ההרפתקאות שלך בהארי פוטר

הערת כותבת: אני שונאת את דראקו מעמקי נשמתי אז תתכוננו להמוןןן דראקו סלנדר כי הוא אפס😭😭😭 בכל מקרה אין לי ממש שנה מסוימת לעקוב אחרייה, אם יש לכם רעיון זה יהיה מבורך.

שוב לא קראתי הארי פוטר מאה שנה ואני לא זוכרת את כל הדבר הזה עם השרביטים אז אני נמנעת מלכתוב את זה פשוט תדמיינו איזה שרביט שאתן רוצות.

בסהכ הכל זהו תהנו אוהבת🤍 פרקים ב2 בלילה ורק אני אכתיב פה את הסצנה🐐. הכתיבה פה יצאה לא כמו הפרק הקודם כי כתבתי את זה בטלפון.

טעות חיי לא עושה את זה שוב חחחחח

אני לא יודעת מה אמא וויזלי אכלה שהיא הייתה קטנה— אבל פאק יש לה גנים טובים, כי המשפחה שלה זה כמו בופה שאני רוצה לאכול, לא בקטע קניבלי אלא בקטע שכל אחד שם יותר חתיך מהשני.

״אזזז… איך קוראים לך?״ אחד מהם שאל אותי, פרד? או ג׳ורג? איך מבדילים ביניהם? 

״(שם שלך)״ אמרתי להם לפני שנתתי ביס באיזה עוגייה שגברת וויזלי אפתה. 

״לאיזה בית ספר את הולכת?״ ג׳יני שאלה אותי. מה אני אמורה לענות על זה?

 האם כדי לי לשקר ולהגיד שאני הולכת לאחד מהבתי ספר הקסומים האלה? אבל אני לא מכירה אף אחד מהם… שיכה בי ברק עכשיו.

״אל תהיי טיפשה ג׳יני, היא בטוח הולכת להוגוורטס.״ 

״אז איך זה שאף פעם לא ראיתי אותה?״ 

״אני הייתי בטיול שורשים…. באמממ… אלקסה?״ היססתי בתשובה שלי, משכתי בחולצה שלי וגיכחתי שהסתכלתי על כל משפחת וויזלי—

 ״נהיה פה חם שזו רק אני?״ מילמלתי לעצמי, לוקחת עוד עוגייה ומכניסה אותי לפה שלי מהר. 

״טוב (שם שלך), אם את רוצה להצטרף אלינו לקניות בסמטת דיאגון אנחנו נשמח לקחת אותך.״

״שופינג!!! אני באה!״ 

מה הקטע שלהם להיות תקועים בימי הביניים? אבקת קסמים ירוקה בשביל להגיע לקניון? אי אפשר לקחת מונית?

איזה שטות אחת גדולה, אפילו סניף אחד של (חנות בגדים אהובה) אין פה! 

״אולי תסתכלי לאן את הולכת?״ 

הסתובבתי למשמע הקול והעיניים שלי ננעלנו על ילד לבוש בחליפה? לא חם לך? אנחנו בפאקינג אוגוסט. 

״אולי תסתכל לאן אתה הולך? אתה זה שנתקעת בי חתיכת אידיוט״ גברת וויזלי התנשפה בבהלה לפני שמשכה אותי לכיוונה. 

״מה הבעיה?״ 

״את לא רוצה להתעסק עם משפחת מאלפוי״

״אני בן אדם גדול, אני חושבת שאני אדע עם מי להתעסק ועם מי לא, וחוץ מזה-״ הפסקתי לדבר לשנייה 

והגברתי את הקול שלי חזק בשביל שמי שנתקע בי ישמע אותי—

״הבן שלהם יכול להיכנס לי לת-היי!!״ גברת וויזלי משכה אותי חזק מהמקום ויכולתי לראות 

את הילד הבלונדיני מגלגל את עיניו לפני שאבא שלו משך גם אותו. 

״את פשוט גדולה!״ רון אמר לי בהתרגשות לפני שנופף לשני אנשים שרצו לכיוונו, 

בזמן שאני עדיין ניסיתי לחפש איזה סוג של קליטה בעולם הזה.

 ״הארי! הרמיוני! אתם לא מבינים מה קרה כאן עכשיו!״

הפרק הקודם		הפרק הבא