סודות הוגורטס

אוקי אני מצתערת על הבילבול....איימי זה השם אוקי?

ריצארד POV
הבטתי בשעמום על הילדים הללו, כאשר נזכרתי בשנים שאני הייתי כאן- בתור תלמיד. תמיד שנאתי שיקויים, בפרט את סנייפ. הוא הרגיז אותי לאורך כל חיי- תמיד חיפש להציק לתלמידים הרביינקלוים שלו, אבל תמיד!
הבטתי במקומות הישיבה שהיו ונשארו כך במשך שנים, דבר שהחזיר אותי חזרה לזמנים שלי, המקומות ישיבה שהיו לנו. באותו מקום שאני ישבתי, ישבה נערה בלונדינית שחייכה לעצמה והסתכלה עלי.
על מנת להחזיר אותה לשיעור לפני שירדו עוד נקודות לרביינקלו, קרצתי לעברה.

איימי POV
ישבתי בשיעור מחיכת כמו דבילית ומסתכלת על ריצארד.
אההה ריצארד..שם של מלאך...מלאך כל כך יפה...
פתאום התעוררתי מהחלומות הנעימים ששטפו אותי-ריצארד, המלאך המהמם שנכנס לשיעור לפני רגע-קרץ לי-לי!!לאיימי פוקס!
החזרתי לו חיוך מבויש והתחלתי להתרכז בשיעור לפני שסנייפ יתן עבודה ולא אדע מה לעשות.
"אימיי...איים הכל בסדר?" שאלה מליסה "סנייפ רשם עבודה, ובשבילך אני מקווה שהקשבת כי לי אין מושג מה לעשות!"
"אהה? כן כן בטח"מלמלתי והתחלתי לקרוא את ההוראת שעל הלוח.
כל זה בליווי מבטו של בחור אחד שראה הכל מהצד וכעס נתמלה בתוכו.

ריצארד POV
השיעור הזה לא פנה לשום מקום... הם אפילו לא למדו חומר חדש?! ישבתי מתוסכל באותה פינה, הרגל שלי לא חדלה לקפץ בעצבנות וכל מה שיכולתי לעשות היה להביט בתקרה.

קמתי ממקומי ופניתי לזוג הפאלפים שעמדו לפוצץ את החדר. באתי לעברם וחטפתי מהם את המבחנה, "לכו לפי הסדר" אמרתי "ניסיתי פעם לקצר דרכים, בסוף פוצצתי חצי מעבדה, וזה היה עם סנייפ... מאז הוא מתכנן איך להרוג אותי" אמרתי בזמן שהם גיחכו.

"אדון דפ!" סנייפ אמר.
"זהו שמי" אמרתי "אלא שיש פה עוד דפ?" תהיתי בזמן שהסתכלתי על הילדים התוהים מה אני עושה.
"אם נוכחותך אינה להועיל, אני ממליץ לך לצאת מהכיתה" סנייפ אמר.
"זה לא אישי" אמרתי "זה פשוט שמשעמם לי, מאוד!" אמרתי בדרמטיות, בזמן שראיתי מישהו מצחקק עלי.
"הי! נסה אתה לשבת בפינה בזמן שאתם עושים הכול, חוץ מבאמת ללמוד משהו חשוב" אמרתי לו במבט המום ומתוסכל. בזמן שכל הכיתה החלה לצחוק.
"שקט!" סנייפ צעק וכל הילדים שתקו.
"wow להאמין שאני הייתי כזה" מלמלתי והבלונדינית שעמדה לידי צחקקה.
"שוש! שמעת אותו" אמרתי לה בקריצה.

איימי POV
ואוו! הוא כזה מצחיק.!
אני לא חושבת שהיה כל כך כיף בשיעור מאז ש...מאז...טוב נו אף פעם!
צחקתי עם כולם למשמע הבדיחות שלו ושוב הוא קרץ לי-"שוש!שמעת אותו"
אחחח איזה חמוד! בחנתי לראשונה את שפתיו-הן היו אדומות ומשורטטטות כאילו צוירו ע"י מלאך...רציתי לצייר אותן בידי אך בקושי ידעתי משהו על האיש הנאה שעמד מולי.
ינשוף חום קטן, קטן כלכך עד שאפשר לכסותו בכף יד, נכנס לכיתה עם מכתב קשור לרגלו.
סנייפ עיין במכתב-"אדון דפ, פרופסור מקגונגל מוסרת ששיעורי העזר שהתנדבת להגיש לתלמידים יחלו מחר לאחר שעות הלימודים" ריצארד הינהן.
שיעורי עזר? פתאום השיעורים בטיפול בחיות פלא והתגוננות מפני כוחות האופל נראים לי קשים במיוחד.
לרגע אחד קצר הצתלבו מבטנו שלי ושל ריצארד והיה נדמה כי ראיתי ניצוץ שובבות בעיניו.
לא יכולתי לחכות עד שאגיע מחר לסוף הלימודים.

טוב אתם יודעים מה לעשות-תגובות :P

הפרק הקודם		הפרק הבא