התאומה של הארי פוטר

האיש הענק לקח אותנו לאגם גדול ומשם עלינו על סירות ששטו מעצמן ולקחו אותנו לגדה השנייה של האגם.
בגדה השני ניצבה הטירה הכי מדהימה בעולם
_____________________________________________________________________

עלינו במדרגות ובקצה שלהן עמדה אישה די מבוגרת. "ברוכים הבאים להוגוורטס" היא אמרה והתחילה להסביר לנו על המיון והבתים, האמת ידעתי כבר הכול על הוגוורטס ממה שהאחים של רון סיפרו לי וכמובן שרציתי להשתבץ בגריפינדור כמו ההורים שלי!
ואז האישה סיימה לדבר והלכה, היא כנראה אמרה לחקות לה מפני שאף אחד לא זז ממקומו.
בזמן שהיא הלכה שמעתי את מאלפוי מדבר עם הארי אבל לא ממש שמתי לב למה שהם מדברים וזה לא ממש עניין אותי. הייתי עסוקה בלהתפעל מהטירה המדהימה
כשהאישה חזרה היא לקחה אותנו למיון הבתים. האולם היה מדהים בדיוק כמו שפרד וג'ורג' סיפרו לי. היה מלא אש ונרות באולם, והתקרה הייתה מכושפת כדי שתראה את שמי הלילה.
_____________________________________________________________________

הגענו לבמה שעליה הייתה מצנפת בלויה שהייתה מונחת על כיסא והיה גם על הבמה את השולחן של סגל המורים.
האיש הזקן שיש במרכז השולחן (כנראה דמבלדור) התחיל לנאום על המקומות האסורים בטירה ועל כך שהכניסה ליער האסור אסורה בהחלט, ולאחר מכן האישה הכריזה על תחילת המיון.
_____________________________________________________________________

האישה קראה בכמה שמות והם מוינו לבתים. ואז הגיע התור שלי "ג'יימי לי ליליאן פוטר?" האישה קראה והתקדמתי לאט לכיוון הכיסא, התיישבתי עליו והאישה שמה את המצנפת על ראשי והמצנפת התחילה לדבר. "אחחח... ידעתי שיבוא היום שבו הבת של הקונדסאי המתוחכם ביותר אי פעם בהוגוורטס תבוא. ואני צופה שגם את תעשי לא מעט צרות! אז יש מקום אחד שאני יכולה לשבץ אותך... גריפינדור!"
שמחתי כל כך ששובצתי בגריפינדור ורצתי לשבת ליד רון שמוין לפני.
ואז הגיע התור של הארי ואחרי מונולוג ממש לא מעניין שבו המצנפת שקלה למיין את הארי לסלית'רין ולבסוף הוא מוין לגריפינדור כמוני.
לאחר מכן הוא התיישב על ידי ושאל אותי "למה המצנפת התכוונה כשהיא אמרה קונדסאי?" "אין לי שמץ של מושג" אמרתי "אבל אני מקווה שהם כבר יסיימו עם זה אני מתה מרעב!"
_____________________________________________________________________

אחרי שמיינו את כל התלמידים החדשים קם דמבלדור והכריז על תחילת הסעודה ופתאום הופיעו מלא מאכלים על השולחן. כולם התחילו לאכול אפילו תלמידי שנה ראשונה שהיו בהלם כשפתאום הופיעו מולם מאכלים,
אחרי הסעודה המדריכים ליוו אותנו לבתים. בית גריפינדור הוא בקומה השביעית וזה הרבה לעלות. לדעתי הם צריכים לכשף את המדרגות כדי שיובילו אותנו עד לבתים.
ועד שהגענו למסדרון בקומה השביעית הרגשתי שאני עומדת להתעלף. בסוף המסדרון הייתה תמונה של אישה שהמדריך נעצר מולה ופתאום היא שאלה "סיסמה?" "קאפוט דרקוניס" המדריך אמר וחשבתי לעצמי שאני צריכה לנסות לזכור את זה בגלל שאין לי את הזיכרון הכי טוב בעולם.
לאחר מכן התמונה הסתובבה על צירה וחשפה מעבר בקיר.
נכנסנו במעבר וניגלה לפנינו מועדון בית גריפינדור שהיה מקושט בצבעי אדום וזהב הצבעים של גריפינדור.
התאספנו במרכז המועדון סביב המדריך והוא הסביר לנו איך להגיע למעונות הבנות והבנים.
_____________________________________________________________________
 כשעליתי לחדר מצאתי את המזוודה שלי על יד אחת המיטות, זאת הייתה בדיוק המיטה שהייתי בוחרת לעצמי. שמתי לב שהילדה מהרכבת הרמיוני ניגשת למיטה שלידי ושמחתי שלפחות אכיר מישהו גם אם הכרתי אותו לפני כמה שעות. ואז היא אמרה "היי את הילדה מהרכבת שישבה בקרון יחד עם הילד הג'ינג'י ההוא" "כן זאת אני. אפשר לשאול למה" עניתי לה
"כי זה יהיה נחמד להכיר מישהו גם אם הכרתי אותו לפני כמה שעות"
"זה בדיוק מה שחשבתי הרגע. תגידי את קוראת מחשבות?"
"אולי... עד לפני שבועיים לא ידעתי בכלל שאני מכשפה"
צחקתי והיא צחקה איתי ואחר כך התארגנו לשינה כמו שאר הבנות ונכנסנו למיטה.
ישנתי שינה ללא חלומות וקמתי בבוקר מאור השמש. התלבשתי וירדתי למועדון לחקות להארי ורון כדי לרדת לארוחת בוקר.

הפרק הקודם		הפרק הבא