ייבושים

ויתור זכויות לרולינג

''אוקיי, הארי, אתה תשב כאן וֶוולדמורט, אתה תשב כאן.'' הבמאי הושיב אותם אחד מול השני. ''אוקיי, אקשן בעוד שלוש... שתיים... אחת... אקשן!''

מלצר מגיע לשולחן. ''הו, תודה על הקפה,'' אומר הארי. 

''אני הזמנתי קפה!'' כעס וולדמורט. ''עוד לפני שהגעת!''

''למה שלא תעוף מכאן?'' לועג לו הארי. 

''הייתי, אבל אין לי כנפיים,'' לועג וולדמורט בחזרה.

''זה מאוד מפתיע, בהתחשב בעובדה שהמוח שלך ריק. אני בטוח שכנפיים היו נכנסות שם מעולה.''

''למוח הריק שלך אי אפשר להכניס אפילו זית,'' אומר וולדמורט. הוא לוקח מהארי את הקפה ומתחיל לשתות.

''נכון, כי הוא ריק מטיפשות.'' הארי לוקח את הקפה בחזרה.

''אוללה, אוללה, הילד שנשאר בחיים יודע לדבר!'' קורא וולדמורט.

''אתה ברצינות משתמש בקלף הזה?'' שואל הארי במבט של אתה-ברצינות-משתמש-בקלף-הזה?

''כן,'' מלמל וולדמורט אל הרצפה בפנים מבוישות.

''קאט! קאט! זה היה מעולה,'' חייך הבמאי. ''אתם רשאים ללכת.''

שני רשומים ואני ממשיך!

		הפרק הבא