מוגלגים וחצי

ג'ורדן הסתכל על המכתב מכל צדדיו. זאת הייתה מעטפה חומה שהכתובת עליה נכתבה בדיו ירוקה. זה לא היה מכתב בשבילו. המכתב יועדן לבן שלו. הוא אסף את כל מעטפות הדואר והניח אותן על השולחן.

"קח," הוא הושיט לטדי את המעטפה החומה.

"מה זה?" שאל טדי.

"מכתב," אמר ג'ורדן. "בשבילך," הוסיף לאחר מחשה.

"את זה הבנתי," אמר טדי לאביו בסבלנות, "אבל ממתי שולחים לי מכתבים?"

האב משך בכתפיו בחוסר עיניין. טדי החל לפתוח את המעטפה בזהירות. ככל שקרא יותר, כך התרחב החיוך על פניו. כשסיים לקרוא, פרץ בצחוק.

"זאת בדיחה ממש מצחיקה," אמר טדי. "כל מיני שטויות על קוסמים. אבל המעטפה נראית ממש מושקעת, מעניין מי שלח את זה."

דפיקות רמות נשמעו מדלת הכניסה.

"אני אפתח," אריאנה הופיעה מהחדר הסמוך.

טדי הציץ לעבר הפתח כאשר אמו פתחה אותה. בפתח עמדה אישה קטנה בבגדים מוזרים.

"שלום," אמרה האשה. "שמי הוא מינרוווה מקונגל, נשלחתי להדריך את ילדכם אל סימטת דיאגון."

אריאנה הזמינה אותה להכנס, כשהבעה מבולבלת על פניה. "סמטת דיאגון?"

"כן, כמובן," אמרה האשה שהציגה את עצמה בשם מינרווה. "בנכם לא סיפר לכם?"

"ספר לנו מה?" שאל ג'ורדן, מביט אל בנו במבט שואל.

"טד הוא קוסם," אמרה מינרווה. "היום הוא קיבל את המכתב!"

ג'ורדן גיכך, ואריאנה חייכה.

"קיבלתי את המכתב," אמר טד. "אבל לא האמנתי שזה אמיתי."

"הו, זה אמיתי בהחלט," חייכה מינרווה.

ארינה צחקה והחלה להוריד צלחת מהשולחן. "אנחנו צריכים הוכחות," היא אמרה בחיוך.

כל שלושת הצלחות נפלו מידיה  בקול צילצול רם, והתנפצו על הרצפה. "אוי, לא החלטנו שאתה מוריד מהשולחן אחרי ששברתי שלושה סטים?" שאלה את ג'ורדן.

"רפארו," אמרה מינרווה, מצביעה בשרביטה על הצלחות.

הצלחות התאחו. פיו של טד נפער.

"איפה היית כשאריאנה שברה את שלושת הסטים החדשים?" שאל ג'ורדן.

מינרווה חייכה. "אשמח מאד אם בנכם יצתרף אלי, וילמד גם הוא איך לעשות קסמים."

טד הביט בהוריו במבט מתחנן.

"אני מוכנה," אמרה אריאנה, מרימה את הצלחות מהרצפה.

כעבור חודש, בתחילת שנת הלימודים, הגיע טדי לתחנת קינג קורס בלווי הוריו.

"להתראות חמודי," נשקה אריאנה למצחו. "תכתוב הרבה."

"בטח אמא," אמר טד. הוא חיבק את אביו ומיהר לרכבת.

הוא הסתובב בין הקרונות, מחפש תא פנוי. לבסוף, מצא תא אחד שישבה בו רק ילדה מהשנה הראשונה.

"היי," מלמל. "אני יכול לשבת כאן?"

"בטח," אמרה הילדה, מסיטה קבוצת שיער בגוון בלונדיני חום מפניה.

"תודה," טד נכנס לתא והניח את מזוודתו לצידו. "אגב, אני טד."

"דרומדה," אמרה הילדה.

הפרק הקודם		הפרק הבא