משחקי הרעב אבל קצת אחרת

"טוב..אז,לאן הולכים?"שאלתי את גייל בפעם השלישית,שלא הסכים לומר לאן הוא לוקח אותי.
"אמרתי לך כבר..אני לא אומר לך עד שנגיע."אמר בחיוך.
"אבל גייל!איך אני יכולה לדעת שלא תיקח אותי לאיזה מקום מסוכן?רק היום הכרתי אותך,אני לא יכולה לדעת אם תפגע בי או לא."אמרתי בהפגנתיות
"אני נשבע לך,אני בחיים,אף פעם,לעולם,לא אפגע בך.נשבע."אמר והרים את ידו האחת,ואת השניה שם על ליבו.
"אוף,בסדר."מלמלתי.

אחרי עשר דק' בערך,הגענו לחורשת עצים גדולה פתוחה,יפה עם הרבה מאוד פרחים.
"הגענו!"הוא אמר בחגיגיות.
"זה מקום שאפשר להרגע בו.אני תמיד בא לכאן"המשיך
"המקום הזה פשוט...פשוט..מדהים."אמרתי,מסתכלת על הנוף המדהים.
"אני יודע."חייך,והמשיך "בואי,נשב,ננוח,נדבר".
"אוקיי."
התיישבנו על הדשא הרך ואני התחלתי לדבר,פורקת את כל מה שעד עכשיו שמרתי לעצמי.
"מה אתה חושב שיהיו החוקים החדשים?אתה חושב שעוד יקטינו לנו את המחוז?שיצמצמו את כל השטחים של המחוזות,וישימו גדרות יותר טובות?" שאלתי במהירות,מרגישה כמו ילדה קטנה,מפוחדת.
"אני לא יודע.הקפיטול מסוגל להכל..לא במקרה התפוצץ במחוז 13 הכור האטומי." אמר,חושב,והמשיך "אבל אני דיי בטוח שיצמצמו את השטחים של המחוזות,ישימו גדרות חשמליות,ואפילו יחליטו על איזה עונש שתמיד יזכיר לנו מה קורה אם מורדים בקפיטול."

נשכבתי על הגב,וכך גם הוא עשה,ונשארנו שוכבים כך,על הדשא הרך,עוד הרבה זמן,מנסים לחשוב על דברים אחרים בכך שאנחנו מנסים לזהות את צורות העננים.
לבסוף,הגיע השעה שש,ושקעה השמש,וגייל,כמו שהבטיח,ליווה אותי עד הבית.
"לילה טוב,קטניפ."
"לילה טוב,גייל."
"את יכולה להבטיח לי משהו?"
"תלוי מה."
"שלא משנה מה יגידו בשידור חובה,אל תיבהלי יותר מידיי."
"מבטיחה." אמרתי.במילא לא התכוונתי לתת לעצמי להיראות מפוחדת.אני צריכה להיות חזקה,בשביל פרים.
הוא אמר לי שוב לילה טוב,והלך.אני נכנסתי לביתי,והלכתי להתקלח.
כשסיימתי להתארגן ולאכול ארוחת ערב,בדיוק התחיל שידור החובה.
על צג הטלוויזיה היה מוצג הנשיא סנואו,והוא התחיל לדבר:

"שלום לכל תושבי ארץ פאנם.
"בשבועות האחרונים,מחוז 13 מרד בקפיטול.היום,המרד הגיע לשיאו,ומכיוון שאנשי המחוז לא היו אחראים,התפוצץ בתוך המחוז כור אטומי.
כנראה,זה מזלו של מי שמורד בקפיטול.
כעונש,כל אנשי המחוזות,יקבלו חוקים חדשים.אלו החוקים:
-שטחי המחוזות יוקטן.
-אנשים שלא עובדים,יפסיקו לקבל כסף לאוכל.
-כל איש שסיים ללמוד,יהיה מחוייב לעבוד בעבודה של מחוזו,אם ירצה ואם לא.
-כל שנה,בתחילת האביב,יתקיים טקס שיקרא "האסיף",ובו,יבחרו מכל מחוז בן ובת,בין הגילאים 12 ל-18,שישלחו לזירה שהקפיטול יצר,ובה יצטרכו לשרוד בתנאי טבע.הם יוכלו להרוג אחד את השני,ואף יצטרכו לעשות זאת כדי שלא יהרגו אותם.האחרון שישרוד יהיה המנצח,ויזכה בתהילה,כסף רב,ובית מפואר,שיהיה בשכונת המנצחים שתימצא בכל מחוז.תהליך זה יקרא "משחקי הרעב",ותקבלו עליו פרטים נוספים בהמשך.
-חוק נוסף אחרון הוא,שכל 25 שנים,יהיה במשחקי הרעב משהו מיוחד,שיהיה תקף אך ורק לאותה השנה.

ואלו כל החוקים.שידור החובה הסתיים.להתראות."

אבא כיבה את הטלוויזיה,ואני היבטתי על פרים,שרעדה.עכשיו,אנחנו בחורף.עוד כמה שבועות היא תהיה בת 12.באביב יהיה האסיף.
והיא תהיה חייבת להשתתף בו.היא תהיה יכולה למות.

הפרק הקודם