בת מוגלגים

למחרת בבוקר, ג'ון לקח את ג'נה לתחנת הרכבת קינגס קרוס. "איפה זה רציף תשע ושלושה רבעים?" שאלה ג'נה את אביה כאשר היו במכונית. "אני לא יודע, אבל בטח נמצא עוד משפחות קוסמים שיעלו לרציף, אני בטוח שיעזרו לנו".
הם הגיעו לתחנה, והלכו לכיוון הרציפים תשע ועשר. "אין שום רציף כזה" אמר ג'ון.
"נכון..." אמרה ג'נה בתחושת תיסכול. "הינה קוסמים!" קפצה פתאום. "איך את יודעת?" שאל אביה.
"שמעתי אותם אומרים 'רציף תשע ושלושה רבעים'" אמרה ג'נה, והם הלכו לכיוון המשפחה.
"שלום" אמר ג'ון לאבי המשפחה, שהלך שם עם ביתו, שהיתה ככל הנראה, בת גילה ג'נה. "שלום" אמר האב. "אני ג'ון למגרד, ביתי מתחילה השנה את הוגוורטס". "גם הבת שלי מתחילה השנה!" אמר האב. "אה, לא הצגתי את עצמי: אני מרטין חיטפל, וזאת ביתי, אמה חיטפל" סיים את דבריו.
"אתה יודע איך מגיעים לרציף?" שאל ג'ון. "בואו איתי" אמר מר חיטפל. הוא לקח את ג'נה ואביה למקום שבין הרציפים תשע ועשר, ופשוט עבר דרך רציף תשע. "ואו" אמרה ג'נה, ועברה אחריו. ג'ון עבר אחרון. "מגניב!" אמרה ג'נה, כאשר עמדה על הקרקע, ברציף תשע ושלושה רבעים.  
אביה הגיע שניה אחריה. "את רוצה לנסות להתחבר עם אמה חיטפל?" שאל ג'ון את ג'נה. "כן, היא ניראת לי נחמדה" השיבה ג'נה.
"היי, מר חיטפל, חכה רגע!" צעק ג'ון למר חיטפל. "כן?" שאל מר חיטפל. "הבת שלי, ג'נה, רוצה לנסות להתחבר אם אמה" הסביר. "אהה, מעולה!, אני רגע ישאל את אמה" אמר מר חיטפל. "אמה, את רוצה להיות חברה של ג'נה למגרד?" שאל את ביתו. "כן, למה לא?" אמרה אמה, וניגשה לג'נה.
"היי" אמרה אמה. "היי" השיבה ג'נה, במעט מבוכה. "את שנה ראשונה?" שאלה אמה. "כן, ואת?".
"אני גם!, נוכל להיות החברות הכי טובות!" אמרה אמה. "כן" אמרה ג'נה. "בואי נלך לתפוס מקום" הציעה אמה, והן הלכו לכיוון הרכבת, כשהורייהן אחרייהן. הבנות נכנסו לתוך הרכבת, והתיישבו.
"אבא שלך מוגל?" שאלה אמה. "אה... כן, שני הוריי" ענתה ג'נה. "ההורים שלי קוסמים, וגם אני, כפי שאת רואה" אמרה אמה.
הרכבת התחילה לשקשק, וג'ון ומר חיטפל נגשו לחלון, לנשק את בנותייהם. "ביי, אבא!" אמרה ג'נה, כאשר התחבקה אם אביה. הרכבת התחילה לנסוע, וג'נה ואמה נופפו לאבות, שעמדו ברציף, והסתכלו על הבנות עד שנעלמו מן העין.



תגובות!

הפרק הקודם		הפרק הבא