אי שם

כותב: kineret17
הגולש כתב 11 פאנפיקים.

פרק מספר 2 - צפיות: 21240

(4.5) 18 דירגו

פרק:

דירוג הפאנפיק: R - פאנדום: אין - זאנר: רומאנס, פאנטזיה - שיפ: אליאנה /ריצ'ארד (בעיקר) - פורסם ב: 23.01.2011 - עודכן: 31.05.2011

המלץ!

ID : 1625

גופן: Verdana Arial Tahoma מרווח: + - גודל טקסט: + -

הפאנפיק ננטש

פרק 2: אי שם

אליאנה הלכה אל אולם ההתעמלות שהיה ריק באותה שעה. היא עברה את ערימת המזרונים והופתעה לגלות שם דלת.
"אני לא זוכרת שהייתה פה דלת..." היא מלמלה לעצמה.
אליאנה ניגשה אל הדלת והניחה את ידה על הידית. היא לא הבינה למה היא מתרגשת כל כך, הרי זה בטח רק עוד מחסן ציוד שנעלם מעיניה עד עכשיו.
היא הורידה את הידית.
אנחת אכזבה נפלטה מפיה.
הדלת הייתה נעולה. אבל הייתה לה הרגשה כל כך... שונה.
היא צנחה על הרצפה שמאחורי ערמת המזרונים והתכוונה להוציא את הספר שקראה בו באותו הבוקר כשהדלת נפתחה באיטיות.

אליאנה נעמדה מול הדלת שכעת הייתה פתוחה לרווחה.
היא עברה בדלת אך היא לא מצאה את עצמה במחסן ציוד כפי שחשבה שיהיה.
אליאנה מצאה את עצמה בשמיים, בין העננים.
"מה-?" היא לא ידעה אפילו מה עליה לשאול.
לפתע הדלת נסגרה מאחוריה ונעלמה.
"היי! זה לא מצחיק!" היא קראה בכעס והסתובבה לאחור.
כשחזרה להביט לפנים היא מצאה את עצמה מביטה בקשת בענן.

אליאנה החלה ללכת ועברה את הקשת הצבעונית.
אל מול עיניה נגלה עולם קסום ומדהים ביופיו. היא הביטה בגמדים בעלי המצנפות הצבעוניות, בשדונים השובבים ובפיות הקטנות והנוצצות שריחפו בין הפרחים. חיוך עלה על שפתיה.
אליאנה המשיכה ללכת כשלפתע הבחינה שכבר אינה לבושה במכנסי הג'ינס הפשוטים שלה או בנעלי האולסטאר השחורות. כעת הייתה לבושה בשמלה ירקרקה בעלת מחוך שהיה קשור בשרוך לאורך גבה. ממותניה ומטה נשפכה השמלה בגלים רכים. לזרועותיה היו כפפות ארוכות שהגיעו עד למרפקיה ותאמו לצבע השמלה. שיערה הארוך שהיה אסוף בבוקר, היה כעת פזור חושף את מלוא אורכו ותפארתו.
אליאנה המשיכה ללכת עד שהגיעה אל אגם גדול ובו החלה לבחון את מראיה ביתר תשומת לב. סומק עלה על לחייה כשהבחינה במחשוף של שמלתה. היא מעולם לא הלכה עם שמלות והמחשוף של שמלתה הביך אותה מעט.

"האוכל לעזור לך עלמתי?" נשמע לפתע קול גבוה וצייצני במקצת.
לצידה עמד גמד בעל מצנפת כחולה.
"עלמתי?" תהתה בקול על צורת הפניה המנומסת כל כך.
"כן, אלא אם כן את שייכת לאיש ואם כך אני מתנצל על הטעות גבירתי." אמר הגמד וקד לפניה.
"לא!, לא! איני שייכת לאיש." היא אמרה בבעתה.
להיות נשואה בגיל שש עשרה? ממש לא! חשבה בליבה.

"אממ... תוכל לומר לי היכן אני אדון גמד?" שאלה אליאנה במבוכה. היא לא ידעה כיצד עליה לפנות אליו.
"את בממלכת "אי שם" כמובן! ובבקשה קראי לי פרדי." אמר הגמד בחיוך.
"ממלכת אי שם? מעולם לא שמעתי עליה." אמרה אליאנה. בעצם גם מעולם לא דיברתי עם גמד, הוסיפה בליבה.
"באמת? אם כך עלייך לבוא איתי, יש לך עוד המון לראות ואת חייבת להכיר את הנסיך! אולי את הנערה שתסיר את הכאב מליבו הטוב!" אמר הגמד בהתרגשות ומשך בזרועה, גורר את אליאנה המבולבלת באי שם המופלאה.