חברים

ג'יימס הלך מבלי לדעת לאן.

הוא סירב לקבל את זה.

סיריוס? מעשן? לא יכול להיות.

מה הסיכויים?

הזיכרונות שעלו בו היו קשים מנשוא.

והוא פחד.

סיריוס הוא האדם שהכי הבין אותו.

כמו אח.

כמו נפש תאומה.

הוא תמיד היה שם בשבילו - תומך, אוהד.

זה צימרר אותו.

מה אם-

מה יקרה-

מה יהיה אם סיריוס ימות?

סיגריה אחת ואתה בתוך זה.

המילה הזאת זיעזעה אותו.

מוות.

הוא לא יבין את זה.

לא סיריוס ולא רמוס ופיטר.

את המשמעות של זה,

של הדבר הזה,

ששואב אותך.

ואחר כך כבר אין דרך חזרה.

אתה מכור לזה.

אפילו הוא, ג'יימס, בקושי הבין את זה.

רק תיאוריה של אימו נתנו לו רמז,

נתנו לו מושג.

וזה הבהיל אותו.

סיריוס היה בשבילו…

כמו משהו שקשה לתאר.

קשה כל כך.

אם סיריוס יילך ג'יימס לא יוכל לסבול את זה.

אף אחד לא יוכל.

'סיריוס, אל תלך.' ג'יימס חשב ברעד, 

דמעה מחליקה מבלי משים על לחיו. 'אל תעזוב…'

הפרק הקודם		הפרק הבא