נקמה מתוקה מאין כמותה

"לילס, אפשר בבקשה לדבר? אני לא סיפרתי לאף אחד ! אני נשבעת –" "תפסיקי לשקר ג'ולי. את היית היחידה שידעה. ואני לא סיפרתי את זה לאף אחד אז תעשי לי טובה ותפסיקי להתאמץ בכלל !"

"לילס-" "עזבי אותי כבר !"

טרקתי את הדלת וירדתי במהירות בגרם המדרגות ממגורי הבנות.

יום שבת היום.

יום מושלם ללמידה רצופה.

"לילי ?"

אוח נו באמת

מה עכשיו !?

"פוטר."

זה מביך.

לא החלפנו מילה מאז 'המקרה'.

וכן מעכשיו קוראים לזה 'המקרה'.

"אני יכול לדבר איתך ?"

מרלין

אתה צוחק עלי !

"בטח, מה יש ?"

הוא כל כך ישאל אותי על החלום הוא כל כך ישאל אותי על החלום.

"רק רציתי להתנצל בשם סיריוס על מה שהוא עשה ועל כל השקרים שכתב עליך בעיתון. בעיקר בגליון הראשון."

כן, מאז הגיליון הראשון בלק כתב עוד כמה דברים עלי.

כמו על הלמידה שלי.

הוא אומר שהיא מופרזת !

כזה עצלן בטלן.

"זה בסדר, זו לא אשמתך."

"אני יודע, ועדין. גם רציתי שתדעי שלא היה לי שום קשר לכך."

תאמין לי, אני יודעת.

"אוקי פוטר. עוד משהו ?"

"האמת.." הוא מבלגן את שערו, עוד יותר אם זה בכלל אפשרי. "רציתי לדעת אם סוורס בסדר אחרי הכתבה האחרונה של רף-כף."

אוקי הפה שלי עכשיו מתחיל מתחת לאף שלי ונגמר ברצפה.

"אתה דואג לסוורס !? אתה קורא לסוורס סוורס !?"

אני בשוק.

הוא צוחק.

"כן.. קצת.. לא נעים לי מכל מה שכתבו שם.. על המתיחות וכל זה.. אבל אם אני אתנצל בפניו הוא יראה את זה בתור פגיעה בכבודו אז אני שואל אותך אם הוא בסדר."

אני יודעת שהבטחתי שזה לא יקרה שוב אבל, אני מורשמת מג'יימס פוטר. שוב.

"הוא יותר טוב.. דיברתי איתו אתמול. תודה על הדאגה שלך."

הוא מחייך.

"טוב, שתהיה לך למידה טובה בספריה."

מה

"איך ידעת שאני הולכת ללמוד עכשיו ?"

זה מוזר.

"את תמיד הולכת ללמוד ביום שבת מעשר עד שתים עשרה בספריה."

נכון. אבל איך אתה יודע את זה?

"זה קצת מטריד שאתה יודע את זה."

"כן טוב, אני מאוהב בך מהשנה השלישית. לדעת את הלוז השבועי שלך זה חלק מן העניין. למרות שאני מודה, היה לי מאוד קשה לשנן אותו. הוא עמוס."

זה מצחיק

אני צוחקת.

אני צוחקת עם ג'יימס פוטר.

זה מוזר.

"בי לילס."

"זאת השיחה הראשונה שעשינו שאתה לא מציע לי לצאת איתך."

אוי שיט

אמרתי את זה בקול רם ?

כל הכבוד לילי, נהדר.

"אני חושב שאני אשמור על הכבוד שנותר לי ואוותר בשיא. את לעולם לא תרצי לצאת איתי."

"איך הבנת את זה ?" אני משחקת אותה מופתעת.

הוא צוחק.

"נראה לי שזה היה כשמילאת לי את הפה בחרדונים בטענה שאני חלקלק כמוהם."

זאת שיחה נחמדה, אני נהנת.

"בי לילס'."

"בי, ג'יימס."

"אני מודה לך מקרב לב על זה."

אני צוחקת.

______________________________________________________________________________

"אוונס ! פסס אוונס !"

וכמובן שזה בלק שקורא לי ממחבוא נוסף.

"מה ?"

"דיברת עם סוור מאוס ?"

"כן, קבענו ליציאה בהוגסמיד ו-" "מה !? זה מאוחר מדי ! בהוגסמיד הכל צריך להתגלות !"

"כן טוב, אין מקום אחר לצאת אליו לפני אז תתמודד."

חצוף.

"יש ! המסיבה היום, תזמיני אותו."

"אני מדריכה ראשית. אסור לי להיות חלק מהמסיבות האלה. אתה צריך להגיד תודה שאני לא עוצרת אותה בכלל."

"כן טוב את הולכת למסיבה הזאת בין אם תרצי או לא."

"לא."

"כן."

"לא."

"כן."

"לא."

"אוונס ! אני מזהיר אותך !"

"אוקי אוקי."

לעזאזל.

"ואת לא כתבת ביומן המלחמה שלנו !"

נו באמת זה כל כך מפגר.

"זה מטומטם בלק."

"לילי אוונס."

"אוקי אוקי, תביא לי את היומן המטופש."

-          -      -      -      -      -        -      -      -      -      -       -      -      -      -      -        -      -     

חשבתי שאנגליה היא מדינה חופשית.

אני לא חייבת לתעד את המעשים הרעים שלי – אך המוצדקים.

לעזאזל עם כוח פיזי.

אין לי אפילו את האפשרות להתנגד בגלל זה.

למה סיריוס כל כך... חזק.

בכל אופן אני מניחה שאני הולכת לדייט במסיבת המזמוזים.

-          -      -      -      -      -        -      -      -      -      -       -      -      -      -      -        -      -     

אוי אלוהים ! מזמוזים ! נשיקה !

אני אצטרך להתנשק עם סוורס סנייפ !?!?

"בלק ! אני צריכה להתמזמז עם סוורס !?"

"אני משתתף בצערך."

אני שונאת את החיים שלי.

_______________________________________________________________________________________

והנה הלכו השעתיים לימודים שלי, עכשיו אני צריכה למצוא את סוורס ולשכנע אותו ללכת איתי למסיבה.

משימה לא קלה בכלל.

אתם יודעים, כשאני חושבת על זה אני היחידה עם המשימות הקשות.

כלומר אני זאת שצריכה לשכנע את סוורס ללכת למסיבה

אני זאת שמשמשת כפיתיון לכל עניין הנקמה הזה

ואני זאת שצריכה לנשק את סוורס סנייפ !

זה לא פייר.

אני אתעמת עם סיריוס על זה אחר כך.

אולי אין לי כוח פיזי אבל יש לי כוח ג'ינג'י !

ואיפה סוורס לעזאזל !?

"לילס ?"

"אוה סוורס. חיפשתי אותך."

......

"כן ?.."

אה  כן למה חיפשתי אותך

"שמעת על המסיבה היום ?"

"כן.. אבל זה מסוג המסיבות שאת שונאת."

"אני לא יודעת."

אני כן יודעת אני כל כך שונאת את המסיבות האלו.

"מה זאת אומרת את לא יודעת ?"

"טוב.. אף פעם לא הייתי באחת. איך אני יכולה לשנוא משהו אם אף פעם לא ניסיתי ?"

אוה אני יכולה ועוד איך לשנוא את המסיבות האלה בלי להיות חלק מהן.

"אוקי. את מנסה להגיד שאת רוצה ללכת ?"

"כן. איתך."

אמורים בכלל להביא דייט מסודר למסיבות האלה או שאתה פשוט מפלרטט במסיבה ?

"מה, בתור דייט ?"

כנראה שמביאים דייט מסודר.

"אממ כן. כאילו אם בא לך."

"ברור שבא לי. אבל את בטוחה שאת רוצה ללכת למסיבה הזאת ?" סוורס מכיר אותי כל כך טוב. "אפשר פשוט שנשב במטבח, נאכל גלידה ונדבר."

כל כך מפתה כל כך !

"לא, זאת השנה השביעית שלי. אם עכשיו אני לא אלך, מתי אני כן אלך ?"

מה דעתך על – אף פעם ?

כן אני אוהבת את – אף פעם.

"אוקי. אז נתראה מחוץ למגדל גריפנדור בתשע ?"

בתשע הסיוט מתחיל.

"נתראה מחוץ למגדל גריפנדור בתשע."

ולהסתובב וללכת.

"הי לילס, שיהיה לנו דייט ראשון שמח."

בדייט שמח האם הוא מתכוון לדייט נותן ?

מרלין.

למה נכנסתי.

ומה אני הולכת ללבוש ?

אתם רואים, לפני 'המקרה' לא היו לי בעיות כאלה.

כמו למצוא משהו ללבוש, לתכנן מזימות, לנשק את סוורס, ללכת למסיבות בניגוד לרצוני.

אבל אני אנקום !

למען הכבוד העצמי ועל מזבח ההנאה האישית שלי.

שפכתי כל אחר הצהריים את הארון שלי על הרצפה ואין לי כלום ללבוש למסיבה.

כ ל ו ם

איך זה שאני בחורה ואין לי שום דבר ללבוש ?

אני בחורה מרלין ! חייב להיות לי משהו ללבוש !

כל המצב הזה נוגד את חוקי הטבע.

"ואו. מה קרה כאן ?" שאלה ג'ולי בעודה מפלסת את דרכה בין ערימות הבגדים.

"לא עניינך."

שתיקה. נראה לי הפחדתי אותה. או שהיא סתם שותקת.

"אומיגד."

אה ?

"מה ?"

אוקי בשיא הרצינות מה היא רוצה ממני ?

היא עומדת בלי לזוז ונראת כמו דג

פותחת וסוגרת את הפה.

"זה רק אני או שלילי אוונס הולכת למסיבה היום ואין לה מה ללבוש ?"

טוב, זה באמת די מפתיע העובדה שזה נכון.

"תשמרי את ההתלהבות שלך לעצמך ג'וליה."

נו באמת ! אין כאן אפילו לא שמלה אחת ?!

אני כל כך לא בחורה.

"קחי."

ג'ולי רגע זרקה אלי שמלה קצרה סגולה.

מאלה שיש להן רק כתף אחת.

"היא תראה טוב עם השיער שלך. אני הייתי אוספת לקוקו."

טוב באמת אין לי כלום ללבוש...

"אם אני אקח אותה אני אצטרך להתחיל להיות יותר נחמדה אליך ?"

היא צוחקת.

אני רצינית.

"לא, רק תבטיחי לי שלא תרוקני שוב את כל הסבון רק כדי אני לא אוכל להתקלח."

זאת הייתה הנקמה האישית שלי בה.

המון אנשים שמו לב לנקמה הזאת בעזרת חוש הריח שלהם.

"אוקי. תודה."

טוב בעיה אחת נפתרה.

אוי שיט !

נעליים.

כמובן.

"יש לך אולי גם נעליים ?" לשאול בתמימות. "אם כן אני לא אכבה לך את השעון המעורר יותר ולא אתן לך לפספס את שיעורי הבוקר של מקגונגל."

זאת עסקה טובה.

"אוקי, יש לנו עסק."

והיא הולכת אל הארון שלה.

אני די בטוחה שהארון של ג'ולי מכיל הרבה יותר בגדים,נעליים,אביזרים - וכל דבר אחר שאפשר לייחס אותו לאופנה - מאשר שהוגסמיד מכיל.

וזה הרבה.

"עקב שחור זה קלאסה."

אם את אומרת.

וכל אחת פונה לדרכה.

___________________________________________________________________________________

למה אני כל כך לחוצה !?

כלומר חוץ מכל הקטע של העקב – הוא ואני בריב.

הכל דווקא די בסדר.

מרלין על מי אני עובדת !?

אני די בטוחה שאפשר לראות מה אכלתי בצהריים דרך השמלה הזאת

היא כל כך צמודה.

וחזיית סטרפלס ? לא נוחה ממש.

זה מביך כל כך. בחיים לא נתתי למישהו לראות כל כך הרבה חלקי גוף שלי.

אלוהים

למה הכנסתי את עצמי !?

"לילי, יש לך ינשוף."

אוה נהדר.

"ואו, את נראת לוהטת !"

כרגע אין הבדל בין השיער שלי לפרצוף שלי.

אני צריך לדבר איתך לפני המסיבה, תרדי בשמונה וחצי בדיוק למועדון.

סיריוס.

אוח נהדר , מה עכשיו ?

 ____________________________________________________________________________________

"בלק?"

אוח איפה הוא עכשיו

"סיריוס ?"

שריקה.

מצאתי את סיריוס.

"תראי אותך אוונס !"

כל כך מביך.

"מה היה כל כך דחוף בלק ?"

"סתם רציתי לוודא שאת לובשת משהו ראוי. ואני חייב לציין אוונס, בפעם הראשונה בחייך – את לא נראת כמו ילדה טובה. כל הכבוד !" אמר סיריוס ואז הלך לכיוון מעונות הבנים אבל לא לפני שהוא נתן לי פליק בתחת.

"בלק !" צעקתי עליו בכל הכוח.

ואז סטרתי לו.

"אם עוד פעם אחת תעשה כזה דבר אני מבטיחה לך שאתה תצטער על כל דקה נוספת שאתה עדין בחיים."

וואו קשה ללכת בעקבים האלה מהר ולעלות במדרגות.

לעזאזל עם בלק.

עכשיו חמש דקות לתשע.

אני צריכה להתחיל לזוז.

מעניין איך סוורס יגיב כשהוא יראה אותי, זה הולך להיות כל כך אבל כל כך מוזר.

"אההההה"

אוקי הרגע התגלגלתי בכל המדרגות עד למטה.

אני חייבת ללמוד ללכת על עקבים.

וופו. אוקי, הצלחתי להעמד בחזרה מבלי שיראו לי את התחתונים.

כל הכבוד לילי.

"וואו."

כן אני מניחה שידעתי שככה הוא יגיב.

אבל אני עדין מסמיקה.

"בוא נמנע מהנושא שיחה הזה, אני לא אוהבת לדבר על דברים שאני לא מתמצאת בהם."

"אוקי, אבל רק שתדעי לילס, את נראת.. יפיפייה."

זה נחמד.

"שנלך ?" שאלתי.

סוורס הושיט את ידו אלי, תפסתי אותה בשמחה.

לפעמיים מאוד קשה לי לזכור מה הוא עשה.

ואז כשאני נזכרת, אני מתאכזבת מחדש.

"אז, מה אנחנו הולכים לעשות כשנגיע ?"

שאל אותי.

"לרקוד ? את בקושי מצליחה לזוז בעקבים האלה מבלי להאחז בי. לשתות את ממש לא תרצי. והאפשרות האחרונה שיש במסיבות האלו היא להתמזמז."

מרלין !

"לילי ! את בסדר ??"

הרגע החלקתי אחורה ונפלתי על הגב שלי.

זה מביך.

"אוקי אני מבין שזה לא להתמזמזות..."

שיט.

כל כל מביך.

"לא ! מה פתאום ! פשוט.. אתה.. אה.. הפתעת אותי ! כן, מאוד הפתעת אותי."

בלשון המעטה הפתעת אותי.

נחש חרמן חלקלק.

"אוקי. בואי נתחיל עם להגיע למסיבה בריאים ושלמים. אחר כך נדבר על הפתעות."

אלוהים אדירים ! ממזר קטן.

אוי איכ ! הוא עשה לי גבות.

מי עושה גבות !? אפילו אלביס לא עשה גבות

ואלביס הוא – טוב, אלביס !

למה נכנסתי ?

זאת ממש מתחילה להיות שאלת חיי.

"איפה בכלל המסיבה ?" קצת קשה להגיע לשם בלי המידע הזה.

"אני אראה לך."

מסתורי משו.

"לילס ? לילס תתעוררי."

אומיגד כל הרבה אור.

יותר מדי אור.

"אור.. שורף.. לא.." מלמלתי בלחש.

"כואב לך הראש ?"

הראש ? אוי אלוהים אני לא מרגישה את הראש.

הראש שלי ! איפה הוא ???

"אה..."

"וואו אוונס את חגגת אתמול."

"בלק !?"

מה סיריוס בלק עושה ב- איפה אני ??

אוקי הגיע הזמן לפתוח את העיניים לרווחה.

"מה אתה עושה פה ? ומה זאת אומרת חגגתי אתמול?"

וואו הכל מסתובב.

אני מרגישה כאילו אני בקרוסלה.

"את זוכרת משהו מאתמול בערב ?" שאלה ג'ולי בקול הרבה יותר מדי חזק.

אתמול בערב ? מה היה אתמול בערב ?

מרלין - המסיבה !

"לעזאזל מה עשיתי אתמול בערב !?!?!!?"

"כדי לציין את כל הדברים שעשית נצטרך כמה שעות.." אוי לא. לא. גו'לייייייייי

"אל תבכי ! בכיינית."

"סתום בלק ! עוף לי מהחדר חתיכת שרץ נצלן רודף שמלות שכמוך ! החוצה החוצה !" צעקתי עליו בעודי מגלגלת את מגזין המכשפה שמצאתי בקרבתי ורודפת אחריו עד הדלת עם מבט מטורף ומאיימת עליו בעזרת העיתון המגולגל.

"אוקי אוקי ! מטורפת !"

"אל תקרא לי מטורפת ! אני ג'ינג'ית !"

אוי כואב לי הראש נראה לי כדי שאני אשב קצת.

"את מוכנה להסביר לי מה לעזאזל עשיתי אתמול בערב ?"

"זה התחיל בזה שסיריוס אתגר אותך לשתות וודקה אש ונגמר בזה שאת צרחת על סוורס והאשמת אותו בכתיבת הכתבה ואז אמרת לו שהוא צדק ושאת לעולם לא תאהבי אותו ושמעכשיו את אוהבת את ג'יימס ואז נישקת את ג'יימס."

אני שונאת את סיריוס בלק.

הפרק הקודם		הפרק הבא