קונדסאי במצב קשה!

לילי קמה במהירות הבזק היום היא הולכת להוגורטס מובן שכבר קראה את כל הספרים ואפילו שיננה חלק מהם היא התלבשה בבגדים מוגלגים ולקחה את המזוודה בתיק קטן הכניסה את הגלימה כדי שתוכל להחליף בקלות בלי לחפור במזוודה היא יצאה מחדרה פנתה לאמבט היא פתחה את הדלת ומצאה את אחותה מצחצחת שנים "מתרגשת לבית הספר פטוניה?" לילי שאלה בשמחה 'כדאי שלא אריב איתה היום חבל להיפרד בכעס' "הו מאוד אני הולכת לבית ספר יוקרתי אני בטוחה שהיה שם מקום כשתגלי ההוגוטרס לא קיימת!" היא חייכה חיוך מגעיל וזה עבר את הגבול נמאס ללילי כל השבועים האלה פטוניה ניסתה להוריד ללילי את הבטחון הו לא הפעם זה לא ילך לה "דבר ראשון פטוניה יקירה זה הוגורטס, דבר שני אני לא אזדקק למקום בבית הספר היוקרתי שלך" ליגלגה לילי "אני היה בבית הספר הוגורטס לכישוף ולקסמות כי אני לא מוגלגית כמוך!" לילי חייכה חיוך מנצח ולקחה את המשחה והמברשת התחילה לצחצח את שיניה. כשסיימה ירדה למטה אמה הכינה לה סנוויץ' לילי לקחה אותו "תודה אמא תגידי מתי נצא?" לילי רצתה כבר להגיע להוגורטס כבר "עוד חצי שעה מתוקה לילי את יכולה בבקשה להביא לי את המעטפה שלך הכרטיס לרכבת בפנים"לילי הלכה להביא את המעטה היא חזרה עם המעטפה בידה והושיטה אותו לאמה אמה לקחה את המעטפה והכניסה אותה לתיק הצד האדום שלה בנתיים לילי הלכה לשחק קצת עם תפוזית הינשופית שלה בלי ששמה לב כבר היה הזמן לצאת לילי אספה את התיק ואת תפוזית את המזוודה לקח אביה כולם נכנסו למכונית חוץ מפטוניה היא כבר הלכה לבית הספר עם הידיד שלה וורנון. לילי נרגשה מאוד כשהם הגיעו לתחנה הם הסתכלו בכרטיס כדי לראות לאיזה רציף צריך להגיע "ממ רציף 3/4 9.. טוב אממ נראה לי שנלך לרציף 9 ו-10 ונבדוק את העניין" הם הלכו לכיוון הרציפים ועמדו לידם ניסו לחפש איזשהו ההושאה לפתע לילי שמעה משפחה אומרת "קדימה, התחנה הבאה הוגורטס" לילי ניגשה למשפחה ושאלה "אממ סליחה אדוני אממ אולי אתה יודע משהו על רציף 3/4 9?" שאלה לילי "אוה" חייך האיש "יש לך ילדה מוגלגית נכון?" לילי הנהנה והסתכלה על הוריה שבאו לקראתה "טוב הבן שלי ארתור ישמח להראות לך איך עוברים אל הרציף"חייך האיש והפנה את מבטו אל ילד בערך בן 16 עם שער ג'ינג'י "נכון ארתור?" ארתור הנהן וחייך "שלום שמי הוא ארתור מה שמך?" "לילי, לילי אוונס" לילי חייכה היא הייתה כל כך נרגשת היא עומדת ללמוד לעשות קסמים וכישופים ושיקוים והכול כל מה שהיא קראה עליו! "טוב זה די קל לילי כל מה שאת צריכה זה לרוץ לאמצע קיר הלבנים של הרציפים 9 ו-10 והנה את ברציף 3/4 9 הנה אני יראה לך" ארתור הפנה את העגלה לכיוון הקיר והתחיל לרוץ לילי הסתכלה בו כיאלו התחלק על השכל אבל הוא נעלם בין הקיר כלא היה לילי נפרדה מהוריה והבטיחה לכתוב ועשתה בדיוק מה שארתור עשה היא הפנתה את העגלה שלה לכיוון הקיר והתחילה לרוץ חשה איך עוד שניה היא עומדת להתנגש בקיר היא עצמה את עיניה והתחילה לרוץ לרגע אחד עברה בה איזה הרגשה משונה היא פתחה את העינים היא כבר לא עמדה ליד הרציפים 10 ו-9 לא ולא עכשיו היא עמדה ליד הרציף 3/4 9 לילי חייכה היא הודתה לארתור ופנתה לכיוון הרכבת היא עלתה עליה סוחבת אחריה את מזוודתה הכבדה חיפשה אחרי תא ריק היא פתחה תא כלשהו אשר מצאה שם שלושה ילדים ילד אחד ממושקף עם שיער שחור מבולגן עד מאוד ועיני אגוז אחר עם שיער שחור חלק שהסתיר למחצה את עניו וילדה עם שער חום ועניים חומות היא שמה לב שהילד עם העיני אגוז הציק לילדה והיא קראה "היי תפסק להציק לה!" הילד שעד עכשיו לא שם לב שהיא בכלל שם הסתכל עליה בתדהמה "מה?" שאל בטמטום "אמרתי שתפסיק להציק לה!" הילדה עם השיער החום קמה "שלום קוראים לי ריצ'ל בארנס, מי את?" לילי נדהמה לגלות עד כמה מהר השתנתה השיחה "אמ לילי לילי אוונס אמ אולי את רוצה לבוא איתי למצוא איזשהו תא?" שאלה לילי בחיוך "בטח! יותר טוב מלהיות עם חבורת בבונים!" לילי צחקה ואמרה "אני בטוחה, להתראות " ועזבה את התא יחד עם חברתה החדשה. לילי וריצ'ל מצאו תא ריק הם נכנסו לתוכו "תגידי, ריצ'ל למה בכלל ישבת עם אה.. איך כינת אותם? בבונים?" ריצ'ל צחקה "קוראים להם ג'יימס פוטר זה עם המשקפיים וסיריוס בלק זה עם השער השחור, את ג'יימס אני מכירה כבר כמה זמן ועדיף לשבת עם בבונים מאשר עם אף אחד.." לילי חייכה "אז סה"כ הם ילדים נחמדים?" ריצ'ל חייכה "טוב הם מאוד שובבים והם אוהבים לעשות שטויות זה יכול להתחיל מללגלג עליך ועד לצבוע את השיער שלך בצבע צהוב צרחני" לילי עיקמה את אפה "טוב אני לא אוהבת ילדים כאלה אני בטוחה שהם נפוחים!" ריצ'ל צחקה ואמרה "טוב לגבי סיריוס אין לי מושג אבל ג'יימס מאוד נפוח! תגידי באיזה בית את רוצה להיות?" לילי פתאום הרגישה שכל הביטחון שלה ירד לא היה לה מושג על מה היא מדברת היא לא יודעת כלום על עולם הקוסמים! "אממ.. אני לא יודעת.. אני בת למשפחה מוגלגית.."לילי הרגישה איך הלחיים שלה מתאדמות לאט "אוה זה ממש לא נורא גם ההורים שלי מוגלגים אחרי שהגיע המכתב אז דוד שלי סיפר לי הכל ישנתי בקלחת הרותחת והוא סיפר לי הכל! טוב אז ככה יש ארבע בתים גריפינדור-לאמצים ריבנקלו-לחכמים הפאלפף-לטובי לב וסלית'רין-לשאופים לכוח" לילי שמה לב שאת סלית'רין היא אמרה בליגלוג קל "באיזה בית הכי טוב להיות?" ריצ'ל חייכה"טוב הכי טוב זה גריפינדור כמובן אבל גם ריבנקלו טוב אבל הכי גרוע זה סלית'רין כל מי שהדרדר לצד האפל היה בסלית'רין!" לילי ביקשה מריצ'ל לספר לה עוד באמצע ההסבר של ריצ'ל על הפלפאף נכנסה ילדה קצת שמנמנה "סליחה אפשר לשבת איתכן עד עכשיו ישבתי עם ג'יימס פוטר וסיריוס בלק הם מציקים לי נורא" ריצ'ל חייכה "כמובן ג'יימס וסיריוס באמת מעצבנים מה הם עשו לך?" הילדה השמנמנה התיישבה היה לה שיער בלונדיני ועינים כחולות בהירות מאוד כמעט אפורות "טוב הם הטילו עלי איזה קללה כולשהי וכולי התמאלתי בנוזל ירוק ומגעיל" "מה?!" צעקה לילי "איזה חוצפנים אני הולכת אליהם עכשיו!" לילי יצאה מהתא אבל כמעט תוך שניה חזרה "אממ רק אה.. תגידי איך קוראים לך?" הילדה צחקה "קוראים לי טס מילטון" לילי חייכה "טוב אתן באות ללמד את הבבונים קצת נימוסים?" טס וריצ'ל חיכו וקמו שלושת הבנות יצאו מתא ופנו לתא של הבנים כשהן פתחו את התא הם גילו שעוד ילד הצטרף לחבורת הוא היה ילד צנום מאוד וחיוור היה לו שיער בלונדיני "למה קיללתם את טס?!" שאגה לילי "ג'יימס הסתכל עליה כיאלו זה מובן מאילו "כי זה מצחיק, גם אי אפשר ממש לקרוא לזה קללה." אמר ג'יימס ברוגע וחזר לדבר עם חבריו על משהו שנשמע כמו קווידיץ' לילי שהתפלא בגסותו אמרה לו "טוב, לא צוחקים על חשבון אחרים שרץ נפוח!" זה בשביל ג'יימס היה הגבול היא אפילו לא מכירה אותי וכבר מחליטה מי אני ומה אני?! "טוב גברת נימוסים והליכות אני עושה את זה כי אני לא אדון נימוסים הליכות הבנת?!" לילי התאפקה לא לצחוק לו בפרצוף והשאירה את אשרת פניה הרציניות ואמרה "כמובן הבנתי את זה"ג'יימס עתה על פניו הבעת סיפוק הוא השתיק אותה ואז לפני ששילח אותה החוצה היא אמרה "את זה שאתה לא אדון נימוסים והליכות אלה אדון טמטום וקנדסאות"במשפט זה יצא לילי מהתא יחד עם חברותיה הן נכנסו לתא כשהן צוחקות הן המשיכו לפטפט על הוגורטס ועל כמה הן מקוות שפוטר ובלק לא היו בבית שלהן אחרי כחצי שעה לילי אמרה שהיא הולכת ללבוש את הגלימה שלה ויצא מין התא עם הגלימה בידה היא הגיעה לשרותים ונעמדה בתור אחריה הגיע פוטר היא החמיצה פנים והתייחסה כיאלו הוא לא שם "שלום גברת נימוסים והליכות" התבדח ג'יימס לילי זרקה לא מבט זועף והמשיכה לחכות לתורה בלי להסתכל עליו "או הגברת לא מתייחסת? האם עלי לבכות?ה-" "או בבקשה אל תבכה מספיק לי הקול הייללני שלך אני לא צריכה גם את זה עכשיו!" זה היה התור של ג'יימס להזעיף פנים לילי חייכה ונכנסה לתא השירותים כשיצאה פוטר כבר לא היה שם היא נכנסה לתא שלה עם חברותיה והן המשיכו לדבר אחרי משהו כמו שעה של דיבורים הרכבת עצרה.

לילי וחברותיה הגיעו להוגורטס

הפרק הקודם		הפרק הבא