פסיכופט.

                                                                                              תשוקה חדשה

יום לאחר ההתעללות,

הכל העיתונים הייתה הכותרת הבאה:" רוצח אכזרי מסתובב ברחובות"

ומתחת לזה היה פירוטים על מה שעשיתי לה,

קראתי את מה שהיה כתוב לגמתי מהקפה שלי ואמרתי:" אכזרי"

בלי שמץ של כוונה בדבריי.

נכנסתי למשרד שלי,

זה לא היה כל כך משרד אלה יותר...

המטא הראשי של השב"כ,

כן עבדתי בשב"כ ובעבודה הזאת היו מלא יתרונות,

בינהם רישיון לנשק.

"בוקר טוב" אמר לי חברי לעבודה שמואל עניתי לי בחזרה :" בוקר טוב שמואל."

"שמעתה על ההתעללות בבחורה אמש?" שאל אותי שמואל.

"כן, זה מופיע בכל העיתונים איך לא אשים לב?"

"זה היה אכזרי בטירוף,

אני לא מאמין שיש בני אדם כאלו,

שמתעללים ככה בנשים,

איך הם יכולים לעזאזל?!"

"אני לא יודע" עניתי לשמואל והמשכתי:" אך אני מקווה שיתפסו את הרוצח הזה כמה שיותר מהר."

עבר עליי יום אגיל בעבודה,

גמרתי לעשות דו"ח סודי וחזרתי הביתה מוקדם מהצפוי..

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

חזרתי הביתה חשבתי לעצמי: חבל שאנשים שופטים אחרים ככה,

בלי להכיר אותם אפילו,

זה עצוב.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

ירדתי לקנות בייגל מהחנות שאני אוהב,

שלושה רחובות מדירתי.

שעברתי כבר שני שליש מהדרך הבחנתי בה,

הושטתי יד ונגעתי בכתפה היא הסתובבה אליי וחייכה:" היי, (ואז היא אמרה את שמי אך לא אחסוף אותי בינתיים) מזמן לא נפגשנו!

מה נשמע?"

"סבבה" עניתי, "ואיך איתך?"

"הכל מעולה!" אמרה לי.

"את רוצה להיפגש מתי שהוא להתעדכן מה קורה אחד עם השני?"

"זה יהיה נהדר,

אמרה לי."

היא חייכה אליי והבטתי בעיניה החומות,

'כמה זמן!' חשבתי לעצמי 'לא נפגשתי איתה מאז הפרידה!'

"אז איפה נפגש?" שאלתי,

"אולי נפגש מחר ב-4 בצהריים בביגלייה הקרובה?

נאכל שם משהוא קטן ונדבר" הצעתי.

היא הסכימה והיא הסתובבה לדרכה ובלי הבנתי

כמה התגעגתיי אליה.

הבטתי בשערה החום וחשתי חרטה,

על הפרידה בינינו שקרתה בגללי בלבד.

במקומה לא הייתי סולח לעצמי.

'היא בן אדם נפלא' חשבתי לעצמי,

'אולי בגלל זה היא סולחת לי.'

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז כמו שהיה כתוב אכן נפגשנו ביום למחרת,

אך הגעתי באיחור של חצי שעה.

"אני כל-כך מצטער!" אמרתי.

"זה בסדר" השיבה,

"אז מה חדש אצלך?"

"ובכן,

נפרדנו לפני 3 שנים אז כמובן יש דברים חדשים,

רבים משאפרט את כולם,

אך היו כמה דברים חשובים ב-3 שנים שעברו.

קיבלתי קידום בעבודה,

התייצבתי כלכלית,

ועשיתי מספר דברים לא כל כך חוקיים,

מה חדש אצלך?"

היא צחקקה:"

אובכן אצלי,

יש לי חבר חדש אנחנו יוצאים כבר 2 שנים,

אני חושבת שבקרוב יציע לי נישואין."

שהיא אמרה את המילה נישואין השתעלתי קלות, לרמוז שלא נעים לי לדבר על זה.

אפילו שלא רציתי שתבין היא הבינה.

"אז....." אמרתי,

" אני צריך לעשות משהוא בקשר לעבודה,

רוצה שאני יקפיץ אותך לבית שלך?"

"כן," היא אמרה, "לא עברתי דירה אז אתה יודע איפה אני גרה.."

תוכנית התחילה להגבש במוחי,

זכרתי איפה היא גרה,

אך לא התכוונתי לנסוע לשם...

"בואי, כנסי למכונית שלי.."

יצאתי מהחנות ופתחתי לה את הדלת כמו ג'נטלמן,

אך הדלת של המושבים האחוריים.

אתה מבינים מה מתפתח?

נסענו על כביש 6,

כבר התחיל להחשיך,

כנראה גם היא הבינה שאני לא מתכוון להחזיר אותה הביתה,

היא ניסתה לפתוח את הדלת אך היא הייתה נעולה...

"תוציא אותי מפה!" צעקה,

"תביא אותי הביתה! י'חתיכת מטומטם!"

והיא המשיכה לקלל אותי בקללות מקוריות וכואבות להפליא..

עד שנמאס לי,

נכנסתי לדרך צדדית שאף אחד כמעט לא נוהג בה,

לקחתי את האקדח שהיה עליי ועצרתי בצד הדרך,

"תצאי אמרתי."

פתחתי את המנעול והיא יצאה,

תתפשטי,

והיא עשתה כדבריי כמה התגעגתי לסקס אך זה לא מה שהתכוונתי לעשות,

"תשכבי על הרצפה!"

הוצאתי סכין מכיסי,

"תעצמי עיניים! וזה יעבור מהר!"

צעדתי צעד לעברה ועם קנה האקדח פגעתי בראשה,

היא התעלפה.

פגעתי עוד מספר פעמים בראשה,

סביר להניח שלא תזכור כלום.

לא יכולתי שלא להתחרמן מזה שהיא ערומה ולא לרצות לאנוס אותה,

אך זה מסוכן מידי בתור מישהוא בשב"כ ומישהוא שהשתתף בחקירות אני יודע את דרך המשטרה,

לקחתי אתה בגדים שלה למכונית שלי ואמרתי לאקסית שלי:" מנוחה טובה, קרן יקירתי.."

באוטו כתבתי מכתב עם כפפפות*:

היי משטרה יקרה,

חזרתי זה המתעללן מאתמול..

כן כן אני זה שהתעלל בחנה אתמול,

והים התעללתי בקרן,

שניהן נפגעו אך לא מתו,

וזאת הייתה הכוונה שלי,

עכשיו אני נוסע לעבר הקורבן הראשון שלי שירצח,

הוא בעלה של יובל....

סביר להניח שתמצאו את הגופה כמה שעות אחרי שאני יעזוב,

אז אני יתקשר אליכם בקרוב השעה כרגע: 7:39 בערב..

                                                                 מאת: פסיכופט משתולל

ד"א זאת עבודה מבפנים.

----------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הנחתי את הפתק על גופה של קרן ונכנסתי למכונית בדרך אל קורבני הבא....

---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

אז איך היה הפרק?

אני יודע שלא כל כך טוב,

כתבתי בחוסר זמן.

* מדוע "הפסיכופט המשתולל" לבש כפפות?

כדאי להסתיק טביעות אצבע וDNA.

בסוף כל פרק אני יכתוב הסברים על הדברים שאחרהים סימנתי ב-*

אז בקיצור,

איך היה הפרק?

הפרק הקודם		הפרק הבא