הארי פוטר - בדרך שלי

הארי אהב פעם לטייל במדשאות מסביב לאגם אך הפעם זה נראה לו כל כך מיותר. לא היה אף אחד שם, אולי בגלל זה הרמיוני בחרה שעה כל כך מוקדמת לדבר עם הארי. הוא נזכר בפעם האחרונה כשהוא טייל איתה סביב לאגם בשנתם הרביעית כשהוא רב עם רון. "אני יודעת שלא קל לך עכשיו עם כל מה שקורה סיבבנו אבל זאת לא אשמתה של ג'יני" היא התחילה את השיחה בטון בוטח מידי מה שעיצבן את הארי מאד. "אני לא מאשים אותה!" אמר ברוגז ועצר. "אתה מתנהג לא יפה" אמרה ועצרה גם היא "אני אפילו לא מתחילה לדבר על היחס שלך אל הסביבה! אבל ג'יני באמת שרוצה לתמוך בך במה שאפשר! ולא רק לך קשה עם המצב, אתה צריך להבין שאנשים פה לא לרעתך אלא רק להיפך ובמיוחד ג'יני שסובלת המון בגלל מצבי הרוח שלך, אם אתה לא מוכן למערכת יחסים עכשיו לאור כל מה שקורא פשוט תגמור עם זה" סוף סוף שתיקה. הארי ידע שהיא צודקת וזה די נמאס לו, קודם רון ועכשיו היא. "הרמיוני.. למה כולם מעירים לי על היחס המגעיל שלי כלפי ג'יני חוץ ממנה? אני אטפל בבעיות שלי איתה לבד אני לא צריך לא אותך ולא את רון שתפטרו לי אותם!" עכשיו הוא באמת סיים את השיחה הקצרה בינהם. מי היא חושבת שהיא, מעירה לו על ההתנהגות שלו כשהיא בעצמה כועסת ומתרגזת על כל דבר קטן שרון עושה?! מי היא שתלמד אותו מה להגיד ואיך להתנהג כשהיא ורון רבים כמעט כל שעה אפשרית?! "אני לא מנסה לפטור לך את הבעיות אבל נמאס לי לראות אותה בוכה כל פעם כשאין לך מצב רוח! לפעמים אני פשוט מקווה שהיית קצת בן אדם אחר לפעמים.. גם לנו קשה וגם אנחנו איבדנו אנשים שיקרים לנו! ובמקום שנהיה כולנו מאוחדים אנחנו עסוקים בלהתחרות מי יותר אומלל! תעשה מה שאתה רוצה! אני יודעת שכואב לך, למה שלג'יני יכאב בגללך?" הקול שלה נשבר והיא הסתובבה והלכה עצבית במיוחד, הארי הסתכל עליה חוזרת לטירה וכעס עליה שגרמה לו להרגיש כל כך אשם, היא צודקת, הוא ידע, מה הוא עושה עכשיו?

הוא המשיך ללכת לבד במדשאות מחכה לרעיון שיגיע למוחו ויעזור לו עם מצבו. "היי הארי, בוקר טוב" נשמע קול חלוש מאחוריו, הוא ישר הסתובב וראה את ג'יני עומדת מולו. "בוקר טוב, מה את עושה פה?" שאל, מנסה להתחמק מעוד שיחת נפש. "ראיתי אותך מהחלון עם הרמיוני, גם ככה לא יכלתי להירדם אז החלטתי להצטרף אליכם, איפה היא?" אמרה תוך כדי מביטה לצדדים מחפשת את הרמיוני. "הלכה, היה לנו ויויכוח קטן.." שניה אחר כך התחרט על מה שאמר, עכשיו היא תשאל למה ומה הוא יגיד? "התווכחתם, מה קרה? עוד פעם היא רבה עם רון?" שאלה, די בספק. "לא, סתם משהו.. ג'יני תקשיבי אני צריך ללכת לדבר עם פרופסור מקונגל.." אמר הארי מביט בה, עוד פעם חוזר על הטעויות שלו. "אין בעיה". הוא ראה איך הביטה עליו ושנא את עצמו הוא נישק אותה בלחי והלך ליכוון הטירה, הוא באמת רצה לדבר עם פרופסור מקונגל אך תמיד היא הייתה עסוקה. עכשיו הוא ידע שיהיה לה זמן פנוי בשעה כל כך מוקדמת בבוקר. הוא רצה לשאול אותה על המסדר ועל פעילותיו. מגיע לו לדעת הרי הוא זה שצריך להילחם "בו" בסופו של דבר. מחשבה זאת העבירה בו צמרמורת.

הארי התקדם לעבר משרדה ונעצר ברגע ששמע קולות שיחה "לא אלבוס אני לא מוכנה! תצטרך אתה להגיד לו את זה.. פוטר!! באיזו זכות אתה פורץ כך למשרדי?!" הארי ראה איך הביטה בו פרופסור מקונגל במבט מבוהל, להארי הספיק לשמוע את שמו של דמבלדור בשביל להיכנס למשרדה בלי לדפוק אך כנראה עוזניו הטעו אותו כי חוץ ממקונגל לא היה אף אחד במשרדה. הוא נעצר מולה, מתנשם בכבדות, מחכה להסבר, איך בשם הקדוש מרלין הוא שמע אותה מדברת עם פרופסור דמבלדור אם הוא מת?

הפרק הקודם		הפרק הבא