עד הנשיקה ואחריה

פרק 3

כשג'יני התעוררה בבוקר היא ראתה שהיא היחידה בחדר.
היא ניסתה להיזכר מה קרה אתמול בלילה ונזכרה בחלום ובהרמיוני.
'אולי כן הייתי צריכה לספר לה?' שאל אותה קול בראשה.
'לא! בשום אופן לא! היא הייתה הולכת ומספרת לרון והארי ואז הארי היה בא ושואל אותי שאלות'
הארי...,או הארי,כמה שהיא אהבה אותו אבל לא העיזה לספר לו.
היא תמיד קיוותה בליבה שהוא גם מרגיש כך אך היא ידעה שהסיכויים לכך קלושים.
שנה שעברה היה לו את צ'ו שלו ונראה לה שהוא עדיין לא התגבר עליה.
היא ירדה לחדרה ונכנסה להתקלח.
היא כל כך אהבה את המגע הזה של המים החמים מתפשטים על עור גופה.
היא הרגישה את החמימות הזאת מתפשטת גם בתוכה.
כשהיא יצאה מהמקלחת היא ראתה שמרי ילדה שישנה איתה בחדר ישבה על המיטה שלה וארגנה את תיקה ליום הלימודים.
"איפה היית בלילה?" שאלה מרי את ג'יני.
"ישנתי עם הרמיוני" אמרה לה.
מרי שתקה.לא היה לה מה לענות לה בגלל שכל מי שישנה עם ג'יני בחדר ידעה כבר שאם היא הולכת לישון עם הרמיוני יש לזה סיבה שהן לא צריכות לדעת.
גם לבנות חדרה של הרמיוני לא היה איכפת מזה כבר כי הן כבר היו רגילות לזה שג'יני היא כמו אחותה הקטנה של הרמיוני.
ג'יני ירדה לאולם הגדול לארוחת בוקר.
היא ניגשה לשולחן ביתה והתיישבה ליד הרמיוני,מוטרדת עדיין מהחלום שלה.
"ג'יני,אם לא תספרי לי אני לא אוכל לעזור לך וממש מציק לי לראות אותך ככה!" אמרה לה הרמיוני כשראתה אותה מתיישבת.
ג'יני ידעה שזה נכון ובאה כבר לספר לה אבל בדיוק באותו הרגע הארי ורון התיישבו מולם.
"אני אספר לך בערב,בחדר המועדון." אמרה לה בזריזות ופנתה להביט באוכל שעל הצלחת שלה.
הרמיוני הבינה שהיא לא רוצה לדבר על זה ליד הארי ורון ולכן לא דיברה איתה על זה יותר כל הארוחה.
"בוקר טוב" אמר הארי לשתיהן וחייך אליהן מתחיל להעמיס אוכל על הצלחת.
'למה הוא חייב להיות כל כך מושלם' שאלה את עצמה כשראתה את החיוך הממיס שהארי שלח לעברן.
היא המשיכה לאכול וכשראתה שהשעה חמישה לשמונה נפרדה מהם והלכה לשיעור התגוננות מפני כוחות האופל.
'אוף... אין לי כוח לשיעור עם סנייפ' רטנה לעצמה 'לפחות זה שיעור עם תלמידי רייבנקלו' עודדה את עצמה ונכנסה בדלת הכיתה למרתף החשוך.
היא הלכה אחורה והתיישבה במקומה הקבוע בפינה מימין ולאחר כמה דקות לונה הצטרפה אליה וישבה לידה.
"הי לונה מה קורה?" שאלה את חברתה.
"בסדר גמור" ענתה לה בחיוך והתקרבה אליה "נראה לי שהנרגולים גנבו לי את כל הנעליים" אמרה לה בלחש.
ג'יני גיחכה בשקט.היא כל כך אהבה את לונה,היא הייתה החברה האמיתית היחידה שהייתה לה.
חוץ מהרמיוני כמובן.
"שקט בכיתה.היום אנחנו נלמד על קסם הפטרונוס..." סנייפ התחיל להעביר את השיעור.
כשהוא אמר פטרונוס ג'יני חייכה לעבר לונה שכמובן ידעה גם כן את סודן שהן יודעות איך עושים את הפטרונוס כי הארי לימד אותן בשנה שעברה בצבא דמבלדור.
'הארי..איזה מושלם הוא...' ג'יני חלמה על הארי במשך השיעור עד שלא שמה לב לשאלה שפרופסור סנייפ שאל אותה.
"העלמה וויזלי האם תועילי בטובך להראות לכיתה כיצד עושים פטרונוס או שאת רוצה שאני אספר לכולם על מה או מי  את חושבת?" שאל אותה בגיחוך מרושע והדגיש את המי.
כל הבנים בכיתה התחילו לגחך וכל הבנות נעצו בג'יני מבטים מקווים ומתעניינים.
היא הסמיקה ואמרה "אני יכולה להראות לכיתה.רק מה הלחש שוב?" היא כמובן לא רצתה שהוא יחשוד שהיא כבר יודעת לעשות את הקסם למרות שהיה לה קשה לחשוב איך תמנע מהסוס היפה שלה לפרוץ משרביטה.
"אקספקטו פטרונום,העלמה וויזלי" אמר לה והיא ניגשה לבצע את הקסם.
"אקספקטו פטרונום" אמרה ונופפה בשרביטה.אך הפעם במקום שיפרוץ הסוס היפהפה שלה פרצה מתוך שרביטה חיה אחרת,חיה לא מוכרת.
כשהסתכלה על פניו של פרופסור סנייפ היא ראתה שהוא מחוויר.
"10 נקודות מגריפינדור על השתחצנות" אמר והסתובב.
ג'יני שמעה רטינות מכל קצוות הכיתה.
במהלך השיעור פרופסור סנייפ נמנע מלהביט בפניה.
'מה זאת החיה הזאת?' חשבה לעצמה, 'ולמה השתנתה לי החיה?'.
'כשחושבים על זה החיה הזאת מאוד דומה ל... לא זה לא יכול להיות...טוב,נשאל את הרמיוני היא בטוח תדע מה זה..'
ג'יני הייתה טרודה ממחשבות אלו במשך כל היום. כשחזרה לחדר המועדון היא ראתה את הארי,הרמיוני ורון יושבים ומדברים ליד האח והצטרפה אליהם.

הפרק הקודם		הפרק הבא