הקיץ שלפני השנה השביעית

משתובבים עם הערום למחצה חלק א':

הוא עשה את זה שוב.

הייתה לו החוצפה לעשות את זה שוב.

ממש כך. ובדיוק כשאני חושבת שזה לא יכול להיות גרוע יותר, הוא הולך ועושה את זה דרך אבא שלו.

אבא שלו, אני אומרת לכם.

גירסה קצרה -> ג`יימס פוטר ביקש ממני לצאת איתו. שוב.

גירסה ארוכה-> ג`יימס פוטר ביקש ממני לצאת איתו דרך אבא שלו.

בדיוק כך, גבירות ואדונים. ג`יימס ביקש מאבא שלו להזמין אותי לדייט בשבילו. יש לכם מושג מה זה שמשתמשים נגדך בקסם האישי של פוטר מבוגר יותר, שמסתבר שיש לו קסם אישי משלו? זה היה כמות רבה של החיוכים-מדושני-העונג הפוטריים וזה לא היה מראה מלבב במיוחד. למעשה, זה היה פשוט פתטי. כמעט עזבתי את החדר. יש בעולם משהו שיכול להיות מביך כמו זה? אני מתכוונת, ברצינות.

כמעט. אבל נשארתי. זה היה מצחיק יותר ככה.

אכלנו ארוחת ערב. משפחה אחת גדולה, מאושרת ולא מתפקדת, אם לא אכפת לכם. ובדיוק כשגברת פוטר עוזבת את החדר, אבא של ג`יימס [שהוא לגמרי ילד לכוד בגוף של מבוגר], שאל אותי למה לא התאהבתי בג`יימס עד עכשיו, בהתחשב בעובדה שאנחנו הולכים להוגוורטס יחד כבר שש שנים.

ממש כך.

אקראיות טהורה.

העץ לא גדל רחוק מהתפוח.

אין צורך לומר, שאמרתי לו שאני מבדילה בין חיי האהבה שלי לבין העבודה שלי.[אוקיי, אז השארתי את החלק על זה שג`יימס הוא רודף נשים עם אגו מנופח שנדמה למשוך פקאצות בלונדיניות שאין להן כלום מלבד מידת החזייה שלהן -וואו, תעצרו אותי עכשיו.]

הוא חייך והמשיך לאכול כאילו שום דבר יוצא מגדר הרגיל לא קרה.

אז ארוחת הערב הסתיימה לפני כמה שעות.

אני על הזברה כרגע [המיטה שלי], ואין לי שום דבר לעשות. אבל אני מעדיפה להיות כאן מאשר להסתכן בלהצטרך לדבר עם ג`יימס שוב. או להסתכן בלראות את בן הדוד שלו שוב. כמעט הסגרתי את הסוד.

מישהו חייב לחבר אותי למוניטור או משהו כדי לוודא שלא אעשה שום דבר טיפשי מדי.

אולי אני צריכה מטפלת. האם `הבן ההוא` מבקש מאבא שלו להזמין בנות לדייטים בשבילו לעיתים קרובות? זה די מצמרר, באופן מסוים. אבל מתי ג`יימס לא היה מצמרר? אני לא זוכרת אפילו פעם אחת.

אירוני.

אני מניחה שכדאי שאלך לישון לאסוף כוחות לקראת השמרטפות מחר.

בינג

מה לעזאזל זה ה... אה, נכון. המחשב.

נהדר, המחשב עושה קולות. זה לא יכול להיות סימן טוב. זה אמור לעשות את זה? טוב שאף אחד לא ראה אותי קופצת מטר מהזברה למשמע הקול.

וואו, מפחידים אותי בקלות.

לא כדאי להוסיף את זה לרזומה שלי!

אלך לנסות לראות מה היה הרעש הזה.

באמת יופי, יש כיתוב גדול על המסך. מעניין מה זה אומר. זה בטח איזה משהו מחשבי-פוטרי שאין מצב שאבין.

אוקיי, אני יכולה לקרוא את זה עכשיו. כתוב, `יש לך מייל חדש.`

הו לא.

לא, לא, לא.

הוא לא עשה את זה.

אני מעיזה?

אני מניחה שעדיף שאקרא את המייל כדי שלפחות יהיה לי תירוץ לסטירה שפוטר יחטוף מחר.

קליק

וואו,זה נראה רישמי. ואיזו הפתעה! זה מג`יימס... וזה בפסקאות והכל. אני מניחה שג`יימס בחדר שלו כרגע, אם כך. מצחיק. חשבתי שהוא יהיה עם אבא שלו איפשהו. מראה כמה שמתי לב למהלך העניינים בארוחת הערב.

מעניין מה היה לו כלכך חשוב לכתוב, אפילו שהוא רק כמה חדרים בהמשך המסדרון והוא יכל באותה קלות לבוא ולהגיד לי את זה פנים אל פנים. כדאי שזה יהיה שווה את זה. אידיוט עצלן...

ליל`ס,

שש שנים והוא עדיין לא למד לומר את שמי. פתטי.

מה קורה חמודונת?! רק בדקתי שהאימייל שלך עובד.

בסדר, אולי טיפה השתעממתי לבד בחדר שלי, [עם המקרר]. כמעט חצות ואני מניח שאת כבר ישנה, אבל נתקפתי דחף פתאומי לכתוב לך.

חצות? חדר ארור בלי חלונות. איך הייתי אמורה לדעת שכל כך מאוחר? והוא נתקף בדחף? ניסוח מוזר, אבל שיהיה.

עכשיו, אני יודע שאת קרוב לוודאי תמחקי את המייל הזה... אם אי פעם תביני איך לעשות את זה. חחח.

חושב שהוא מצחיק, הא? רק בגלל שלא לכולם יש מחשב בכל חדר בבית שלהם...

אבל אולי תקדישי שנייה כדי להבין שאני כותב את זה כדי להראות לך משהו. אבל אני אתן לך להבין לבד מה זה בדיוק, כי את כל כך חכמה והכל. שימי לב שאני לא אומר את זה בציניות.

כן, אני חכמה. שמחה שקלטת את זה סוף סוף, פוטר. אבל מעניין מה הוא מנסה להראות לי...

הו, פסקה חדשה! כמה מרגש.

הפרק הקודם		הפרק הבא