לילי וג'יימס שנה שישית

וויתור זכיות וכל זה

תקופה:הקונדסאים

נקודת מבט:לילי

הורס הפנטזיות על הפרד האפור

התוכנית עומדת לצאת לפועל!

אוי אני נשמעת כל כך חונונית!

טוב עדיין לא שיתפתי את רייצ'ל (החברה הכי טובה שלי). וגם לא את שרלוט, אליס וג'יין. אנחנו באותו חדר.

אז אני אספר להן אחרי שאני אעשה את זה, כי אחרת הן פשוט לא יניחו לי! איזה עצלניות. כולן ישנות, ורק אני ערה.

לפחות אני לא צריכה לעשות כלום בלחץ. אני שונאת לעשות דברים בלחץ, זה מלחיץ אותי. 

אני אתן לו את הפתק בשיעור תולדות הקסם, זה יוצא בשעה האחרונה.

פרופסור בינס לא שם לב לכלום! מי נותן לרוח ללמד?! טוב, חוץ מדמבלדור.

ואני בארוחת בוקר, לבד!

יופי, לא בא לי לאכול. טוב אני חייבת לאכול משהו. לקחתי גזר, אני כל כך אוהבת את הגזר הזה...

"לילי אוונס! ככה את לא מתביישת לאכול את בני מינך?!" כמובן אותו קול ברמה של מתיקות יתר (אני עומדת לחטוף הרעלת סוכר רק מהקול הילדותי שלה!).

כמו מטומטמת פשוט שתקתי.

אוי, למה המשפטים הטובים תמיד באים באיחור? למה?

"נו אוונס, תגידי משהו!" אוי אני כל כך רוצה להרוג אותה! אבל רצח לא יראה טוב בקורות חיים... "כמו לדוגמא שיש לך פה יותר גדול ממוח?" זה מחק לה את החיוך מהפרצוף לשנייה.

אוי אני עומדת להיות כל כך מובכת.... וכמובן היא החזירה "אם להיות חנונית זה דבר טוב מצידך! אוי אוונס, את פשוט מטומטמת כמו ההורים המוגלגים המפגרים שלך..." בשלב הזה התפוצצתי,

אני לא אגיד מה עשיתי אבל אני יכולה להגיד שיקח לה הרבה זמן להוציא את כל האפונים מהשיער הבלונדי שלה...

כל האולם הסתכל אלינו חוץ מהמורים שפשוט לא שמים לב כמעט לכלום.

ואני בורחת לשיעור שינוי צורה, איזה חנונית, כן שוב!

היום למדנו שינוי צורה בבני אדם. ניסיתי להפוך את רייצ'ל לארנב אבל פספסתי ופגעתי בג'יימס!

איזו פדיחה רצינית! סיריוס התפוצץ מצחוק! טוב, גם אני.

סוף סוף שעה אחרונה. ועכשיו - לשיעור תולדות קסם! ושוב אני נשמעת כל כך חנונית!

עקפתי את סיריוס והתיישבתי ליד ג'יימס. סיריוס נראה מופתע מאוד, כולם יודעים שג'יימס די דלוק עליי (הוא לא עוזב אותי מהשנה השלישית!) אבל אני די שונאת אותו...

די הרבה. והוא ישן! הורס פנטזיות!

אוף, במקום האביר על הסוס הלבן אני מקבלת את הורס הפנטזיות על הפרד האפור.

או, סוף סוף הוא מתעורר! הוא נראה מופתע מזה שאני יושבת לידו. אי אפשר להאשים אותו בזה. אז נתתי לו את הפתק. כמובן הוא פתח אותו בארשת פנים סקרנית, כל כך אופייני! 

הוא נראה כמו מישהו שגילה שהוא זכה בלוטו. אני רצינית! סוף סוף נגמר השיעור, וזה היה שיעור משעמם כל כך!

כמובן סיריוס, רמוס, פיטר וג'יימס דיברו, הם נראו כמו חבורת זקנות שמרכלות! ואני ברחתי לחדר המועדון. כל כך אופייני לי!

פליז תגיבו בתגובות בונות! :) ותודה למגיבים :)

הפרק הקודם		הפרק הבא