מזרקת המשאלות

פרק שני/ לוק והמכתב של הווגורטס

מהמזרקה לא יצא שום דבר. לוק הסתכל פנימה יותר במזרקה אל שאר השקלים. טוב, למה ציפה? לא יצא מהמזרקה שום דבר. לאחר כמה דקות סבתו קראתה לו לבוא בחזרה הביתה במכונית. הוא עזב את המזרקה ופנה אל סבתו. הוא צעד אחד לאחור מהמזרקה אל סבתו,ומיד פרץ כדור אדמדמם בגודל של סני'ץ ופגע בבטנו. זה היה כדור-הקסם. כדור-הקסם נותן לך את היכולות הקוסמיות שלך. כשאתה גוסס, הוא יוצא מפיך אם אתה קוסם אמיתי. לוק בהתחלה לא קלט מה קרה לו. הוא התחיל להתכופף מכאבים של בטנו והמרגש היה כמו חטיפת כדור מייריה בבטן. הוא צרח מכאבים וסבתו הגיע במהרה אליו, סבתו תמיד נכנסת לפאניקה, וקראה מיד לצוות רפואי.
"זה בסדר." אמר לוק, אבל סבתא שלו לא הקשיבה לו כלל. כששנים מהצוות ניסו להתקרב אליו כדי להרים אותו אל האמבולנס, הבטן שלו לוק החלה להירגע. הוא הרגיש את כוחות הקסם שבו. ווום! שני אנשי הצוות עפו לאחור. כול שאר הצוות לא הבין למה הם עפו לאחורה. סבתו התרגשה, היא בכתה מרוב התרגשות. בכול זאת- היא הבינה שהוא לא סקיב, הוא כבר קוסם. כשחזר הביתה במכונית של סבתו, לוק השביע אותה לא לספר מילה לאביו או לסדריק, "שלא יגלו את ההפתעה.אני עוד יפתיע אותם מחר." שיקר לוק. הוא לא רצה עכשיו להיכנס למחנה אימונים קוסמיים מצד אביו וכבר לא לקבל הגנה מועטת מאביו לגביי הקסמים שעשו נגדו האחים שלו. אבל הכול השתנה בקשר לזה בארוחת הערב.


בארוחת הערב, בזמן שכול המשפחה ישבה ואכלה את החביתיות שלהם בזמן שאימו של לוק בישלה עוד חביתיות, הגיע המכתב מהווגורטס. הוא פרץ דרך החלון הקטן של המטבח והתעופף בשולחן החום הגדול מכוסה מפה קסומה בצבע ירוק וכסף, צבע סלית'רין, צבע הביתן של רוב בני המשפחה, והנחש התמונתי החי שבה זוחל מקצה לקצה השולחן ולוקח לפעמים חביתיות מהצלחות של האחים של לוק ובולע אותם בבת אחת. שבו ישבו המשפחה והגיע עד לוק, ונחת לו על הראש. כול המשפחה הפסיקו לאכול מיד שקיבל את המכתב. אפילו הנחש עצמו במפה נעצר כשחצי חביתה בתוך פיו וחצי חביתה מחוץ לפיו. אימו של לוק הסתכלה לאחור כדי לראות מה קורה ולמה הם לא אוכלים . היא הייתה בשוק בעצמה. היא הניחה למחבת לשרוף את החביתיות מרוב שוק.
היא דיברה ראשונה:

"קיבלת את המכתב מהווגורטס!! בית הספר לקסמים!אז אתה לא סקיב!!"

"אממ...כן." אמר לוק והסמיק. הוא לא ידע מה טוב-יותר עכשיו, המכתב של הווגורטס או השוק שעל פניו של סדריק. הוא חייך חיוך רחב.

"מתי כתוב לך בהזמנה מתי להגיע לשם?" שאל אביו בהתרגשות. לוק הסתכל בגב המכתב וראה בכתב ירוק איזמרגד:

עבור לוק,
שגר בלונדון,
בשכונת האמפייריס,
הבית השביעי במספר הכתובת,
שולחן האוכל

'איך הם ידעו שאני נמצא בשולחן האוכל?' חשב לוק. אבל אז ראה גם כתובת קטנה נוספת במכתב:

הווגורטס מזמין אותך להצטרף אלינו החל משעה 9 בבוקר מחר, תתארגן עם הציוד של השנה הראשונה במכתב, המשך ערב טוב!

"ב-9 לפנות בוקר. מחר." אמר לוק וחייך חיוך עוד יותר רחב אל עבר סדריק. סדריק עדיין היה בשוק טוטלי.

"אני אקח אותך מחר." אמר אביו אבל אימו מיד פרצה בקול:

"אני אקח אותו." אמרה. "ממילא אתה לקחת את כול שלוש עשר בנינו האחרים. אז אם יורשה לי, אני אקח אותו."

הפרק הקודם		הפרק הבא