משפחת גריינג'ר

"הרשו לי להציג את עצמי," אמרה האישה שעמדה בפתח הדלת. "שמי מינרווה מקגונגל, ואני מורה בבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות." 
שלושת בני המשפחה לא ידעו כיצד להגיב, עד שלבסוף מר גריינג'ר פצה את פיו. "הכנסי, בבקשה, פרופסור מקגונגל." 
"בבקשה, שבי, " אמרה גברת גריינג'ר. האורחת המסתורית התיישבה הספה, ומר גריינג'ר והרמיוני התיישבו מולם. גברת גריינג'ר הצטרפה אליהם והגישה לפרופ' מקגונגל תה.
"תודה רבה," אמרה מקגונגל, "ועכשיו לעניינינו. אני באתי הנה בכדי לספר לכם שבתכם הרמיוני היא מכשפה." הרמיוני פערה את פיה והסתכלה על מקגונגל. אך מקגונגל התעלמה מהמבטים
של בני המשפחה והמשיכה. "לבתכם יש כוחות שלכם אין, והיא שייכת לעולם אחר, עולם הקוסמים."
מר גריינג'ר לא ידע אם לצחוק או לא. "זאת בדיחה, נכון?" הוא שאל. 
"בהחלט לא," ענתה מקגונגל. "ואני אוכיח לכם זאת- האם שמתם לב למקרים בהם קרו דברים לא-טבעיים בקרבתה של הרמיוני, כשהיא הייתה נרגזת, או עצובה?" 
מר גריינג'ר הנהן. "ובכן, הרמיוני היא זו שגרמה לדברים הללו לקרות. היא הייתה שרויה במצב רוח שלילי כלשהו, שגרם לכוחותיה לצאת החוצה באופן בלתי נשלט."
בני המשפחה לא אמרו מילה, ומקגונגל המשיכה. "בכדי לרסן את הכוחות הללו ולשלוט בהם, העלמה גריינג'ר צריכה ללמוד. ואני באתי לכאן בכדי להציע להרמיוני להצטרף לבית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות.
שם ילמדו אותה מגדולי המורים לחשים, שיקויים, ועוד שיעורים חיוניים נוספים."

הרמיוני לא ידעה מה לומר. היא האמינה למקגונגל, אך היה לה קשה לתפוס את המידע החדש. "אז את אומרת שאני.. מכשפה?" היא שאלה בחשש. "הו כן בהחלט," אמרה לה מקגונגל. 
"וזה דבר טוב?" היא שאלה. "בוודאי!" אמרה מקגונגל, "אפשר לעשות דברים נהדרים בעזרת קסם, אם יודעים להשתמש בו בחוכמה. " 
"טוב, הרמיוני, זה דבר מדהים לדעתי! איזה יופי שיש לך כזה כוח, זה ממש נהדר." אמרה גברת גריינג'ר . הרמיוני חייכה אליה. "אבל רגע, " אמר מר גריינג'ר, "איפה נמצא בית הספר הזה בכלל?" 
"או אני חוששת שלא אוכל לומר לך זאת, אדוני. משרד הקסמים נוקשה מאוד בנוגע לסודיות העולם שלנו, בעצם, אפילו מה שאמרתי לכם עד עכשיו הוא יותר מידי. אני רק יכולה להגיד לכם שבית הספר הוא אחד המקומות הבטוחים ביותר בעולם."
"אז את אומרת, שבאת לכאן כדי להגיד לנו," אמר מר גריינג'ר, "שהרמיוני שלנו היא מכשפה, ושאת מבקשת שנשלח אותה לגור בבית ספר לקוסמות שאנחנו אפילו לא יודעם איפה הוא נמצא?" 
"כן, פחות או יותר." ענתה מקגונגל בקלילות. 
"אבא," אמרה הרמיוני פתאום, "אני רוצה ללכת לשם. אני רוצה ללמוד לשלוט בכוח שלי." מקגונגל חייכה אליה.
"את בטוחה שזה מה שאת רוצה?" הוא שאל את הרמיוני. היא הנהנה. גברת גריינג'ר החזיקה לה את היד בסימן של 'אני תומכת בך, ומסכימה למה שאת מחליטה.'  
"טוב, פרופסור, " אמר מר גריינג'ר, "מסיבה לא ברורה- אני סומך עלייך. ואם זה מה שהרמיוני רוצה, אני תומך בה בלב שלם." 
"זה נהדר לשמוע, אדוני," אמרה מקגונגל בחיוך . "אם כך, מחר אקח את הרמיוני לקנות את כל הספרים והציוד הנחוץ לשנת הלימודים."
-"בסדר גמור."

הרמיוני הייתה מאושרת. היא לא ידעה מה בדיוק עומד לקרות, ומה מחכה לה בהוגוורטס, אבל היא הרגישה שזו הולכת להיות הרפתקה מדהימה שהיא מעולם לא חוותה.

~המשך בקרוב. תגיבו בבקשה!~ 

הפרק הקודם		הפרק הבא