הלביאה ונחש

פרק ב'.
דראקו נכנס לתא שבו ישבו קראב וגוייל.חברתם התחילה לעצבן אותו.
פעם היה נחמד שהיה לך שני טיפשים שעשו את כל מה שאתה רוצה.היום,שאתה כבר בשנה רביעית,זה מתחיל להראות די..עלוב.
בלייז זאביני ישב איתם.גם פנסי פרקינסון.הוא שנא אותה.היא חנפנית.וגם דומה לבולדוג.
"היי,דראקו!"אמרה לו כשנכנס.
"היי."אמר לה בקרירות והתיישב.
הם המשיכו לדבר על שטויות,מרכלים.הוא שמע את פנסי צוחקת בצחוק מאנפף.היה לו חשק להקיא.
כשהניח את ראשו על חלון הרגש יד מלטפת אותו.
"דראקו,אתה בסדר?"הוא הזיז את מבטו אל הדוברת.
"וויזלי?"שאל בהפתעה."רייצ'ל?"

רייצ'ל חייכה וליטפה את לחיו בשנית."כן.נראת לא טוב קודם."
"את לא מבינה.."מלמל.
"זה בסדר,אל תדאג."היא התקרבה אליו ונישקה אותו.
"דראקו?"קול אחר ניתק אותו מין החלום."דראקו?"

"הוא נרדם..חה."שמע את זאביני צוחק.
"לא נרדמתי."אמר דראקו מיד.
"ממש."גיחך זאביני.
***
באותו אחר צהריים,סיריוס בלק הלך בזריזות ובזהירות לביתם של  הוויזלים.
"מולי,"לחש בזהירות לאחר שפתחה את הדלת.
"אל תדאג,סיריוס,הבית ריק."מולי נתנה לו להיכנס והציעה לו גם כוס תה.
"רייצ'ל בהוגוורטס?"שאל סיריוס בחשש."היא בסדר?"

מולי חייכה חיוך עצוב."היא בסדר גמור,סיריוס.מתי אתה חושב לדבר איתה?"
"אנ..אני לא יודע."סיריוס בלאק מעולם לא גמגם,בכל שנות חייו הוא דיבר בביטחון,גם אם לא הרגיש כך.עכשיו,בפעם הראשונה,הוא הרגיש קטן ועלוב.
"יש לה יום הולדת ארבע עשרה בחודש הבא,גם אם היא לא יודעת."הזכירה לו מולי.
סיריוס ניסה להירגע בשעה שלגם לגימה ארוכה מן התה."אני יודע זאת,מולי.ביום זה הלב שלי כואב עליה יותר מכול יום בשנה.גם שהייתי בכלא."
"אתה יודע מה אני מרגישה כלפיי הילדה הזו,גידלתי אותה כאילו היא ביתי שלי,אבל אני חושבת שמגיע לה לדעת מי ההורים שלה."מולי ליטפה את זרועו של סיריוס."דרך אגב,מי היא אם הילדה?"
"זה לא משנה,"סיריוס כבר לא היה יכול לעצור את כעסו."אני חייב להגיע להוגוורטס.אני אלך דרך הוגסמיד.להתראות."

היא לא הספיקה להתנגד,לומר מילה,והוא כבר נעלם,התעתק.
"אוי,סיריוס,אל תהרוס הכול."לחשה,אך אף אחד לא שמע אותה.
***
הארי,רון,הרמיוני ורייצ'ל היו באותו הזמן בכרכרות בדרך להוגוורטס.
"אני חושבת שראיתי עיניים באחד השיחים."מלמלה רייצ'ל.
"אהאה,אני בטוח."זלזל בה תאומה,רון.
הארי העיף את מבטו על עבר השיחים."סיריוס."לחש.
העיניים שהציצו מהשיחים זזו מעלה ומטה,הנהון.

הארי זרק לעברן את גלימת העלמות שלו.
כעבור שניות אחדות שמע קול מוכר מימינו,קולו של סיריוס בלאק. "תודה לך,הארי.ניפגש בפנים."
ליבו של הארי פעם מהתרגשות.הוא לא ראה את סנדקו כבר הרבה זמן.
גם ליבו של סיריוס פעם מהתרגשות,אבל לא בגלל הארי.בגלל שהיום,בפעם הראשונה,הוא עומד להיות אמיתי ולהגיד לרייצ'ל שהיא הבת שלו.

הפרק הקודם		הפרק הבא