נסיך הערפל

רון התעורר מוקדם בבוקר. הוא הלך למקלחות לשטוף פנים ולצחצח שיניים.
כשיצא מהמקלחת לאחר השלמת מטרותיו, נזכר בחלומו.
ובחלומו הוא ראה:

הוא צלל ליד עיירת חוף, וירד לעבר ספינה טרופה. לפתע הגיחה מתוך הספינה דמות של ערפל. הדמות הקיפה אותו פעמים רבות וחזרה אל הספינה הטרופה.
הוא עלה למעלה ופתאום הגיח מתוך הספינה הליצן שראו אתמול. הוא מיהר לעלות אך הדמות תפסה אותו ומשכה אותו מתחת לפני הים...
סוף החלום.

הוא הצטמרר למחשבה על החלום הזה.
הוא ירד לעבר חדר המועדון והתיישב על אחת הכורסאות.
השעה הייתה שש בבוקר, אז סביר להניח שלא היה אף אחד ער עדיין, אז הוא החליט לטייל קצת בהוגוורטס.
ראשית, ילך לחדר הנחיצות.
ואז יטייל במדשאות.
רון יצא מדלת האישה השמנה והלך במסדרונות הקומה השביעית עד אשר מצא את חדר הנחיצות.


כאשר נכנס נדהם למראה עיניו. כל המדפים נפלו והספרים התבלגנו, המקום היה שרוף, הארונות הותכו והיה שם מלוכלך מאוד. רון הסתובב בין ההריסות של מה שהיה פעם מה שנקרא: "חדר הנחיצות" ועכשיו היה מקום מבולגן ושרוף.
רון מיהר לצאת מהמראה המזעזע הזה.
עכשיו בא-לו לצאת לנשום אוויר ולהעלות זיכרונות.
הוא ירד שבע קומות ויצא דרך הכניסה על המדשאות.


הוא יצא אל המדשאות ונשם אוויר קר.
היה זה יום שמשי ועם רוח קלילה וקרה שנשבה, יום מצוין להיות בחוץ.
הוא הלך לאט לעבר האגם השחור. הוא התיישב ליד העץ שליד האגם הגדול והעלה זיכרונות.
כעבור חצי שעה, ליד העץ שליד האגם, רון קם, ניקה את עצמו וצעד לעבר הכניסה.
הוא נכנס להוגוורטס ועלה לחדר המועדון של גריפינדור. כשהגיע ראה את הארי והרמיוני ערים. רון שאל:" מה קרה?"
"סיוטים, לך?" ענה הארי.
"גם סיוטים."
השעה כעת הייתה שמונה וחדר האוכל נפתח, בדיוק אז ירדו נוויל, שיימוס, דין, פארווטי ולבנדר מחדרי הבנים והבנות.
נוויל שאל:"רוצים לרדת לאכול???? אני גווע."
כולם הנהנו ויצאו מהחור של האישה הזקנה.
כאשר הגיעו לחדר האוכל כולם התיישבו בשולחן של גריפינדור וראו שג'יני ולונה כבר שם.
"היי" אמר הארי.
"היי" השיבו שתי הבנות.
"מה קורה?" שאלה ג'יני את הארי, רון והרמיוני.
"סיוטים." שלושתם ענו פה אחד.
"אוקי." אמרה ג'יני בהבנה "גם אני התעוררתי מסיוטים וגם לונה."
"יום של סיוטים. ככה נגדיר את זה."
הם אכלו בשקט ביצים וטוסט.
במחזה מוזר, נכנס ערפל דרך החלון והתעבה עד שלא ניתן היה לראות כמעט כלום.
הארי מלמל, "לומוס" ומצא את הרמיוני וג'יני שראו מה הוא עושה. גם הרמיוני וג'יני מלמלו, "לומוס"
"מצאתי את נוויל, פארווטי ולבנדר." הכריזה ג'יני.
"מעניין איפה רון, שיימוס ודין." אמרה הרמיוני ומיד מאחוריה נפתחו שני אורות ודין ושיימוס יצאו.
"נותר רק את רון." אמרה הרמיוני.
פתאום הערפל התפזר וראו את רון מביט כמהופנט, באור זהוב ענקי ויפיפה.
"ואוו" מלמל רון. זה באמת היה יפהפה. רון שם לב להרמיוני ולאחרים שעומדים מאחוריו, והוא הסתובב ושאל "מה?"
"כלום" אמר נוויל.
פתאום, מתוך הכוכב יצא הליצן הזה שראו בארוחת הבוקר לפני יום. הוא צעד בכבדות לעברם. החבורה הלכה באיטיות אחורה, והליצן פתאום התחיל לרוץ מהר ותפס את ג'יני. פתאום משום מקום, הגיחה מקונגל, שלפה שרביט ומלמלה משהוא לא מובן, וג'יני נפלה מאחיזתו של הליצן. בעוד שהליצן נעלם אך עדיין היה כתוב באוויר:"אני עוד אחזור!"


"ואוו" נאנחה ג'יני, "זה היה מפחיד."
"מאוד" הסכימה הרמיוני.
"מעניין מה מטרתו של הליצן הזה?" אמר רון והמשיך. "נראה לי שזה לא יסתיים טוב." הוא לא סיפר להם על חלומו, הוא לא רצה להלחיצם עוד יותר.
"זה יהיה מעניין. הפעם נהיה חייבים לפתור את זה. הוא כנראה לא חלש כל- כך כמו שחשבתי." הודתה הרמיוני, והמשיכה:" מה שבטוח, יהיה מעניין."

תגובות בבקשה!!

הפרק הקודם		הפרק הבא