חייו של נוויל

תודה להרמיוני ג'ין גריינג'ר (באנגלית) שנרשמה לפאנפיק, זה נותן לי תחושה טובה והרבה יותר כיף לעלות ככה פרקים.

כעבור 11 שנים:

נ''מ נוויל

ישבתי על הספה בטרקלין הגדול בבית של סבתי, כל משפחתי ידעה שכוחות הקסם שלי חלשים במיוחד, גם אני.

אני כזה קוסם גרוע, ובטח אני גם לא אתקבל להוגוורטס, חשבתי לעצמי.

הייתי מבואס כל כך עד שלא שמתי לב שכבר כמה דקות יש ינשוף שמנסה להיכנס מהחלון, פתחתי את החלון והינשוף התיישב על השידה בצד מושיט אליי את רגלו,

הורדתי את המכתב הצהוב ומייד זהיתי אותו- המכתב מהוגוורטס!

שלחתי את הינשוף לדרכו בהתרגשות ורצתי אל סבתא להראות לה את המכתב, סבתא כל כך שמחה בשבילי והבטיחה לקחת אותי כבר בשבוע הבא לסימטת דיאגון לקנות את החפצים הדרושים.

כעבור שבוע

אני סבתא שלי ודוד שלי לקחנו אבקת פלו זרקנו לאח וצעקנו- סמטת דיאגון אחד אחרי השני,

קנינו ספרי לימוד, גלימות, שרביט, קדרות, טלסקופ ואפילו קרפד בשם טרבור

לסיום הלכנו לשתות בירצפת בקלחת הרותחת.

היה ממש כיף חזרנו הביתה הייתה לי הרגשה טובה, כנראה שבכל זאת אני יכול להיות קוסם.

ה-1 בספטמבר, עשר בבוקר

המזוודה הגדולה שלי הייתה ארוזה, ובתוכה כל מה שקנינו בסמטת דיאגון ועוד בגדים וחפצים מהבית.

טרבור הקרפד ביד שלי, וביד השנייה גררתי את המזוודה לכיוון המטבח. סבתא שלי הכינה ארוחת בוקר טעימה, אכלתי בהנאה, ובשעה עשר וחצי יצאנו מהבית.

לאחר עשרים דקות הגענו לתחנת קינג קרוס, לקחתי עגלה שמתי שם את המזוודה שלי, נזהר לא לאבד את טרבור ורצתי את המחסום שבין רציפים תשע ועשר וסבתא מאחוריי.

הגענו לרציף רכבת האספקס כבר עמדה שם והרציף מלא הורים וילדים שנפרדים ומתרגשים לשנה החדשה

זיהיתי חבורת ג'ינג'ים סבתא אמרה שללא ספק אלו הוויזלים, לידם עמד ילד עם שיער שחור פרוע שאמר משהו ונכנס לרכבת.

אחריו נכנסו עוד שני בנים הם היו תאומים זהים, לא חשבתי שמישהו אי פעם יצליח להבדיל ביניהם, לאחר כמה דקות הם יצאו ואמרו משהו לשאר המשפחה, לא הצלחתי להבין דבר מלבד השם הארי פוטר.

נפרדתי מסבתא ועליתי לרכבת, שוכח מהג'ינג'ים...

3 תגובות ואני מעלה היום פרק נוסף!

הפרק הקודם		הפרק הבא