נקמה מתוקה מאין כמותה

לא אכלתי כבר 12 שעות.

12 שעות, זה המון זמן.

יותר מדי זמן.

רואים לי כבר את הצלעות.

אני עומדת להתפורר ולהעלם מהעולם הזה.

"לילס, אם את מכריחה את עצמך להיתקע פה אז לפחות אל תשמיעי כאלה קרקורים כל הזמן."

אחרי 12 שעות עם ג'ולי, השלמנו.

"אם היית מסכימה להביא לי אוכל או לפחות לתת לי את השרביט שלי כדי שאני יוכל לייצר לי אוכל. לא הייתה לנו בעיה !"

ואז רבתי איתה שוב.

"את יודעת כמה זמן חיכיתי שאת וג'יימס תתנשקו ?"

את לא אמורה להיות החברה הכי טובה שלי ? את לא צריכה לרצות דברים נוראיים כאלה בשבילי.

"אין מצב שאני עוזרת לך לא לראות אותו יותר לעולם."

נחמד מצדך, המון תודה.

"חוץ מזה מחר יום ראשון, ואחרי יום ראשון בא יום שני. וביום שני לומדים. ואת לא תבריזי מהלימודים בחיים. מה שאומר שיום שני את בטוח תראי את ג'יימס, אבל אני מעדיפה שזה יקרה לפני."

אני בחיים לא אבריז מהלימודים, נכון.

אבל אני לא אוכלת, מה שאומר שעד יום שני אני ימות. ואז לא תהיה לי את הבעיה הזאת.

"את לא הולכת למות עד יום שני."

"יש לי גוף חלש, אם הוא לא מקבל חיזוק תזונתי כל ארבע שעות הוא יחלש ואז.. טוב ואז אני ימות."

"אני אדאג לזה שאת לא תמותי. ויש לך חרא של תזונה. אם אכלת את כל הג'אנק ההוא שאת מתבססת עליו ונשארת בחיים אני חושבת שאת תצליחי לא לאכול יום וחצי ולהישאר בחיים."

אה... לא !

"לא אני לא. אני בנאדם, אני מבוססת ומושתת על א ו כ ל."

"יהודים צמים איזה יום וחצי כל שנה. משהו לגבי סליחות, את תצליחי."

"אני לא יהודיה ! למה שאני יצום יום וחצי !? זה טירוף !"

קרר קרר

"די עם הקרקורים האלו !!!"

"אני רעבה ! והכל באשמתך !"

"את נישקת את ג'יימס בגלל האלכוהול לא בגללי."

"סיריוס בלק הנאד הנפוח הזה !"

"הוא חתיך, הכל נסלח ונשכח."

"את כל כך שטחית."

הורמונאלית, אני מבקשת."

"חרמנית, אני מתקנת."

"אה כן !? טוב, 'החרמנית' הולכת לאכול."

עולם אכזר.

"אני שונאת אותך."

"לאביו האני."

אני שונאת אותה.

12 שעות ו27 דקות שלא אכלתי.

מתגנבים למטבחים.

לקחתי כובע ומעיל בלשים כדי שלא יזהו אותי.

אני יורדת במדרגות סגנון הפנתר הוורוד.

מסתכלת ימינה, מסתכלת שמאל.

מסתכלת שוב ימינה, מסתכלת שוב שמאלה.

מסתכלת י-"פוטר !"

"שלום לילס. מה שלומך היום ?"

תחושת הרעבה מטופשת ! תראי מה עשית !

קרר קרר

"רעבה ?"

לא אכלתי 12 שעות ו29 דקות.

כן אני רעבה !

"סור מדרכי פוטר."

"סור מדרכי ? תגידי לי, מאיזה מאה את ?"

"אתה !"

חשבתי שפוטר וסיריוס רבו, די אהבתי את המצב.

"אוונס, את האמת התפלאתי לגלות שקיימת בך חתולת מין."

התנשקנו, לא עשינו סקס על שולחן החטיפים.

"קיימת בי גם 'ניקיטה' מאוד אלימה, בלק."

"ניקיטה ? אה ?"

הוא מבולבל

"זאת בחורה שמכסחת אנשים מעצבנים, כגון – אתה !"

"סיריוס לך, אתה מפריע ליי !!"

פוטר תפסיק לבכות כמו ילד קטן.

"לא הוא לא ! הוא לא מפריע לכלום ! ממש כלום !"

"לפני רגע הכללת אותי ב'אנשים מעצבנים'"

אני שונאת את סיריוס בלק.

"נכון, אתה לא מפריע לכלום כי אני הולכת."

"אני הולך איתך."

"לא אתה לא פוטר."

"כן אני כן."

"למה נראה לך שאתה כן ?"

"כי נישקת אותי וזה היה אדיר !"

לא היית צריך להגיד את זה.

"אני לא נישקתי אותך !"

"יש לי עדים."

"עדי שקר !"

"אה כן ? אז למה הרעבת את עצמך עד עכשיו ?"

שיט.

"אהה... זה היה בתור מחאת רעב."

"על מה ?"

"על סופי שבוע. צריך לבטל אותם ! בלי חופשים !"

אין חופשים, אין מסיבות.

אין מסיבות, אין אלכוהול.

אין אלכוהול, אין אותי מנשקת את ג'יימס פוטר.

אהבתי !

"זה לא ישנה את העובדה שהסופ"ש הזה, אתמול בערב, בעשר ארבעים ושלוש את נישקת אותי עד עשר וארבעים וחמש דקות."

"הגזמת, אין מצב שלא נשמתי שתי דקות."

"זה התחיל בעשר ארבעים ושלוש ונגמר בעשר ארבעים וחמש."

"אז זה התחיל בעשר ארבעים ושלוש וחצי."

"לעזאזל ! זה לא משנה, אנחנו ה ת נ ש ק נ ו !"

הוא מצביע עלי ועליו בלי סוף.

"כן אוקי הבנתי, תפסיק להצביע עלי."

"מעולה. אז עכשיו, מתי את יכולה לצאת ? יציאה הבאה להוגסמיד היא מחר, הולך ?"

אני מתפוצצת מצחוק עכשיו.

"אתה.. חושב.. שאני " אני לא יכולה להפסיק לצחוק. "אצא איתך.. ג'יימס נאד נפוח פוטר.. כי התנשקתי איתך בזמן שוכרות ? אתה באמת מצחיק."

"וואו את כלבה."

"סתום בלק."

"לא, רף-כף אין בעיה."

לפוטר אין בעיה שאני לא רוצה לצאת איתו ? העולם פתאום נראה כמו מקום מאוד טוב לחיות בו.

"אני פשוט אחכה עד שהיא תציע לי לצאת."

כן, וזה יקרה בערך ב... NEVER !

"אני מקווה שאתה בן אדם מאוד סבלני, זה עלול לקחת קצת זמן... אתה יודע, עד שמישהו יצמיד לי שרביט לרקה או משהו כזה."

"אל תדאגי. את תזמיני אותי לדייט. ועד אז אני אעשה, מה שבא לי."

"אוקי תעשה מה שבא לך."

"אני אעשה מה שבא לי."

הוא תופס לי בעצמות הלחיים ומנשק אותי.

זה די לוהט.

הוא אפילו מנשק די טוב.

אבל אני לילי אוונס, ואני מסרבת להיות הורמנאלית ולפתח רגשות לג'יימס נאד נפוח פוטר.

אז אני נותנת לו בירכית.

"שיהיה לך יום טוב פוטר."

"גם לך לילס'."

הוא אומר לי בקול צרוד כשהוא מקופל על הרצפה.

 __________________________________________________

אני יודעת שהפרק מאוד קצר, פשוט לא עידכנתי כבר מלא זמן אז אמרתי שאני חייבת לספק משהו.

הפרק הקודם		הפרק הבא