הרמיוני גריינג'ר ואבן החכמים

בס"ד

סורי שלוקח לי זמן להעלות פרקים פשוט אין לי זמן לנשימה!!!

פרק זה מוקדש לג'יי קיי רולינג שבלעדיה, לא היינו מכירים את הארי!

פתאום הרמיוני ראתה- איש רחב מימדים ושעיר, שהחזיק פנס גדול וקרא: "תלמידים חדשים הנה לכאן!" אחר כך הרמיוני ראתה אותו פונה ומדבר אל הארי פוטר. אחר כך חזר וצעק: "כולם, אתם בואו אחרי- יש עוד תלמידים חדשים? אתם תיזהרו כאן- תלמידים חדשים הנה אחרי!" הרמיוני הלכה בעקבות הענק לאורך שביל צר ותלול. פתאום נגלה לפניהם אגםשחור וגדול. "לא יותר מארבעה יחד בסירה אחת!" אמר הענק והצביע על צי קטן של סירות שחנו על שפת האגם. הרמיוני ונוויל הצטרפו לסירה בה ישבו הארי פוטר ורון וויזלי. "כולם בפנים?" שאל הענק. "היכון הכן שוט!" צי הסירות יצא בבת אחת. השייט היה שקט כי כולם הסתכלו על הטירה הענקית. כולם ירדו מהסירות, והתחילו להתקדם לכיוון הטירה הגדולה. הענק דפק בדלת שלוש פעמים, והיא נפתחה. בפתח הדלת עמדה אישה גבוהה, עם שיער שחור. הבעת פניה הייתה רצינית וחמורה.
"הנה התלמידים החדשים, גברתי פרופסור מקגונגל." אמר הענק
"תודה האגריד. אני אקח אותם מכאן." אמרה פרופסור מקגונגל לענק ששמו האגריד.
פרופסור מקגונגל פתחה את הדלת הגדולה לרווחה, ולפני הרמיוני נתגלתה המקום היפה ביותר שהיא ראתה כל ימי חייה! זה בדיוק כמו בסרטים! היא חשבה לעצמה רק שכאן זאת הייתה המציאות! הרמיוני בהתה בנברשות הגדולות, בגרם מדרגות הענק ובכל החדר כולו. "וואו הרמיוני!" אמר נוויל  "תמיד ידעתי שהוגוורטס הוא מקום מיוחד ביופיו, אבל לא תיארתי לעצמי שהוא יפה עד כדי כך!"
הפרופסור הובילה אותם  לחדר קטן וריק .
"ברוכים הבאים להוגוורטס!" היא אמרה. "סעודת  תחילת השנה- תתחיל בקרוב. אבל לפני שתתיישבו באולם הגדול,אנחנו נצטרך למיין אתכם לבתים השונים; גריפינדור, הפלפאף רייבנקלו וסלית'רין." פרופסור מקגונגל אמרה שמיד תשוב, ויצאה מהחדר. הרמיוני התחילה לספר לאלה שמסביבה על הקוסמים עליהם למדה, ועל כל מיני לחשים שקראה עליהם בספר. הרמיוני התגאתה-  כשראתה שכל הסובבים אותה לא ידעו אף אחד מהדברים שעליהם דיברה, ושמעו בצימאון את דבריה.
לפתע נכנסה פרופסור מקגונגל ואמרה:"הזדרזו ובואו, טקס המיון עומד להתחיל!  הסתדרו אחרי בשורה.
הם חזרו על עקבותיהם, ונכנסו דרך דלת כבדה, לאולם ענק ומרשים! הרמיוני התרשמה מהיופי של האולם וחשבה שהוא יפה הרבה יותר מאולם הכניסה.
פרופסור מקגונגל הניחה שרפרף קטן בקדמת הבמה שבאמצע האולם, ועל  השרפרף הייתה מונחת מצנפת מחודדת. לפתע המצנפת התחילה לשיר. הרמיוני התפלאה מאוד שככה ימיינו אותם. היא הייתה בטוחה שיעשו להם מבחן אומץ, או משהו בסגנון... המצנפת הפסיקה לשיר, ופרופסור מקגונגל התחילה להקריא את שמות תלמידים שעמדו ליד הרמיוני. פתאום שמעה הרמיוני את פרופסור מקגונגל קוראת בשמה. היא עלתה לבמה כשהיא רועדת מרוב התרגשות. "גריפינדור" צעקה המצנפת. הרמיוני רצה בהתרגשות לכיוון השולחן בו ישבו תלמידי גריפינדור, שם קיבלוה בתשואות רמות.
לפתע היא ראתה את נוויל עולה לבמה. היא קיוותה שגם הוא כמוה יהיה בגריפינדור. "גריפינדור" צעקה המצנפת. הרמיוני הריעה לנוויל בדיוק כמו שאר התלמידים של גריפינדור. השם האחרון שקראה הפרופסור היה- הארי פוטר. פתאום שררה דממה באולם. הארי פוטר עלה לבמה, והניח את המצנפת על ראשו. לאחר 5דקות של שקט, אמרה המצנפת "גריפינדור" התשואות משולחן גריפינדור היו חזקות מאוד. לאחר המיון התחילה הארוחה. הרמיוני חשבה שעכשיו שום דבר לא יכול להשתבש, ושזאת תהיה שנה רגילה ומלאה בלמידה. אבל היא לא יודעת כמה שהיא טעתה.

תגובות?!

הפרק הקודם		הפרק הבא