חצי תאומים

אוקי, רציתי להגיד דבר ראשון שעשיתי שמיניות באוויר כדי לדאוג שזה יעבוד כמו שתכננתי, וזה לא היה פשוט. אז תפרגנו ולפחות 

תגיבו. אם אתם גם נרשמים, סבבה, מגניב, יופי של בונוס. אבל המינימום שאני מבקשת זה להגיב. אה, ועוד משהו - הפרק הזה 

הוא על שה״ה, ולכל מי שקרא את שמונה, אני רוצה להגיד להתנצל - הייתי חייבת לשנות את אמא של סופי למטרות הפאנפיק. 

לכל מי שעוד לא קרא את שמונה - יופי, תהנה, ואל תחשוב יותר מדי על מה שכתבתי קודם.

הדבר הראשון שסופי אליזבת פוסטר שמעה כשהיא התעוררה היה: ״היא גילתה.״ וזה לא דבר שאת רוצה לשמוע על הבוקר, כשאת 

רק מתעוררת. היא ירדה  במדרגות בריצה וניגשה לאביה ואימה המאמצים, גריידי ואדליין, תוך כדי שהיא שואלת: ״מי גילתה מה?״ 

פניו של גריידי התאבנו, ואדליין נהייתה חיוורת. ״את… כמה שמעת?״ היא שאלה בלחץ. סופי הביטה בה בחשדנות. ״למה? זה חשוב?״

היא חקרה. ״סופי…״ התחיל גריידי. ״אנחנו ממילא צריכים לספר לה, אחרי שהיא גילתה. עדיף לה לשמוע את זה מאיתנו.״ פנה גריידי 

אל אדליין. ״אתה בטוח?״ היא שאלה בהיסוס. ״כלומר… היא עברה כל כך הרבה, אני לא רוצה להקשות עליה עוד יותר.״ היא אמרה 

והביטה לעבר סופי בתערובת של רחמים ודאגה. ״אתם יודעים, אני ממש פה.״ רטנה סופי, והעבירה את מבטה מהורה אחד לשני. 

״מה אתם לא מספרים לי?״ גריידי נאנח. הוא הביט לעבר אדליין, כמו שואל: מותר לי? היא החזירה לו מבט שענה: לך על זה. הוא 

נאנח בשנית. ״סופי… זה לגבי אמא שלך.״ פניה של סופי אורו. ״אני סוף סוף יכולה לדעת מי היא? באמת? זה היום הכי טוב בחיי!״

גריידי נאנח בפעם השלישית באותו היום. ״זה לא כזה פשוט. תני לי להסביר.״ אמר. סופי השתתקה והביטה בו. ״סופי… יש לך אחים. 

שניים. בן ובת. אתם שלישית תאומים. את הכי גדולה מבינכם, אחר כך אחותך, ואחיך הוא הקטן ביותר.״ סיים גריידי והביט בפניה 

ההמומות של סופי. ״ואתם… לא סיפרת לי?״ היא שאלה לאט, בוחרת בקפידה כל מילה. ״סופי,״ התחילה אדליין, ״לא!״ התפרצה 

סופי. ״איך יכולתם? איך יכולתם להסתיר את זה ממני? זה מה שהיא גילתה? אחותי גילתה שיש לה תאומים?״ ״…כן, אבל -״ ניסתה 

שוב אדליין. דמעות צצו בעינייה של סופי. ״אני מצטערת. אני צריכה קצת זמן לבד.״ אמרה, ורצה החוצה, בלי להקדיש מחשבה לזה 

שהיא רק התעוררה ושהיא עדיין לבושה בפיג׳מה. רגליה נשאו אותה אוטומטית עד לעץ של קאלה, שם התמוטטה ופשוט נתנה לדמעות 

לזרום. מחשבה אחת ויחידה חלפה בראשה. 

אני רוצה למצוא את האחים שלי.

סליחה על הפרק הקצר, פשוט לא היו לי הרבה רעיונות. אם למישהו יש רעיון להמשך, הוא מוזמן לשלוח לי ינשוף ואני אנסה לשלב את ההצעה שלו בסיפור. תודה לכל מי שקורא.

הפרק הקודם		הפרק הבא