הארי פוטר - בדרך שלי

"אתה מקשיב לי בכלל?!" שאלה ג'יני בעוקצנות אחרי שעה של דיבורים. "אני הולך לישון" אמר לה בתשובה הארי, נמלט מאחיזתה ועלה לחדרו במעונות הבנים. ג'יני כבר התרגלה למצבי הרוח של הארי ולכן לא אמרה מילה. רק הביטה בו מתרחק במבט מאוכזב, אחרי 15 דק' של תהייה על 'מה אני הולכת לעשות עכשיו' היא החליטה גם ללכת למעונות.

"תגיד, מה נסגר איתך?" שאל רון מביט בהארי העצבני ביותר, מסיט את הכילות ממיטתו, כמעט שקורע אותם "אני הולך לישון" סינן לא היה לו כוח לשיחות נפש לפני השניה, גם ככה הולך לעבור עליו לילה לא קל. "אני צריך לדבר איתך" הנה זה בא הוא חשב לעצמו, הארי חיכה לשיחה הזאת כבר שבועיים, מאז שהם חזרו להוגוורטס. "תקשיב, אני יודע שהבטחתי לא להתערב לכם אבל ג'יני היא אחותי, כואב לי לראות אותה נשברת ובוכה לי, אני מבין אותך, אבל לא רק אותך, אם זה לא נראה לך מתאים, תחתוך את זה, אני לא רוצה לריב אבל זה מתחיל להטריד אותי כל המצב הזה" הוא סיים, אך לא סיים, הארי ידע שרון רוצה להגיד עוד מספר דברים ואולי אפילו להתחיל ריב איתו על אחותו אבל לא העז. הארי הבין אותו, ג'יני אחותו ורון החבר הכי טוב שלו. "אני יודע, אני אטפל בזה" אמר בקצת יותר הבנה ונכנס למיטה. הוא ידע שרון צודק, לא ג'יני ולא אף אחד לא אשמים במה שקרה, במה שקורה אבל פשוט לא היה לו כוח, השנה רק התחילה וכל כך הרבה תהיות ובעיות איתה שהוא פשוט לא רצה להתמודד עם כלום. הוא ידע שהוא בהוגוורטס על מנת להתאמן לקראת הנורא מכל וכמה שלא ניסה לחשוב על כך המחשבות פקדו אותו בכל שניה, במיוחד לקראת השינה. בטח שהוא לא ציפה להירדם, הוא ידע מה הולך לקרות עכשיו ובלי לשים לב אותם המחשבות הגיעו: דמבלדור, סיריוס, סנייפ.. בעיקר דמבלדור שמת בשביל שהארי יוכל לחיות ולנצח את אדון האופל, הלורד וולדמורט. 'הלורד וולדמורט' פעם הוא לא הבין את משמעות הפחד שבא עם השם הזה, הוא לא הבין את האימה שאחזו האנשים שסביבו כאשר פחדו לומר את שמו, כאשר הוא, הארי אמר אותו רגיל. עכשיו אפילו הוא, הארי פוטר, פחד. 'אני לא צריך לפחד ממנו, ראיתי אותו, נלחמתי בו, הוא היצור הכי מתועב עלי האדמות' צמרמורת כיסתה אותו ודפיקות מהירות בלב הציפו אותו. הוא שנא את העובדה שאנשים בחוץ מתים והוא במקום לצאת להילחם, נמצא פה, בבית הספר, לא יודע למה הוא מחכה בכלל. בלי לשים לב הוא נרדם ובאותה נימה גם התעורר ב-7 בבוקר מדפיקות בדלת, הוא לא הספיק לקום מהמיטה וכבר פרצה לחדר הרמיוני גרנג'ייר, הידידה הכי טובה של הארי ובת זוגתו של רון.

"יש לנו אימון ב-10, התגוננות מפני כחות האופל, סוף סוף, אנחנו הולכים ללמוד את הקללות שאין עליהן מחילה, מעניין על מי נפעיל אותם, בטח על בוגארטים, בוקר טוב הארי" זרקה לעברו והמשיכה לעבר המיטה של רון "רון, רון!! תקום, ג'ורג' ופרד פה תראה מה הם עשו, זאת אומרת אני חושבת שזה הם" רק עכשיו הארי שם לב למה שהרמיוני לבשה, יותר נכון למה שהיא לא לבשה, הגלימה שלה הייתה קצרה מהרגיל, קצרה מידי. זה גם מה שכנראה העיר את רון לבוקר לא כל כך טוב "מה זה?! למה את לא לבושה?! תכסי את עצמך!!" קרא לעברה מביט ברגליים שלה. צעקותיו העירו את כל הישנים בחדר, נוויל, שיימוס ודין "הרמיוני, עשית לי את הבוקר" קרא לעברה שיימוס מביט ברגליים שלה בהבעה שונה לגמריי מההבעה של רון "מישהו הטיל לחש כיווץ על הגלימות שלי, נראה לי שאלה פרד וג'ורג', כל פעם שאני שמה גלימה, היא מתכווצת מידית על הגוף שלי, אני אטפל בזה אחר כך" אמרה, והביטה ברון במבט מתנצל, רון הביט בה חזרה והטיל קללת נגד לעבר הגלימה שלה והיא חזרה לאורכה הרגיל. הרמיוני חייכה אליו התכופפה לעבר מיטתו ונשקה אותו בלחי. "עוד פעם תסתכל לה על הרגליים ואני אטיל עלייך קללה שתשאיר אותך עיוור לנצח" קרא רון לעבר שיימוס וזרק עליו כרית. שיימוס חייך וכך גם הרמיוני. "אני לא מבין למה את מעירה אותנו ב-7 בבוקר בשביל לבשר לנו על אימון שיהיה רק ב-?.10 אני רוצה לשיון" סינן דין אי שם מתחת לשמיכה. "אני באתי גם להגיד עוד משהו, לרון, אחים שלך פה, כמו שאמרתי, יחד עם עוד כמה בוגרים שכבר סיימו פה בשנים האחרונות, הם כנראה בצוות המאמנים שלנו, ואני חושבת שאתה צריך לדבר עם פרד וג'ורג' על הערות שהם זורקים לעברי כל הזמן, זה מתחיל לעצבן" התלוננה הרמיוני באוזניו של רון. גם הארי חשב שזה לא יפה, אבל פשוט לא היה מה לעשות, הרמיוני כבר לא הייתה אותה ילדה חנונית ומעצבנת, טוב מעצבנת אולי כן, אבל עכשיו היא הפכה לאישה יפיפיה ומושכת מאד, ולא רק פרד וג'ורג' העירו לה והחמיאו לה על מקומות מסויימים "בולטים" בגוף שלה, דבר שעיצבן עד בלי סוף את רון.

"אני הולך להתקלח" התערב הארי, קם והלך לעבר המקלחת. "הארי? אני יכולה אולי ללכת לדבר איתך אחרי זה? זה דיי חשוב" היססה הרמיוני אך בכל זאת אמרה את זה בקול בוטח ורציני, הארי ידע על מה מדובר, הוא הביט על רון שהינהן ואז גם הוא הינהן ונכנס למקלחת.

לא קראתי את הספר השביעי, אך שמעתי עליו, כתבתי אותו בדרך שלי, מקווה שתהנו :)

		הפרק הבא