אהבה מעבר לפינה

הפרק שלך

"אֶ-מַ-הַהַה" נשמע קול של הרמיוני,רון והארי היא כמעט נפלה "ממהה?" אמרה מרחפת באשליות, "דבר ראשון את מגיעה לשיעור כמעט באיחור,עם חיוך ענקי מרוח לך על הפרצוף.. ואז את מרחפת כל השיעור בעולם משלך.. לא מקשיבה..לא משתתפת בשיחה.. מה יש לך?" שאלה הרמיוני בהיגיון והארי ורון הנהנו להסכמה, אמה באמת ריחפה כל השיעור ובאמת הם כבר היו בדרך לטירה והיא לא שמה לב, פשוט נתנה לרגליה להוביל אותה אחריהם. "אהה.. סתם.. כאילו לא יודעת.. אל תדאגו.." אמרה בקול ברור בתקווה שלא ימשיכו לתחקר. הארי ורון הביטו בה במבט של `טוב-מה-שתגידי-כנראה-משהו-של-בנות`  וחזרו לדבר על קווידיץ` ורק הרמיוני נתנה בה מבט של `כדאי-שתספרי-לי-מה-עובר-עליך-ומהר`.. אמה הלכה לצד הרמיוני ולחשה לך שרק היא תוכל לשמוע "אני כבר אספר לך בחדר" ומיד הופיע על פניה של הרמיוני חיוך שבע רצון..

**

אמה והרמיוני עלו לחדרן במגורי הבנות לשמחתן לבנדר ופרוואטי לא היו שם. אמה סיפרה לה כל מה שקרה עם דראקו,הילד הבלונדיני שעליו נפלה. הרמיוני הייתה המומה ישבה על המיטה לצד אמה עם פה פעור.. "כן,כן אני יודעת שזה מדהים פשוט.. אבל לא חשבתי שעד כדי כך תהיי בשוק" אמרה אמה וצחקה . "לאאא!!" אמרה הרמיוני בקול גבוה קצת יותר מדיי מהרגיל, "מה?" שאלה אמרה בבלבול ובתמימות. "לא,לא פשוט לא אחד גדול!!" זעקה הרמיוני היה לה קשה להאמין שאמה תתנשק עם דארקו, או בכלל תדבר איתו, לפי מבטה המבולבל של אמה הרמיוני המשיכה ואמרה "באמת,אמה! מה אמרתי לך?! גריפינדור וסלית`רין לא מסתדרים! או מתנשקים או מה שתרצי! פשוט לאאאא!!!" הרמיוני הדגישה `לא` כל פעם שאמרה אותה. "אז.. מה זה קשור בכלל?" אמרה אמה בתמימות,ובטיפשות חשבה הרמיוני.  "מה זה קשור? מזה קשור?! מאוד קשורר!! דראקו, המלאך הבלונדיני החתיך כמו שכינית אותו.. בעעע" ועשתה תנועה של הקאה "הוא.. מסלית`רין!!!" היא הדגישה את המילה האחרונה.. אמה הביטה בה לרגע בלי הבנה ואז נפל לה האסימון. "לאא.. אוי לאא.. את אמרת.. החוק.. ואני.. כאילו עברתי עליו.. והתנשקתי עם.. עם.. הסלית`ריני הזה!" אמרה אמה באימה "הוא לא סתם `הסלית`ריני הזה`" אמרה הרמיוני "הוא הילד הכי מגעיל,שחצן,מתנשא,פחדן ונמייה מבחילה שיש!!! הוא חושב שהוא הכי שבעולם כי הוא בן למשפחת מאלפוי, משפחה טהורת דם". "אני לא מבינה למה עושים כל כך ביג דיל מלהיות טהור דם, אני טהורת דם ואז?.. זה לא אומר שאני מישהי מיוחדת" אמה אמה כמובן מאליו "את? טהורת דם? באמת?" אמרה הרמיוני בהתעניינות "כן" ענתה אמה. "אוקיי.. לא ידעתי את זה.. גם רון טהור דם, אבל אני בת למוגלגים.. והארי.. הארי בעיקרון חצוי דם" אמרה הרמיוני.. "אבל בקיצור, תרחקי ממאלפוי.. הוא סלית`ריני מגעיל ושחתן ו-"  אמה קטעה את הרמיוני "זה בסדר.. אני הבנתי" היא חייכה "בואי נרד לארוחת צהריים" "טוב" אמרה הרמיוני.

הן ירדו לאולם הגדול והתיישבו ליד הארי ורון שבאו כמה דקות לפניהן.

**

"אמה?.. בדר"כ אני זה שלא אוכל ונראה מבואס.. זה התפקיד שלי ואת דיי לוקחת לי אותו"  אמר הארי בחיוך ונתן עוד ביס בטוסט. אמה חייכה "אוה.. לא ידעתי שזה התפקיד שלך" אמרה בציניות אך ברכות "הנה קחי" הארי דחף לה טוסט לצלחת "טוב,טוב" אמרה אמה ונתנה ביס, אך עדיין היה לה מבט מבואס.. רק כשישבו בשולחן היא כבר סקרה במבטה את שולחן סלית`רין ומצאה את הנער הבלונדיני שישב שם עם חבריו אכל וצחק. היא כל הארוחה הסתכלה לכיוון שלו, היא קצת פספסה מדיי פעם עם הטוסט וניסתה להאכיל לעצמה את הסנטר ומדיי פעם את האף או הלחי וכולה הייתה מלאה פירורים. "אוקיי, מה קרה?" אמר רון בהחלטיות והשב את תשומת ליבה אליו וגם להארי והרמיוני שהביטו בה מחכים לתשובה.. הרמיוני ניסתה לראות לאן אמה הסתכלה כל הזמן ואז היא הבינה ונתנה לאמה מבט  כזה `זה-מה-שאני-חושבת-שזה?`  אמה לא יכלה לעצור את עצמה מלתת מבט של חוסר אונים שאומר `נוו-מה-אני-אעשה-הוא-כזה-חתיך`  "נוו?!" אמר רון בקול "אהה אממ.. כלום סתם.. אני לא מבואסת אני סתם.. עזבו אל תדאגו.." רון והארי חשבו לעצמם שבנות זה ממש עם מוזר.. והרמיוני הביטה בה במבט של `את-חייבת-לצאת-מזה` אמה השפילה את מבטה והסתכלה על פירורי הטוסט שבצלחתה.. מנסה לחשוב מה בעצם קורה.

**

באותו זמן בשולחן סלית`רין.

דראקו כבר סיפר את כל הסיפור על הנשיקה והכל עם אמה לזאביני בלייז- שבו הוא עוד איכשהו בטח.. וסיפר לו דיי הרבה כי את קראב וגויל הוא רק ניצל והם היו שפוטים שלו. "אז תנסה לעזור לי למצוא אותה.. אוףף איפה היא?" דראקו אמר לבלייז בכעס וסקר את כל השולחנות בחיפוש אחריי ילדה עם שיער חום ארוך,עיניים ירוקות בהירות.. גובה טיפש מעל לממוצע אלב לא סופר גבוהה ורזה. "נוו תרגע אני מחפש" אמר בלייז ועזר לדראקו וסקר את השולחנות "אווו תראה שם!" אמר בלייז בהתלהבות "איפה, איפה?!" אמר דראקו וקם כאילו אמרו לו שחזירים מוגלגיים עפים כרגע בשמיים.. "שםם!! בשולחן הפלפאף" אמר בלייז וכיוון את מבטו של דראקו לכיוון הילדה "מטומטם! נראה לך?! איכסס היא! זו ממש לא אמה! ונראה לך אני הייתי מנשק הפלפאפית?!" אמר דראקו בכעס ובלייז צחק "דראקו אתה חייב להירגע.." "אני ארגע שאני אמצא אותה" אמר דראקו וחזר לשבת בבאסה..

הפרק הקודם		הפרק הבא