מלחמת הכוחות.

היער היה צפוף וסבוך. הארי נאלץ להתכופף, על מנת שראשו לא ייחבט בענפים הנמוכים. הם הגיעו לקרחת יער ונעצרו שם, מתנשפים.
"אני מניח שפשוט נחכה פה לשאר," אמר הארי, נואש במקצת.
"כן, אני מניח", אמר גנדלף ובחן את החבורה. כולם נראו בריאים ושלמים. השתררה דממה, ולפתע נשמע קול:
"סליחה? אתם יכולים להסביר לי מה זה המקום הזה?"
מבין העצים יצאו ארבעה ילדים, שלושה בנים ובת, אחד נראה בגיל שמונה עשרה וכל השאר כבני עשר. "הגענו לכאן ואנחנו נמצאים כאן כבר חצי שעה בערך," אמר הגדול מביניהם.
"סוף סוף הגעתם! כבר חשבתי שלא תופיעו," אמר פרודו בהקלה. ארבעת הילדים הביטו בו במבט מוזר. הארי שם לב לכך ומיהר להסביר על עלילותיהם עד לרגע זה ועל האגדה.
"אוי לא! המכשפה ג'דיס נמצאת שם וגם המלך מירז!" אמרה הילדה הקטנה. "דרך אגב, שמי לוסי. פיטר"- היא הצביעה על הגדול- "ואדמונד"- היא הצביעה על אחד שנראה כבן גילה- "הם אחיי הגדולים. זה יוסטס, הוא בן דוד שלנו," אמרה והצביעה על הילד האחרון.
הארי, גנדלף, פרודו, ליירה, ויל, ספטימוס וג'נה הציגו את עצמם. "נעים להכיר," אמרו הארבעה.
"כיצד הגעתם לפה? מהו סיפורכם?" שאל ויל.
"אני ושלושת האחים שלי- אחת לא נמצאת פה- שלטנו בממלכת נרניה," אמר פיטר, "אחרי שהייתי שם פעמיים, הלכו לשם אדמונד ולוסי עם יוסטס. הם חזרו ולאחר מכן בקבוק מוזר הגיע לביתנו כשיוסטס בא לביקור. סוזן, אחותי החשדנית, לא הסכימה לשתות כי היא חשבה שזה מורעל, אבל ארבעתנו שתינו והגענו לכאן, ליער."
"טוב שבאתם," אמר גנדלף וחייך אליו, "אבל אנחנו מחכים לעוד ארבעה. האם ראיתם ארבעה אנשים ביער?"
"ראינו שלושה," אמר אדמונד, "אבל היה שם דרקון, ולא העזנו להתקרב. אני חושב שהם נמצאים פה באזור. אם ידענו שהם חברים לא היינו מתחבאים פה."
"בואו נלך לחפש אותם," הציע ספטימוס.
"כן, זה רעיון טוב. אבל אני חושב שנצטרך קודם למצוא מחנה. מי מתנדב ללכת לחפש מקום מוסתר?" שאל גנדלף.
ספטימוס, ויל, פיטר ויוסטס התנדבו. "לכו לחפש, ואל תתרחקו יותר מדי!" אמר להם גנדלף.
"בסדר גמור," אמר פיטר, והארבעה נעלמו ביער.
"אני חושב שצריך להחליט על מנהיג," אמר אדמונד, "מי חושב שצריך לעשות הצבעה?"
"אני חושב שכבר יש לנו אחד," אמר הארי בגיחוך קל, "מי רוצה שגנדלף יהיה המנהיג?"
כל הידיים הורמו. גנדלף חייך חיוך קל. "אני מקבל על עצמי להיות המנהיג שלכם," אמר.
מחיאות כפיים נשמעו. הארי גיחך ושאל את גנדלף: "מה אתה מציע לעשות עכשיו?"
"אני חושב שכדאי לנו לחכות ולתכנן התקפה נגד כוחות הרשע," אמר גנדלף, "אבל קודם בואו נמצא את ארבעת הנותרים, אלה שעוד לא הופיעו".
"מצאנו מקום נפלא! ממש ליד נהר!" צעק יוסטס, שהגיע לשם בריצה. "בואו אחרי!" קרא אליהם.
החבורה רצה אחריו עד שנעצר, במקום מדהים ליד נהר. המים בנהר היו בצבע כסוף. היה דשא בכל מקום.
"מדוע המים בנהר כסופים?" שאלה ג'נה.
"אני מניח שזה אותו נוזל שהיה בבקבוק, ועלינו לשתות ממנו באופן קבוע כדי להישאר בעולם זה," אמר גנדלף. "בואו נשתה. אני מניח שכולנו רוצים להשאר כאן, נכון?"
"בהחלט," אמרו כולם והנהנו.
גנדלף אמר כמה מילות קסם ו-11 כוסות הופיעו, על כל כוס שם אחר. "אני חושב שהרעיון הכי טוב הוא למדוד כמות של 10 כוסות ליום," אמר גנדלף.
כל אחד מתוך האחד עשר נטל את הכוס עם שמו, מילא אותה מהנהר ושתה.
"אני יכול להשאר כאן, וללגום מזה שעות," אמר פרודו, "הנוזל הזה כל כך טעים!"
"אל תמלאו את הכוס שוב, בבקשה," אמר גנדלף. "תשתו רק עד שתרוו את צימאוניכם. אני לא רוצה שתישארו פה יותר מהדרוש."
כולם הפסיקו לשתות והחלו לבחון את המקום. הוא קסם להם. להארי הוא נראה כמו מקום קסום במדשאות הוגוורטס, שעוד לא הכיר. לפרודו הוא נראה כמו שדה בארצו, הפלך. ללוסי, פיטר, אדמונד ויוסטס הוא נראה כמו מדשאה נרניינית, וכו'. לפתע ראה הארי פתק, שהונח על הדשא קרוב לפרודו. הוא ניגש ושלף את הפתק מתוך האדמה, והראה אותו לגנדלף. גנדלף הנהן, וקרא: "בואו לכאן, כולם! בואו נקרא את מה שכתוב בפתק הזה."
ספטימוס התנדב להקריא, ולאחר שקיבל את הפתק קרא בקול.
כוחות הטובים, שלום רב.
כולכם הגעתם לכאן בעזרת בקבוק עם נוזל כסוף, ולא במקרה. כולכם תלחמו בכוחות הרשע, שנמצאים רחוק מכאן, ביער האפל. הנכם מתבקשים לחתום את כל שמותיכם על הדף, ולאחר שכולכם תחתמו תקבלו הנחיות נוספות.
בהצלחה!
"יש כאן עט," אמר ספטימוס ותלש את העט מהדף. הוא מסר את העט לגנדלף.
"בואו נחתום," אמר גנדלף, "אני אחתום ראשון, אחרי פרודו והארי ואחריהם כל מי שהצטרף לאחר מכן."
גנדלף חתם על הדף, ומסר אותו לפרודו, שחתם גם הוא. לאחר שהארי חתם, חתמו ליירה ו-ויל, ספטימוס וג'נה, פיטר, אדמונד, לוסי ויוסטס.
"אני חושבת שצריך לחפש את ארבעת האחרים, אחרת לא נוכל להתקדם," אמרה ג'נה, והארי הנהן בהסכמה.
"אז קדימה, בואו נתפצל לפי קבוצות: אני אלך עם פרודו והארי. ויל, ליירה, ספטימוס וג'נה ילכו ביחד והנרניינים יהיו הקבוצה השלישית."
והם התפצלו. הקבוצה הראשונה (הארי, פרודו וגנדלף) הלכו לצד ימין, הקבוצה השנייה (ליירה, ויל, ספטימוס וג'נה) הלכו בכיוון ישר והקבוצה השלישית (פיטר, אדמונד, לוסי ויוסטס) פנו שמאלה.
כאשר הארי הלך עם פרודו וגנדלף, הוא שם לב למשהו מוזר. לפניהם היתמר עשן באוויר, ומתחתיו הארי הבחין במדורה קטנה, שבערה באור מוזר ועל-טבעי.
"יש שם מדורה, עלינו להגיע לשם!" אמר הארי, והשלושה פסעו קדימה במלוא המרץ.
"מעניין מי שם," אמר גנדלף.
"בטח עוד ילדים," אמר פרודו. "אני דואג למצבנו עם כל הילדים שנמצאים איתנו," הוא הוסיף לעצמו בשקט.
הם הגיעו לקרחת יער קטנה, שבמרכזה בערה מדורה. לידה היה דרקון כחול ענק, קשקשיו בוהקים מאור המדורה והשמש, ומצדה השני עמדו שלושה אנשים (אנשים, או שאולי משהו אחר..?).
הארי החל לרוץ, אבל נתפס ונפל ארצה, משקפיו התנפצו ופניו נפצעו. הוא ראה שגם פרודו נתפס. גנדלף לא נראה בשום מקום.
"מה אתם עושים פה?" שאל קול מאיים, "ומדוע אתם מפריעים לנו?"

הפרק הקודם