חצויים במשחקי הרעב

הערה: הפאנפיק קורה כשפרסי מודע לעובדה שהוא חצוי וכשהוא כבר מאומן, אבל הוא לא מכיר אף אחד .   תהנו:)

פרסי

דלתות הזכוכית המעוגלות נפתחו אל קרחת יער.

אור השמש הקיצי מסנוור את עיני בעודי בוחן את הסביבה; 

קרחת יער מוריקה בקוטר 500 מ', מכל עבריה יער עבות, מורכב בעיקר מאורנים צפופים וגבוהים.

באמצע קרחת היער נמצאת קרן השפע, גדושה נשקים ואוכל שפיתו אותי עד מאוד, אבל במבט זריז ב24 החצויים מסביב לקרן הבנתי שחכם יותר לרוץ ליער.

מימני עמד בחור גדול ושרירי (מסכן מי שתפר לו את התלבושת) עם תספורת צבאית ופנים קשוחות כנראה בן ארס- לא מישהו שכדאי להתעסק איתו.

משמאלי עמדה נערה צנומה עם שיער בלונדיני מתולתל אסוף בקוקו גבוהה, העיניים שלה אפורות כמו סערה וחודרות כמו ברק (בת זאוס ?). יכולתי ממש לראות את גלגלי השיניים שלה עובדים במהירות מטורפת בעודה מעבדת את המצב, בוחנת כל אחד כאילו חושבת על הדרך הטובה והיעילה ביותר להרוג אותו. 

אם הייתה לי אפשרות לבחור עם מי מהם להילחם הייתי בוחר בבחור הגדול בלי לחשוב פעמים.

חוץ מהם הכי מאיימים היו: נער צעיר וחיוור שעיניו נראות כאילו הוא צריך לבסר למישהו שהוא אוהב שהוא עומד למות(בן האדס?!). לידו עמדה נערה בוגרת עם שיער שחור קצר ומלא חורים לעגילים שהיא הייתה חייבת להשאיר מאחור, היא נראתה חסרת פחד ומוכנה להרוג. בצד השני של הקרן היו שני בנים בלונדינים מצולקים בפנים ומפחידים למראה, אבל לעומתם היה בחור בלונדיני אחד שנראה כאילו הוא לא מסוגל להרוג זבוב והוא נכנס למשחקים במטרת שלום.  

אבל גם עם נוכחתו של שוחר השלום יהיה מסוכן להילחם. יכולתי לחוש בנחל זורם במרחק קילומטר וחצי, ידעתי שהכי טוב יהיה לרוץ היישר אליו.

אבל כשהפעמון נשמע לא יכולתי שלא לרוץ אל עבר תיק כחול שהיה רק 100 מ' ממני. 

תפסתי אותו במהירות ורצתי אל היער, כמה חצים נורו אלי, הצלחתי לחמוק מרובם אבל אחד פגע לי בכתף. 

הכתף שלי בערה בכאב, אולי החץ מורעל חשבתי לעצמי, אבל לא היה לי זמן להתעכב, ידעתי שהפתרון הכי טוב זה להגיע לנהר אז המשכתי לרוץ מבלי להסתכל לאחור.  

במהרה אור היום נעלם בין צמרות העצים וריח הדם המבחיל נעלם.

כשנראה היה לי התרחקתי מספיק פתחתי את התיק לראות מה יש בו: 

שתי חתיכות אמברוסיה עטופות שקית נייר.

בקבוק נקטר 

מעיל רוח 

ו… עט ?! למי ואיך לעזאזל אני יכול לכתוב ?!  הוא אפילו לא איכותי זה סתם עט כדורי זול. 

פתחתי אותו לראות אם יש משהו בתוכו אולי, הורדתי את המכסה והעט התארך והתארך במהירות עד שהפך לחרב ארד בעלת להב כפול ומבריק , קת החרב עטופה עור ומשובצת זהב. על הלהב היו חרוטות אותיות יווניות, אנקלוסמוס, הצלחתי לקרוא וגם להבין שזה אומר נחשול.

אנקלוסמוס הייתה מאוזנת יותר מכל חרב שאי פעם השתמשתי בה, כאילו היא נוצרה בדיוק בשבילי.

זה הפאנפיק הראשון שלי אז אני ממש אשמח לתגובות... שתי תגובות ואני אמשיך 

		הפרק הבא