תמיד יש פעם ראשונה

טוב.זה הפרק השני-אני מקווה שתהנו!!! ותגיבו קצת....ועוד פעם תודה ל-GEMINI ולג'יי קיי על זה שהן אלופות.

^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_^_

שיעור תעופה

יום למחרת יצאו הבנות למדשאות.
"בואי נזדרז.או שעוד נאחר לשיעור תעופה", אמרה טל. "אני בטוח אתרסק...", אמרה נויה בעצב.

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -

"ועכשיו, תבעטו עם הרגל באדמה", הורתה להם מדאם הוץ'.
טל בעטה באדמה ועלתה מעט לאוויר. היא צווחה באושר. לעומתה נויה בעטה באדמה,עלתה קצת ונפלה על רגלה, ואז על הרצפה.
"אוי זה לא נראה נעים!", אמרה טל. "זה נקע. גב. גרין, לווי את גב. מילר למרפאה", אמרה המורה לטל. "טוב...עד שכבר הצלחתי...", רטנה טל ובאה לתמוך בנויה.
"עזבי.אני יכולה ללכת, יש לי ניסיון עם דברים מהסוג הזה. זה רק נקע", מחאה נויה.
"אני באה אתך", קבעה טל וגררה את נויה למרפאה. "בואי, אבל לא צריך תמיכה פיזית, רק נפשית...", צחקקה נויה.
"בין כה וכה, השיעור כמעט נגמר ואחר כך יש שיקויים", אמרה טל. "בשם מרלין!!! למה יש לנו את השיעור הזה כמעט כל יום?! ", הזדעזעה נויה.

"הנה אנחנו במרפאה!". הן נכנסו למרפאה וסיפרו למדאם פומפרי מה קרה. היא הוציאה את שרביטה. "אפיסקי![איחוי עצמות]!", קראה מדאם פומפרי. "הנה עכשיו הכאב נחלש,אבל את צריכה להישאר קצת פה עד שהנקע יתרפא" אמרה
לנויה.
"זה בסדר, באמת" אמרה נויה. "את רוצה לפספס שיקויים או לא?!" שאלה טל.
"לא." ענתה נויה, ושתיהן התקדמו לעבר המרתפים.
"בסדר אם זה מה שאת רוצה למרות שסנייפ...אההה", התכווצה טל בכאב.
"הוא לא עד כדי כך גרוע!!!", אמרה נויה.
"אני...איה...הבטן...", התקפלה על הרצפה בכאב.
"טל? את בסדר? זה בגלל סנייפ?", חקרה נויה ספק רצינית ספק משועשעת. "נראה לך?!", צעקה לה טל מהרצפה.
"אני אקרא למדאם פומפרי אבל אני חייבת לרוץ. אני אגיד לפרופ' למה את מאחרת.", הודיעה נויה. "ב...ביי" גנחה טל בקושי. "אציו ציוד שיקויים.", מלמלה נויה בשעה שיצאה מהמרפאה עם מדאם פומפרי.
מדאם פומפרי לקחה את טל למרפאה ונתנה לה שיקוי כלשהו. "תודה!הוקל לי...", אמרה טל.
"מדאם פומפרי, יש עוד מישהו במרפאה?", שאלה טל בתקווה שאורי יהיה שם גם. "כן מירון ו-וייס[אורי ואביב] במרפאה והם סובלים מאותם תסמינים.", ענתה מאדם פומפרי.

(חלק ב')שיקויים

סנייפ הראה שקופיות בנושא שיקוי עתיק כלשהו והסביר.
"המתכון המקורי, נכתב בעברית", טען.
"עכשיו, מישהו יכול להגיד לי מהם המרכיבים?", שאל סנייפ. נויה היחידה שהצביעה (הרמיוני לא הייתה באותו שיעור).
"כן הגב. מילר?", שאל סנייפ בלית ברירה. נויה קראה את כל מה שכתוב בעברית ותרגמה לאנגלית.
"נכון מאוד", נאנח סנייפ מעט מופתע מרמת הדיוק של נויה.              
לפתע טל נכנסה בסערה לכיתה (כשאורי ואביב מאחוריה).
"שבי בבקשה", דרש סנייפ. "מדאם פומפרי אמרה שתלך למרפאה באופן מידי!", אמרה טל לסנייפ. "הפיצוץ שקרה אתמול, פיזר רעלים שהזיקו לרוב האנשים ששהו בקרבת מקום!". סנייפ מיהר לצאת למרפאה.
"יאללה בלגן!!" צעק אורי ברגע שסנייפ יצא מהכיתה . כולם בהו בו. "סליחה... אמרתי את זה בעברית?", שאל אורי בחשד. "כי לפעמים אני אומר דברים ואני אפילו לא שם לב למה שיוצא לי מהפה ו..."
"אתה אשם במה שקרה!", התפרצה טל על אורי. "טל... מותק... 'אשם' זה מונח יחסי...", ענה לה אורי. "אני ממש לא מותק שלך!", צעקה טל. אורי הסתכל על טל. הביט החוצה. עוד פעם עליה ונישק אותה. תלמידים הנדהמים פערו את
פיותיהם.
"איכס!!! חתיכת ממזר מטומטם, שכמוך מה לעזא....?!", צווחה טל,אדומה כעגבנייה בעודה יוצאת מהכיתה וממלמלת קללות. אורי חייך בסיפוק.
פתאום נויה שסנייפ התקרב בחזרה לכתה. "פרופסור?הכל בסדר?", שאלה נויה. "למה נויה שואלת את זה?! רובנו מקווים שהוא יתפגר...", חשב אביב. אורי הרים את ראשו וקלט את הפנים החיוורות והמבט המזועזע על פניו של הפרופסור.
"זה לא הגיוני... זה נגד חוקי הטבע...", חשבה נויה.
"גרין, וייס, מירון ומילר. ארבעתכם תישארו פה בסוף השיעור...", הודיע סנייפ.
"טוב...", מלמלו הארבעה.

הפרק הקודם		הפרק הבא