פרינסס.

פרק 2

"ביני לבין אל?" שאלתי אותה המומה.'הילדה לא טיפשה' חשבתי לעצמי.
"למה שיקרה משהו ביני לבין אל?" שאלתי אותה מתעשתת על עצמי.
"אני רואה איך אתם מסתכלים אחד על השני כבר די הרבה זמן וגם ראיתי איך הוא הסתכל עליך בזמן שג'יימס חיבק אותך.רואים עליו שהוא מקנא בכל בן שנוגע בך." אמרה לי.לא,לא אמרה לי אלא קבעה עובדה עלי.
היססתי קצת ואז החלטתי שאני יכולה לסמוך עליה הרי אנחנו חברות מאז ומתמיד.
סיפרתי לה איך הכל התחיל.

זה היה בערב אחד בסוף שנה שעברה אחרי ארוחת ערב.
ישבתי מחוץ לאולם הגדול ועברתי על החומר לבגרות בשינוי צורה.
פתאום ראיתי את סקורפיו מאלפוי מתקרב אלי בזמן שהוא לוחש לגויל משהו באוזן.
"אז מה פרינס?" שאל אותי בלעג.
"איפה החברים שלך? שכחו אותך?" הוא צחק בלעג ואני נעמדתי שולפת את שרביטי.
"תתרחק מכאן מאלפוי" אמרתי בזעם.
"אחרת מה תעשי לי?" הוא צחק צחוק מעצבן "תשלחי עלי את פוטר?" שאל בנבזיות.
התקרבתי אליו והצמדתי את השרביט שלי לסנטר שלו.
בינתיים מהצד ראיתי את אלבוס וג'ורדן לונגבוטום מתקרבים לשם.
"תעזוב אותה עכשיו!" נהם אלבוס ובא להגן עלי אבל רוז שבדיוק ראתה מה קורה שם תפסה אותו ולא נתנה לא להתקרב.
"עוף מפה עכשיו!" רתחתי והוא רק צחק.
ואז זה קרה.
מאלפוי הצמיד את שפתיו לשלי ואני דחפתי את עצמי ממנו.
"מה אתה חושב שאתה עושה?!" צרחתי עליו ורצתי משם.
כל מה ששמעתי זה מישהו צועק ואז בום על הרצפה.
רצתי ורצתי עד שהגעתי למגדל האסטרונומיה,לאזור שהיה מותר לנו לגשת.
התיישבתי שם,בקור,נשענתי על הקיר וחיבקתי את בירכיי עם דמעות בעיניים.בדרך כלל אני לא בוכה אבל..
'איך הוא יכל לעשות את זה ועוד מול כל בית הספר?!' חשבתי לעצמי ואז שמעתי מישהו עולה במדרגות.
"אור?" זה היה אלבוס.
הוא בא והתיישב לידי באותה תנוחה שאני ישבתי.
"מה קרה שם?" הוא שאל אותי.
התחלתי לבכות והרגשתי שהוא מאמץ אותי אל חיכו.
הוא ליטף את שערי ונתן לי נשיקה בראשי.
"התגעגעתי אליך אלבוס.." לחשתי לו.
באמת התגעגעתי.
כבר חודש בערך שאנחנו לא דיברנו בגלל ריב ענק שהיה לנו.
"גם אני.." הוא לחש אלי חזרה.
סובבתי את ראשי והבטנו אחד לשני בעיניים.
אף פעם לא שמתי לב לצבע הירוק העמוק כל כך שלהם ועד כמה הן דומות לעיניים של הארי.
פתאום זה קרה.
הוא נישק אותי כמו שאף אחד לא נישק אותי מעולם.
זאת הייתה נשיקה כל כך מתוקה,כל כך רכה וכל כך התענגתי עליה.
כשהתנתקנו הנחתי את ראשי על חזהו ושמתי את ידי בידו.
"אתה יודע שג'יימס לא יתן לזה לקרות.." לחשתי לו והבטתי עליו.
"אני יודע.." הוא אמר והסיט את מבטו ממני.
"אבל אני לא רוצה להפסיק עם זה.." אמר לי ועצמתי עיניי.
"אתה מבטיח לי שלא ננתק קשר בחופש?" שאלתי אותו והוא הנהן.
"זה גם קצת מוזר ששנינו,האויבים הראשיים של הבית-ספר פתאום ביחד.." אמר לי.
"כן,הא? אבל כנראה שהחיים משונים.. גם אף פעם לא שנאתי אותך.. תמיד זה היה מרצון לחזור להיות כמו שהיינו פעם.." אמרתי לו וחזרתי להביט אל המדשאות שם ראיתי שני ילדים מתגנבים.
הוא נתן לי נשיקה אחרונה על שפתיי ועזר לי לקום ולחזור לחדר המועדון.

"אז זה מה שקרה שם.. אחרי שברחת משם אל' נתן למאלפוי בוקס בפרצוף ומהחוזק הוא נפל על הרצפה ואז אל' רץ משם אחרייך..." סיפרה לי לילי ואני הסמקתי.
"אבל חסר לך שאת מספרת למישהו כי הבטחנו שאנחנו שומרים את זה בסוד.. רק רוז וטדי יודעים על זה.." אמרתי לה ברצינות.
"אני יודעת.. זה מה שלחשתי לאלבוס באוזן קודם.." היא הסמיקה.
"תודה ליל" חייכתי אליה,נעמדתי ומשכתי אותה לחיבוק.
"טוב.. אני צריכה ללכת לישון כי יש מחר יציאה להוגסמיד ולא בא לי להפסיד אותה..לילה טוב" אמרה לי והיא עלתה לישון.
"לילה טוב" קראתי אחריה ונשכבתי על הספה.
אחרי כמה דקות נרדמתי שם.

כשקמתי בבוקר מצאתי את עצמי במיטה שלי ולא הבנתי איך הגעתי לשם.
הסתכלתי על השידה שלי וראיתי שם פתק.

"לילה טוב ליפיפייה הנרדמת

       אוהב,א.ס.פ"

קראתי את הפתק שוב ושוב והכנסתי אותו ביחד עם השרביט שלי לתוך הכיס האחורי במכנסיים שלי בחיוך.
יצאתי מהמיטה שלי והתמתחתי.
בשעון שלי היה כתוב שהשעה 6.
הסתכלתי סביבי וראיתי שכולן עדיין ישנות חוץ מרוז.
חייכתי אל עצמי.
רוז מאז ומתמיד הייתה החברה הכי טובה שלי.
תמיד הסתדרנו ביחד וכשמיינו אותנו לבתים ושמו אותנו ביחד הקשר שלנו רק התחזק.
היא הייתה הבת אדם היחידה,טוב,כמעט יחידה,שסמכתי עליה באמת.
שאר האנשים היו אלבוס,לילי,ג'יימס ואיך לא:טדי.
פתאום נזכרתי שהיום שבת ושהבטחתי לרוז שאנחנו נלך ביחד להוגסמיד.
התלבשתי מהר (מכנס ג'ינס לבן וחולצה שחורה ארוכה וצמודה עם נעלי ספורט שחורות וסוודר חום זהב שמולי וויזלי תפרה לי לחג המולד הקודם) וירדתי למועדון שם רוז חיכתה לי קוראת ספר.
"מה קורה?" היא שאלה אותי.
"בסדר גמור.. סיפרתי אתמול ללילי.." לחשתי את החלק האחרון.
"היא גילתה לבד או שזה ברח לך?"
"גילתה לבד.." עניתי תשושה.
"טוב בואי נלך לאכול ארוחת בוקר ואז נלך להוגסמיד." היא אמרה והניחה את הספר שלה בצד.
ירדנו לארוחת בוקר ושם התיישבנו מול לילי ואלבוס.
"בוקר טוב" אמר לנו אלבוס ואני חייכתי אליו בחזרה ולקחתי קערה של קורנפלקס עם חלב.
"אתם באים להוגסמיד?" שאלה אותם רוז מעמיסה אוכל על הצלחת.
"כן בטח" אמרה לילי והביטה עלי.
"אתם הולכים רק שניכם ביחד?" היא שאלה אותנו ואני הנדתי בראשי.
"זה מסוכן מידי..ג'יימס יכול לראות אותנו.." אמר אלבוס עם אכזבה בקולו.
"אז נלך כולנו ביחד!" אמרה רוז ואנחנו הסכמנו ורק לילי שתקה.
"שלום פוטר.. אז מה? לא יכולת למצוא חברה טובה יותר מבת של בוצדמית,אחותך המכוערת ויתומה?" שאל אותו בנבזיות מאלפוי שעמד מאחוריו.
"תסתום ת'פה מאלפוי!" צעק אלבוס שהתעצבן ונעמד מולו.
הם עמדו כמעט צמודים אחד אל השני וכל התלמידים שהיו קרובים אלינו הסתכלו עליהם.
חבל למאלפוי שאלבוס יותר גבוה ממנו.
הם הביטו אחד בשני במבטים רושפים.
"למה מה תעשה לי,פוטר" ירק מאלפוי ואלבוס שלף את השרביט.
נעמדתי ומלמלתי "אל' " ואז נגעתי לו ביד והוא נרגע והוריד את השרביט.
"יש לך מזל היום.." אמר לו אלבוס והתיישב בחזרה.
מאלפוי הלך משם עם חיוך מלגלג מרוח על כל הפרצוף שלו ורוז הביטה באלבוס בזמן שהתיישבתי גם אני.
"אין יותר מה לראות!" צעקתי וכולם חזרו לענייניהם.
"הילדים בבית הספר הזה יותר מידי חטטניים..." מלמלתי ולילי גיחכה.רוז עדיין לא הפסיקה להסתכל על אלבוס.
"אתה חייב להפסיק להתייחס אליו!" אמרה רוז ואלבוס נאנח.
"אני יודע.. היום סתם אין לי כוח לאף אחד.." אמר וחזר לאכול.
"יאללה.בואו נלך להוגסמיד.לילי את באה איתנו בסוף?" נעמדה רוז ולקחה פרוסת טוסט אחרונה.
"כן.. גם ככה אין לי מה לעשות ואנחנו גם צריכות לקנות בגדים לנשף" אמרה אחרי היסוס ונעמדה.
שלושתנו חייכנו בזמן שאלבוס גלגל את עיניו.
"אתן הולכות לקנות בגדים כל היום?" הוא שאל.
"לא כל היום..רובו" עניתי לו בחיוך.
"ואתה לא הולך לראות את השמלות לפני הנשף!" הכריזה לילי ואני ורוז הנהנו.
"אז מה אני אעשה בזמן שאתן תהיו בחנות?!" שאל.
"גם ג'יימס והוגו באים איתנו,תסתובב איתם!" רוז אמרה ובדיוק ג'יימס והוגו הגיעו אלינו.
"הולכים?" שאל ג'יימס ואלבוס הנהן בכבדות.
התחלנו ללכת רוז,לילי ואני מדברות בהתלהבות על השמלות של הנשף.
מאחורי שמעתי את אלבוס אומר לג'יימס והוגו שאנחנו מתכוונות רק לקנות בגדים כל היום.
"תפסיק להתלונן אלבוס!" צעקתי אליו מאחורי גבי והמשכתי ללכת.
אחרי חצי שעה הליכה הגענו שישתנו להוגסמיד.
קודם נכנסנו לפונדק 'שלושת המטאטאים' והזמנו מרוזמרטה (שרוז קרויה על שמה למרות ההכחשות של רון בנושא) שישה בקבוקי בירצפת וישבנו שם לשתות אותם.
אחרי שלושת רבעי שעה של דיבורים והפרעה לכל יושבי הפונדק נפרדנו לשניים:אנחנו(הבנות) הלכנו להסתובב בחנויות בגדים והבנים הלכו לזונקו.
לפני שנפרדנו לקח אותי אלבוס לצד בלי שהם יראו וככה שהם לא יראו אותנו.
הוא נתן לי נשיקה.
"למה זה היה?" שאלתי אותו בחיוך.
"סתם כי התחשק לי" אמר וחזרנו לכולם.
"מה עשיתם שם?" שאל הוגו בצמצום עיניים.
"אל תתחיל להיות ג'יימס!" נזפתי בו וג'יימס רק חייך אלי.
קבענו להיפגש בפונדק בעוד 3 שעות והלכנו. 

הפרק הקודם		הפרק הבא