמד התלמיד שקרא לכולם להצטרף אליו כשלצדדיו שני תלמידים נוספים. "ברוכים הבאים לכל התלמידים החדשים בבית, קוראים לי מרכוס טרנר, והייתי אחד המדריכים בשנה שעברה. יחד איתי הדריכו אוסטין צ'מברס וברוק רייט שגם נשארו ברייבנקלו.

"אנחנו לא רוצים להאריך בדברים, היות והסעודה הייתה ארוכה והיום היה ארוך עוד יותר, אבל יש מספר דברים שהיינו רוצים לעבור עליהם עוד היום." אמר מרכוס.

"בגלל שאנחנו עדיין לא יודעים מיהם המדריכים לשנה הקרובה, אם משהו קורה עד שהם יבחרו באופן סופי, אתם מוזמנים לפנות אלינו. הבנים יוכלו למצוא אותי במעונות השנה השישית ואת מרכוס במעונות השנה השביעית במידה ומשהו קורה במהלך הלילה. הבנות יוכלו למצוא את ברוק במעונות השנה השישית. האם יש מישהי נוספת שמתנדבת לעזור לימים הקרובים, כדי שברוק לא תהיה לבד במהלך הלילה?"

הרמיוני התפתתה להרים את היד, אך לפני שהספיקה, תלמידה אחרת נעמדה. "שמי מיה, והייתי מדריכה בהאפלפאף עד כה. אני אמנם לא מכירה כל כך טוב את רייבנקלו עדיין, אבל אעשה את כל מה שאוכל."

"תודה, מיה," אמרה ברוק. "דבר נוסף שאנחנו רוצים להציע זה צוותי חניכה – לכל תלמיד ותיק ברייבנקלו יצוות תלמיד חדש ברייבנקלו באותה השנה. אתם תהיו אחראים לעזור לתלמיד החדש להתאקלם כמו שצריך, לענות על כל השאלות, לעזור בכניסה לחדר המועדון וכל דבר נוסף שיעלה."

"האם יש מישהו שמתנגד לרעיון?" שאל מרכוס. אף אחד לא הרים את היד. "מעולה. בגלל שכולנו עייפים, בואו ניצור את הצוותים עכשיו בזריזות ונלך לישון. שנה שביעית, תעמדו בבקשה."

שישה תלמידים נעמדו בסך הכל, בנוסף למרכוס. "קסנדר ומיה, לולה ולוגן, לילה ומיילס. זה בסדר?" שאל מרכוס. כשהם הנהנו והתיישבו, הוא המשיך הלאה. "שנה שישית, תקומו בבקשה. אני לא מכיר את כל השמות, אז בבקשה שכל אחד שקם יאמר את שמו."

וכך צוותו טיילר בראדלי עם קיילה קלארק, אוסטין צ'מברס עם ווילו ריינר, גראנט פייג' עם בארנבי פירס, ומריאטה אדג'קום עם נוח פוטס. להרמיוני התחיל לכאוב הראש מכל השמות שנזרקו לאוויר. היא התקשתה להבדיל בין התלמידים הותיקים ברייבנקלו לחדשים, ובין השנה השביעית לשישית שאותם לא הכירה טוב במיוחד.

"אני חושב שכל שנה שאנחנו מסיימים לצוות יכולה להתפזר וללכת לישון. אנחנו נמשיך לשנה החמישית - תקומו בבקשה ותאמרו את שמותיכם." הרמיוני קמה ואמרה את שמה.  

"ליסה טורפין ודין תומאס," הרמיוני תהתה איך מרכוס מצליח לזכור את כל השמות תוך רגע ולא להתבלבל בניהם. "טרי בוט והרמיוני גריינג'ר, סו לי ובלייז זאביני, אנטוני גולדשטיין ודפני גרינגראס."

"לילה טוב, שנה חמישית." הרמיוני קמה יחד עם שאר השנה שלהם. היא תהתה לרגע מה יהיה על תלמידי השנה הראשונה, אבל הניחה שלמדריכים – היא יכלה לקרוא לכם ככה, בכלל? – הייתה תוכנית היות והם לא שלחו אותם לישון עדיין.

"הרמיוני, דפני, לפה." הרמיוני עקבה אחרי אחת הבנות אך לא הצליחה לזכור אם הייתה זו ליסה או סו. "הכניסה למעונות היא מאחורי מדף הספרים הזה."

הרייבנקלואית השנייה הצטרפה אליהן בדיוק כשהראשונה משכה בידית בלתי נראית במדף הספרים. "שימו לב לא להתבלבל במדף. חלק מהמדפים האחרים נפתחים לחדרים ומקומות אחרים. נראה לכן מחר."

------------------------------------------------

רציתי להודות לכל מי שהגיב לפרקים הקודמים, אני מעריכה מאוד את המילים החמות. 

אשמח לשמוע גם ביקורות בונות במהלך הזמן, ומה אתם חושבים שעתיד לקרות בהמשך. 

שבוע נהדר לכולם!

מורפיאוס

הפרק הקודם		הפרק הבא