פרינסס.

פרק 1

ירדתי לחדר המועדון אחרי ה'ריב' של אלבוס ושלי והתיישבתי ליד רוז.
אלבוס ישב מולי ולא הסתכל עלי חוץ מפעם אחת שהוא קרץ לי ואני הסמקתי טיפה.
פתאום הגיע ג'יימס תשוש והתיישב בין רוז לביני על הספה.
שמתי את הראש שלי על הברכיים שלו,את הרגליים שלי על הידית של הספה ונתתי לו לשחק לי בשיער.
אלבוס הסתכל עלי במבט קינאה ואני החזרתי לו מבט של:אתה-יודע-שאין-מה-לעשות והרמתי מבטי אל ג'יימס.
"מה קרה?" שאלתי אותו.
"חבורת תלמידים מהפלפאף כלאו את פיבס בחממות והוא זרע שם הרס אז אני,בתור מדריך ראשי, הייתי צריך ללכת לסדר שם ולחלק להם עונשים. " אמר ג'יימס ונשען אחורה,עדיין משחק בשערי.
"חבל שלא היית פה" אמרה פתאום מולי שהצטרפה אלינו.
"למה מה קרה פה?" הוא שאל והביט בי במבט שואל.
"שניהם עוד פעם רבו" אמרה והצביעה על שנינו.
"על מה הפעם?" שאל נאנח.
"מישהו צבע את טולי בכחול ומשומה הייתי בטוחה שזה אלבוס" אמרתי ורוז התחילה לגחך.
"היית צריך לשמוע את זה.. כל חדר המועדון קפץ עד שהם הטילו 'מופליאטו' על החדר.." גיחכה רוז.
"אתם לא יכולים למצוא נושאים יותר מעניינים לריב עליהם?!" שאל אותנו ג'יימס ספק כועס ספק משועשע.
"לא!" אמרתי נחרצות ונעמדתי.
"בוא אל',נלך למקום שבו יותר מעריכים אותנו." הושטתי לו את ידי,הוא תפס אותה,סובב את ראשו בהפגנתיות ויצאנו מחדר המועדון שלובי זרועות לרווחת כל המועדון.
תמיד שניה אחרי שאנחנו רבים קורה משהו ואנחנו מסתדרים.
זה מן חוק מרלין*.
הלכנו והלכנו עד שהגענו לנקודה במדשאות שהיינו רחוקים מכולם ולא יכלו לראות אותנו מהמגדל של גריפינדור.
נקודה שנהגנו לשהות בה הרבה.
התיישבנו על הדשא,אני בחיקו של אלבוס עם ראשי שעון על חזהו והוא מחבק אותי ודיברנו.
"פרינסס?" הוא שאל אותי.הוא היה הבן אדם היחיד,חוץ מטדי,שהסכמתי לו לקרוא לי ככה.
"מה?" שאלתי אותו בחיוך אוהב והסתכלתי עליו.
"מתי כבר נספר לכולם שאנחנו יוצאים.החברים שלי כבר משתגעים מזה שאני לא מסכים לספר להם מי את" העלה שוב את הנושא הכואב והפנתי את מבטי ממנו.
"אתה יודע שגם אני משתוקקת לספר לכולם פשוט.." התחלתי בהיסוס.
"פשוט את מפחדת מהתגובה של ג'יימס,נכון?" הנהנתי קצרות.
"אז מה אם ג'יימס לא יאהב את זה? אנחנו אוהבים אחד את השני וטוב לנו ביחד וזה מה שחשוב!" הכריז וחיבק אותי חזק יותר.
"נכון אבל.. זה לא יראה קצת מוזר אם פתאום נתחיל לצאת? הרי כולם חושבים שאנחנו שונאים אחד את השני.." אמרתי לו והבטנו אחד בשני.
"אז יש לי רעיון.בואי נרגיע בחודש הקרוב עם הריבים ואז נתקדם משם." הציע לי והאמת היא שממש אהבתי את הרעיון הזה.
"בסדר גמור.חודש הפסקת אש ואז נתקדם".
חזרנו לחדר המועדון מדברים וצוחקים ושניה לפני שנכנסו למועדון אלבוס נתן לי נשיקה אחרונה.
נכנסו למועדון וכל המבטים הופנו אלינו המומים.
מי היה מאמין שאלבוס סוורוס פוטר ואור אליס פרינס,אי פעם יסתדרו ביניהם ליותר מחצי שעה.
בדרך כלל היינו חוזרים לריב אחרי חמש או עשר דקות.
"תחזרו לעניינים שלכם! אין פה מה לראות!" קרא אלבוס וכולם חזרו לעסקים שלהם.
הסתכלתי סביבנו ובדקתי עם ג'יימס לא שם ואז נזכרתי שהוא בריתוק עד 12 בלילה.
התיישבנו על הספה האהובה עלינו ליד רוז,שישבה על הכורסא ועשתה שיעורים,ואני ישבתי עליו.
ראיתי אנשים מביטים עלינו במבטי קינאה.
מוזרים.
"מה קרה? החלטתם סוף סוף לספר?" שאלה אותנו רוז בלחישה עם חיוך על השפתיים.
"לא.. אבל החלטנו שנעשה 'הפסקת אש' ואז נמשיך משם" אמרתי לה והחיוך שלה דעך קצת.
"שוב פעם ג'יימס? תפסיקי להתייחס אל כל מה שהוא אומר!" דרשה ממני.
"אני יודעת אבל.. הוא תמיד היה שם לצידי כשהייתי צריכה אותו ואני יודעת שהוא יפגע בך כי הוא רוצה להרוג כל בן זוג שלי ושניכם יודעים את זה.אלבוס אל תעשה לי כזה פרצוף!" ירדתי מהברכיים של אלבוס ונזפתי בו שעשה לי פרצוף ספקני.
"בוא לפחות נהנה מהזמן שכן יש לנו ביחד!" אמרתי ונשכבתי עם ראשי על חזהו והוא נתן לי נשיקה קלה בראש וחיבק אותי.
מזל שאנשים פה רגילים לשינויים הקיצוניים שלנו במצב רוח אחרת זה לא היה טוב...
ישבנו במועדון עד שהוא התרוקן והמשכנו לדבר.
בשלב מסוים,לקראת 11 בלילה,רוז עזבה אותנו לבדינו ואנחנו היבטנו כמה דקות באח בשקט,בשלווה ובלי שאף אחד יפריע לנו.
פתאום ראינו רחש מהלהבות.
האש התחילה לקפוץ וראינו את הראש של הארי,אבא של אלבוס,בתוך הלהבות.
אלבוס השתחרר ממני וקפץ אליו מיד,יושב על ברכיו.
הם דיברו ואחרי כמה שניות שקלטתי מה קרה הצטרפתי אליהם.
"היי הארי" אמרתי לו כשהתיישבתי לידם.
"מה קורה אור?" שאל אותי בחיוך.
"בסדר גמור.מה איתך ועם ג'יני?" שאלתי אותו.
"בסדר.. האמת היא שאני פה בשביל לדבר איתך" אמר לי ואני הפנתי את כל תשומת ליבי אליו.
"כן?" שאלתי אותו מקווה שהכול בסדר עם טדי ו-ויקטואר ושלא קרה להם כלום.
"עוד מעט יום ההולדת של טדי ואנחנו מארגנים לו מסיבה גדולה בחג המולד אצלנו בבית.את רוצה לעזור לנו לארגן אותה?" הוא שאל ואני נרגעתי.
"כן,בטח!" קראתי בהתלהבות.אני מאוד אוהבת את טדי,הוא כמו אבא שלי.
"מה אני צריכה לעשות?" שאלתי אותו והוא הסביר לי את כל התכניות של המסיבה.
"ומתי היא תהיה?" שאלתי אחרי שהוא סיים להסביר.
"בערב השנה החדשה,שבוע הבא,בנשף.אומנם זה קצת לפני התאריך אבל רצינו לעשות משהו גדול ומיוחד הרי לא כל יום אתה בן 25." אמר לי הארי ואני הבטתי באל בחיוך.סוף-סוף נוכל להיות ביחד בנשף!
"אז רגע,אני אמורה להגיע באותו יום מוקדם בשביל לעזור לכם ואז לנסוע כדי לעזור לויקטואר לעקב אותו בזה שאני אתקע אותו בבית בלי שהוא ידע שזאת אני ואז לחזור אליכם כדי להתארגן?" שאלתי כדי לוודא שכל הפרטים נכונים.
"בבסיס הרעיון,כן.אגב אלבוס,איפה ג'יימס וליל?" פנה הארי לאל'.
"ג'יימס בעונש אבל הוא צריך לחזור כל רגע וליל נראה לי בחדר שלה.אור,רוצה ללכת לקרוא לה? אני בטוח שהיא תשמח לבוא.." אמר לי,הנהנתי ועליתי לחדר של בנות השנה הרביעית.
דפקתי על הדלת ולילי היא זאת שפתחה לי אותה.
"לילי בואי,אבא שלך למטה באח.." לחשתי לה.
"שניה,אני אשים חלוק ואני ארד למטה" אמרה לי ופניתי חזרה למועדון.
כשהגעתי למטה ראיתי שג'יימס יושב איפה שאני ישבתי.
"היי ג'יימס" חייכתי אליו ורכנתי ליד האח בינו לבין אלבוס.
"היא עוד שניה תבוא היא פשוט מתארגנת.." אמרתי.
המשכנו לדבר עוד כמה דקות ואז לילי הגיעה עם חלוק כחול ונעלי בית לבנות.
"היי אבא!" היא קראה בשקט ואנחנו זזנו קצת כדי לתת לה מקום ביני לבין ג'יימס.
"היי ליל,מה קורה?" שאל אותה.
"הכל בסדר.. למה קראת לי?" שאלה אותו בזמן שאני הבטתי בה והרגשתי את אלבוס מלטף את גבי בעדינות בזמן שאף אחד לא שם לב.
הוא סיפר לה ולג'יימס על היומולדת והפעם הוא גם הוסיף שהוא ורון יבואו לקחת אותנו ואת כל הבני דודים שלהם מהוגוורטס הביתה כי צריך לחסוך כמה שיותר זמן.
"טוב.. אני חייב לזוז.. קריצ'ר רוצה לנקות פה וגם כבר מאוחר אז ביי" הארי יצא מהאח ואני המשכתי לבהות במקום ממנו הוא זז לפני כמה שניות בזמן שהפוטרים קמו משם.
"אור? הכל בסדר?" שאל אותי ג'יימס בדאגה.
"כן,בטח.למה שלא יהיה בסדר?" אמרתי.קמתי מברכיי וניערתי את מכנסיי הג'ינס שלבשתי וחייכתי אל ג'יימס.
"סתם.. את בהית באח כמה דקות אז חשבתי ש.." הוא גמגם.
"אתה חייב להספיק לדאוג לי כל כך!" אמרתי לו בחיוך.
"איך אני יכול?" הוא שאל אותי וחיבק אותי.
מעל כתפו ראיתי את אלבוס מסיט את מבטו לצד והבטתי בלילי שהסתכלה פעם עלי ופעם על אלבוס וכנראה הבינה מה קורה בינינו.
"אור,אפשר לדבר איתך שניה?" היא שאלה אותי אחרי שלחשה משהו לאלבוס באוזן ואני חייכתי אליה בזמן שג'יימס נפרד ממני ועלה למעונות.
"מה ליל?" שאלתי אותה מתיישבת לידה על הספה בזמן שאלבוס עלה גם הוא למעונות בברכת לילה טוב.
"מה יש בינך לבין אל?"

*חוק מרלין-במקום חוק מרפי.

הפרק הקודם		הפרק הבא