מאוחדים

מאוחדים - פרק 2

שם הפיקצר: מאוחדים
שם הכותבת: רוני.
פאנדום: הארי פוטר
שיפ: ג'ורג'\פרד
דירוג: PG13 
ז'אנר: אנגסט, מתח.
וויתור זכויות: כל הזכויות שמורות לג'יי קייר רולינג ,ולגילי בר הלל מתרמת הספר. 
תודות:תודה רבה לנגה:) שביאטה לי את הפאנפיק.
הערות:זהו הפרק השני, יתר הפרקים יפורסמו בהמשך. 

במהלך הקטע מצויים כל מיני סימנים ליד מילים מסוימות. בסוף הקטע אתם תוכלו למצוא את הסיבה לסימונים הללו:)

קריאה מהנה והמשך יומנפלא:)

~o~ o~

Listen to the song here in my heart
A melody I start but can't complete

פרד צעד באזור האדמה הפורייה. ציפורי שיר צייצו באוזניו בכל נשימה. הוא הבחין בכל חיית בר וחיית טבע חופשייה, המצאה את מקומה בארץ הנפלאה; בפרחים המלבלבים והשמיים הכחולים, ששיקפו בכל מעודם את האושר והשפע שלאדם מיועדים. 
אז למה ליבו מחסיר פעימה, כאילו אבדה לו חצי נשמה? ולמה הוא כה לבד? הרי באזור קיבלו אותו כולם, חייכו אליו ואמרו לו שהוא אדם נהדר. למרות כל זאת, תחושת המחנק סירבה לנטוש, ורק הוסיפה להפיל ולדרוש. 
הוא צעד בין פרחי הבר והכלניות, רואה אלפי פרחי זהב בשדות, ומבין, אין פה דבר לשנות. אין פה מקום בו האושר יכול לחיות, אין את מי להצחיק, אין אדם הזקוק לעזרה; רק הוא נותר נואש לנחמה, דמעותיו, דמעות הכאב בארץ השמחה, נחותות ופוגעות באדמה הפורייה, נוחתות אחת אחרי השנייה בדממה, מתפללות וקוראות לעזרה. צועקות! דורשות חברה. אך החברה בה הן חושקות לא נמצאת בארץ הפיות, איננה שוכנת בארץ הנשמות, אלא במקום בו אנשים נועדו לחיות.

I don't know where I belong
But I'll be moving on
If you don't, if you won't

קולות האור והמאור נשמעו סביבו .* הגיעה שעת החגיגות עבורו, אך הוא אינו רוצה בכך כלל. הוא רק קם ממקומו ונעלם. הוא התעורר משנתו וצעד בין הכרמים והשדות, מחפש אחר דבר אחד שונה לפחות, דבר אחד שלא יהיה כולו חיוכים ואהבות. 
הוא רצה להיות עם אחיו. הוא רצה לחזור אל ארץ החיים. הוא לא רצה להישאר במקום מנוחת העולמים. הוא היה חייב לחזור לביתו, חייב להשלים את החסר - איך ישרוד אחיו בלי רסיס הנשמה המשלים? כיצד הוא יוכל לחיות בלי זה? הוא ישבר. והאם הוא כבר נשבר?
אלפי מחשבות עברו בראשו של פרד בעודו צועד, הולך בדד. כל הפרפרים זהובי הכנפיים שהתעופפו סביבו הזכירו לו את אחותו, ג'יני. הוא ידע שהיא עודנה בחיים, מפני שלא ראה אותה בארץ הנשמות, אך קול בליבו קרא שזוהי עודנה סוף המלחמה**. 
מה הטעם במלחמה כשהוא לבד , למה אחיו לא נמצא עימו, האם הם לא נועדו להיות יחדיו לעולם? למה הוא נותר שם?

ואז קרס הוא אל הקרקע וחזר לבכות, "איזה שפל אני! איזה אכזר... ראה אותי, נותן הנחמות, ראה מה גרמת לי לעשות! גרמת לי לדרוש את מות אחי! כיצד יכולת? אני כל כך רוצה אותו עימי, אך באיזה מחיר? במחיר המוות? הרי הוא לא יוכל לשרוד פה? ואני? אני כה זקוק לו. הלוואי והייתה דרך בה היינו יכולים לפחות לתקשר, לדבר, להיות יחד ולא לוותר. אני יודע שהוא זקוק לי, אני יודע שאני... אני יודע שאני זקוק לו." 
פרד הבין, הוא זה שנואש וזקוק לנחמה. אך באיזה מחיר? 
הוא הרגיש את הזעם גועש בליבו, צועק קורא, מנסה לשבור את חזו. נשמתו כאבה ודאבה, והוא התחיל להשליך את כל הדברים שהיו בסביבה. הוא השליך אחדים ואחרים חיבר, הוסיף, לקח ונתן להם להתחבר; תפוחי זהב, וענני סערה, רק קמצוץ של דובדבני החמנייה, נשימת אווז, קרקור צפרדע, ואוזן של אדם אולי רעה***. 
אוזן של אדם ואולי רעה? למה היא יחידה? תהה בליבו בלי למצוא תשובה. הוא בחן אותה במבטו וניסה להבין למה היא נראית דומה לשלו. האוזן רעדה בידו כשחדרה לליבו התודעה של נשמתו. צרחת בהלה נפלטה מתוכו כשהביא את האוזן קרוב לליבו.

Oh the time has come for my dreams to be heard
They will not be pushed aside and turned
Into your own, all 'cause you won't listen

צעקה מילאה את החלל שמולו, והוא נותר נטוע במקומו, מבטו מקובע על אחיו, מחכה לצליל נוסף שעל חיים יעיד. אך רק דממת מוות שוררת סביבו, וליבו נותר לדאוב בקרבו. הוא היה בטוח ששמע את הצרחה, קריאה כואבת הזקוקה לנחמה. 
"פרד! פרד! אתה שומע אותי?" הוא קרא, מנער את אחיו, מנסה להוציא ממנו עוד מילה. "פרד! תגיד משהו, בבקשה! פרד!" הוא הוסיף לקרוא, אך המת נותר דומם וכואב. 

Listen
I am alone at a crossroads
I'm not at home in my own home
And I've tried and tried
To say what's on my mind
You should have known oh

"פרד! תגיד משהו, בבקשה! פרד!" 
פרד שמע את הקול, את קולו של ג'ורג'. הוא הביט סביבו, ליבו מחסיר פעימה. 
האם הוא מת? האם הוא חי? היכן הוא? איפה אחיו? אך דבר אינו נראה פתאום יציב. הסביבה נותרה נטועה במקומה, אך ליבו של פרד אינו מבחין במנוחה. הוא היה חייב למצוא את אחיו. 
לא היה עימו איש בשדה הפורח, אז למה הוא שמע את קול אחיו? מנין בוקע הקול אם אחיו איננו עימו? 
פתאום חדרה ההבנה לליבו. הוא הביט לתוך האוזן, האוזן היחידה. אוזנו של ג'ורג' נחה בידו.

הוא קירב את האוזן קרוב אל שפתיו. "ג'ורג', האם אתה שומע אותי עכשיו?" הוא שאל, ואז פרץ בצחוק, מודאג מטירופו. אני מדבר אל אוזן, הוא קבע בליבו, לאיזה מצב הגעתי? אף על פי כן, לאוזנו עלתה התשובה.

"פרד, זה אתה?" היה זה קולו של ג'ורג, בזה לא ניתן היה לשגות; אור מילא את ליבו של פרד לא פחות.

"ג'ורג' , ג'ורג', אתה לא תאמין איפה אני! איך אתה? אתה חי?" שאל פרד בצחוק ושמחה. הוא לא חייך כל כך בתקופה האחרונה, ופתאום החיוך שעל פניו נראה כחיוך אמיתי, החיוך המאושר הראשון במקום הנוראי.

"פרד, איך זה שאני שומע אותך? אתה מת," שאל ג'ורג'. נשמעה דאגה בקולו וחיוך זחוח הופיע על פניי תאומו. נראה שמשאלתו התגשמה ולא לקחה קורבן, בשונה ממבוקשה. פרד פתח והתחיל להסביר את הבקשה.

Now I'm done believing you

You don't know what I'm feeling
I'm less than what
You've made of me
I followed the voice, you send to me
But now I've gotta find my own
You should have listened

"אני לא מאמין, ואוו, בטח כול המלאכיות רודפות אחרייך," אמר ג'ורג' אל גופת אחיו הנחה בידו, כשאושר ושמחה נטועים בליבו. 

עד מהרה הגיע לאוזניו התשובה. "אתה יודע, בינתיים אני החדש בחבורה, אז אני די... די מתבו... אני ממש מסתדר מצוין, אתה יודע, הכול פה כזה צבעוני, הרבה ירוק. אתה הרי זוכר כמה אני אוהב את הטבע, וכעת פה הכול פורח ומלבלב, זה ממש מדהים., ומה קורה אצלך? מה שלומכם שמה? נגמרה כבר המלחמה?" שאל פרד את ג'ורג'.

I don't know where I belong
But I'll be moving on
If you don't, if you won't

ג'ורג הביט סביבו. חומות הלהבה נראו נשברות תחת ליבו****. מה יגיד לאחיו? האם יספר על כול האופל והסררה שמסביב? לא. הוא איננו יכול לפגוע באחיו. לא שוב. 
נשמעו קללות מכל עבר. האם הוא שומע אותם? אסור לקחת שום סיכון, קבע ג'ורג'. הוא הרים את אחיו ולקח אותו עימו, ובעודו צועד החל לדבר. 
"אתה יודע, אחי, חסרונך מורגש כאן, והמלחמה נגמרה. הארי ניצח. כן, כולם ממש מאושרים, הייתי שמח לתת לך לדבר עם האחרים... אבל זה קצת בעייתי." 
ג'ורג' זינק מעל לבנים אשר חסמו את דרכו כמסלול מכשולים. הוא לא יוכל לשקר עוד זמן רב, במקודם הוא במאוחר הוא יאלץ לומר להוריו את האמת המרה. אך איך יקבל אחיו את קולותיהם קולו הכאב והצרה? הוא חייב למשוך את הזמן, הוא חייב להעלים אותו מעיני כולם. 
קול מוכר עצר אותו ממחשבותיו וגרם לו ליפול. קול החבטה נשמע מהדהד ברחבי הטירה, חוזר שוב ושוב, כמו תקליט שבור, ואז - אז הגיעה הקללה, מפלחת את האוויר ופוגעת ביעדה.

~o~ o~

הערות:

-יפורסם עוד פרק במהלך השבוע.

-קריאה מהנה

-הסברים לסימונים לקטע,

במהלך הקטע אתם נתקלתם במספר סימונים, סימונים אלו נועדו על מנת למנוע אי הבנה ולהסביר כמה דברים שלא ברורים במיוחד בקטע.להלן ההסברים:

*הכוונה הייתה לקולות ההילולה והשמחה שמסביב , מוזיקה ,חגיגות, והשאר.
** הכוונה הייתה שהוא ידע שג'ני לא מתה, אבל הוא גם ידע שזה שעדיין לא הגיעו אנשים חדשים לגן עדן, זה לא אומר שהמלחמה נגד כוחות האופל הסתיימה.
***הכוונה לידיד. חבר.מכר.אדם קרוב.
****הכוונה לחורבן והרס.

-מקווה שנהנתם מהקריאה ומאחלת לכם המשך יום נפלא:)

-אגב השיר שמופיע ברקע (כלומר בין הבתים) הוא listen-glee

הפרק הקודם		הפרק הבא