סיפור הקוואמים הישנים

נ.מ. אדריאן
שמחתי שיש לנו בכיתה תלמידים חדשים, רציתי להכיר אותם כדי שיהיה לי עוד מישהו שיהיה לי
כיף ומהנה לבלות איתו, כמו עם נינו. דרק נראה לי מאוד נחמד ופתוח אבל מיה נראתה מסכנה
והזכרתי לעצמי אולי לגשת אליה מאוחר יותר ולנסות לעודד אותה . התעוררתי וניסיתי למהר אל
בית הספר והצלחתי. אחרי עשר דקות כבר הייתי במכונית, בדרך לבית הספר. כשהגענו ראיתי
מכונית זהובה בוהקת עם גווני אדום... לא....לא אדום..... שני... כן, על המכונית היו גווני שני,
ה דלת האחורית נפתחה ודרק יצא מהרכב עם התיק בידיו.
"היי"
נופפתי לו ויצאתי מהמכונית.
"היי, איך קוראים לך?"
הוא שאל וחייך.
"אני אדריאן, ברוך הבא לכיתה שלנו דרק"
אמרתי והושטתי את ידי קדימה, רגעים ארוכים דרק לא עשה דבר וחשבתי שהוא עומד לייבש
אותי אבל אז הוא לחץ את ידי במשך כמה שניות ואז ניתק את ידו במהירות. התחלנו ללכת יחד
לכיוון הכיתה כשבדרך אנחנו מדברים על הילדים בכיתה, או בקיצור, אני הסברתי לדרק מי זה מי
והוא הינהן, מהורהר. ראיתי שהוא לא לגמרי מרוכז במה שאני אומר ותהיתי על מה הוא חושב.
"הגענו"
אמרתי כשהגענו לכיתה, דרק הינהן ונכנסנו לכיתה, התפצלנו מיד, אני התיישבתי בשורה
הראשונה ודרק התיישב בשורה האחרונה, ליד מיה.
"בוקר טוב תלמידים, אני-"
מיס בוטייר שנכנסה 

לכיתה נקטעה על ידי קול ריסוק גדול בחוץ והמנהל דמוקליס פתח את הדלת
והודיע
"יש השתלטות אקומה"
ואז הסתלק בזריזות, כנראה הלך להודיע לשאר בית הספר.
"בואו אחריי תלמידים, כמו שהתאמנו"
מיס בוטייר הובילה את כולנו החוצה מהכיתה ובאיזשהו שלב יצאתי מהטור ורצתי לשירותים,
נכנסתי לתא ונעלתי אותו.
"זה הזמן"
אמרתי ופלאג, הקוואמי שלי, יצא מהכיס שלי.
"לא עכשיו"
הוא התלונן והרים חתיכת קממבר שהוא התחיל לאכול בביסים קטנים.
"פלאג, ציפורניים!"
צעקתי ופלאג נשאב אל הטבעת שלי.
"לאאאא"
הוא צעק והפיל את הקממבר. אחרי כמה שניות הייתי החתול השחור, יצאתי מתא השירותים
בזריזות, שלפתי את המקל שלי, הפעלתי אותו ומיד הועפתי למעלה, אל גג בית הספר.
התקשרתי לחיפושית והגעתי למענה הקולי.

"שלום, כאן החיפושית, תשאירו הודעה"
הכריז קולה ל החיפושית שלי מתוך המקל.
"היי חיפושיתוש, יש נבל אז אני אחכה לך"

אמרתי למקל ולחצתי על 'שלח'

הפרק הקודם		הפרק הבא