חיים בספר

הרכבת נעצרה באיטיות, ג'יימס, סיריוס ורמוס הצטרפו לזרם הילדים שיצאו מהתאים למסדרון, את הדברים שלהם הם השאירו ברכבת וג'יימס הרגיש צביטה קטנה בלב לפני שעזב את צ'רלי, שניה לפני שהם סגרו את דלת התא הוא שמע את צ'רלי הומה לו.

השלושה ירדו מהרכבת והתכוונו להמשיך עם זרם הילדים המבוגרים לכיוון הכרכרות אבל אז הם שמעו קול שקורא לכול תלמידי שנה ראשונה והם שינו כיוון.

"שנה הראשונה לכאן!" בעל הקול היה נער גבוהה ואדמוני בגיל שבע תשע עשרה בערך לפי הניחוש של ג'יימס.

"נראה לכם שהוא טבע בכדרה העם שיקוי לגדילת גוף?" סיריוס לחש לג'יימס ולרמוס. ג'יימס הנהן, זו הייתה נראתה לו האפשרות הסבירה ביותר, אבל רמוס הניד את ראשו, "נראה כאילו הוא חצי ענק," לחש להם.

ג'יימס הופתע, כשחושבים על זה הדבר היה הגיוני, אבל בשביל להגיע למסקנה הזו צריך להיות חכם, נראה היה כאילו סיריוס חשב כמו ג'יימס מכיוון שהוא מלמל ,"רייוונקלו," באופן גלוי למדי.

 תלמדי שנה הראשונה התקבצו סביב הענק, "טוב אז אני פה רובאוס האגריד, אני שומר פה על הקרקעות של הוגוורטס, עכשיו כול ארבע ילדים הולכים לעלות על סירה כאן, "הוא בעט במעגן הסירות לדי להראות להם איפה הסירות, הסירה שספגה את החבטה שלו נסדקה. ג'יימס נשבע לעצמו שהוא לא עולה עליה.

"ואז אנחנו נגיע ככה לשם להוגוורטס ופרופסור מקגונגל תיקח אתכם, נסו לא ליפול לי למים פה, התמנון לא יאהב את זה," הסביר האגריד. 

השלושה בחרו לעצמם סירה שיהיה רשום על הדופן שלה את המספר תשע בצבע כחול בכתב גדול, הם עלו עליה וחיכו לילד הרביעי שיצטרף עליהם או שהאגריד יגיד להם שהם יכולים לנסוע.

"אפשר להצטרף? היינו חמש בנות וזה יותר מדי לסירה אחת," מלמלה ילדה קטנה שנראתה ביישנית, הילדה הייתה קהת עור בעלת שער חום עמוק.

"בטח," רמוס אמר ופינה לה מקום.

סיריוס הרים את אחד המשוטים וכיוון לעברה לפני שהספיקה לזוז, "שם?"

היא נראתה מפוחדת מעט, "פלי, קיצור של פלישה, לך תבין את ההורים שלי," אמרה כמעט בהתנצלות.

ג'יימס דחף את המשוט של סיריוס הצידה, "פלי זה שם מגניב, תעלי לסירה, אין לה ממה לפחד מסיריוס. לאיזה בית את רוצה להתמיין?" הוא שאל.

פלי עלתה על הסירה בדיוק בזמן שהאגריד התחיל לחתור בשלו, רמוס וסיריוס חתרו אחריו והשאירו לג'יימס לדבר עם האורחת, "הפלפאף כמו אמא שלי, " היא ענתה לו.

ג'יימס חייך," מגניב את משלימה לנו סריה, אני רוצה גריפנדור, רמוס רוצה ריוונקלו והוא גם גאון אז הוא ילך לשם וההורים של סיריוס לא מרשים לו משהו שהוא סלת'רין."

"לא מרשים?" פלי שאלה מבולבלת, "המיון הוא בבחירת מצנפת, להורים שלו אין קשר לזה."

סיריוס פלט נחירת לעג, "אם אני לא הולך להיות בסלת'רין ההורים היקרים שלי הולכים לשנוא אותי יותר ממה שהם שונאים עד עכשיו."

"אבל פלי צודקת, המיון לא נעשה לפי הרצון שלנו, המצנפת בוחרת, יכול להיות שכולנו נצא בכלל באותו הבית," רמוס אמר והכניס את המשוט שלו במים בעוצמה.

עכשיו היה תורה של פלי להביע זלזול, "אני בחיים לא אכנס לגריפנדור, אני פחדנית רצח וגם לא נראה לי שאני אכנס לסלת'רין, הרוב שם טהורי דם, אמא שלי היא בכלל בת מוגלגים ואין לאבא כול כך הרבה דם קוסמים טהור גם כן."

אחרי ששמעו את השורשים של פלי סיריוס עשה פרצוף מלגלג, למזלו פלי הייתה מאחוריו ולא ראתה את ההבעה שלו, אבל ג'יימס ורמוס כן. ג'יימס שלח אליו מבט מוכיח, סיריוס קלט את המבט והוציא לו לשון בילדותיות, מאותו הרגע התחילה מלחמת מים בסירה הקטנה.

הארבעה ירדו לבסוף מהסירה על המזח הם היו רטובים, מחיוכים ובעיקר קופאים מקור, פלי נטשה אותם וחזרה לחברות שלה, כול תלמידי השנה הראשונה נאספו בפתח של הטירה, לצד הדלתות הענקיות.

מכשפה צעירה יחסית בשביל להיות סגנית המנהל שהייתה לכול היותר בת שלושים פתחה את דלתות הוגוורטס והובלה אותם לחדר נוסף שהיה חם, היא הביטה בתלמידים וייבשה את חלקם הרטוב בהינף שרביט,  ג'יימס סיריוס ורמוס זכו להתייבש.

"אני קוראת בשמותיכם לפי סדר, תסתדרו בשורה ואז נוכל להיכנס לאולם." אמרה מקגונגל, והקריאה את השמות, ג'יימס מצא את עצמו יחסית בסוף, סיריוס היה בין הראשונים,  בינו לבין רמוס היו עשרה ילדים וג'יימס עמד מאחורי רמוס שבניהם היו עוד שבעה ילדים. את השורה הובילה ילדה בהירה בעלת שער אדמוני בוער.

מקגונגל פתחה את דלתות האולם והם נכנסו בסדר, היא הניחה שרפרף עליה מצנפת מרופטת למראה שפצחה בשיר, מהלחץ ג'יימס לא שם לב לשיר שהיא שרה, הוא רק רצה לדעת באיזה בית הוא הולך להיות שבע שנים שלמות ועם מי.

ואז מקגונגל התחילה לקרוא, "אוואנס לילי." הילדה האדמונית רצה לשרפרף ושמה את המצנפת בלהיטות על ראשה, שניה אחת כך המצנפת קראה בקול, "גריפנדור"

"ביטרץ אדווין."

"הפלפאף."

"סיריוס בלק."

סיריוס נראה כמעט מיואש שהתקדם לעבר מצנפת המיון, הוא העיף מבט אל שולחן סלת'רין, ג'יימס ראה את בת הדודה שלו מרימה לעברו אצבעות, ג'יימס יחל לראות שהוא שפוף אבל אז סיריוס החליט כנראה שהוא לא הולך להיות מבואס הוא הרים את כתפיו בגאווה ושם את מצנפת המיון על ראשו כמעט בגסות.

שתיקה, המצנפת חשבה לעצמה, אפשר היה לראות שהקרעים שהיו שפתיה מלמלו ופיו של סיריוס היה קפוץ.

ואז, "גריפנדור!"

ג'יימס מחא כפיים בחוזקה, סיריוס לא היה חייב ללכת לסלת'רין אחרי הכול.

עוד כמה ילדים שנשלחו לסלת'רין, ריוונקלו  והפלפאף. ג'יימס ראה שפלי צדקה, היא באמת הלכה להפלפאף, הוא היה שמח בשבילה.

"לופין רמוס"

"גריפנדור!"

ג'יימס קפץ מעט מהאושר, שני חבריו הטובים הלכו לגרפנדור, הוא החזיק לעצמו אצבעות בחוזקה, מבקש מהעולם כולו להצטרף אליהם.

"ארמלין נוט." ג'יימס זיהה את הילד, הוא היה טהור דם, השם הצחיק אותו, מי קורא לילד שלו ארמלין?

"סלת'רין."

"סוורוס סנייפ."

ילד קטן ומלא חצ'קונים רץ לעבר מצנפת המיון הוא מעד פעמיים בדרך, ג'יימס הרגיש לגלוג, הוא ראה את הילדה האדמונית בשולחן גריפנדור מחזיקה אצבעות בחוזקה.

"סלת'רין!"

סנייפ נראה כאילו הוקל לו והילדה הקטנה שג'יימס נזכר ששמה ליל אוואנס נראתה מאוכזבת.

"ג'יימס פוטר."

הוא הלך לאט ובביטחון לעבר מצנפת המיון, התיישב על השרפרף והרים את המצנפת, בלבו הוא ביקש גרפינדור.

המצנפת בקושי הספיקה לגעת בראשו וכבר היא צעקה בראשו ולכולם.

"גריפנדור!"

ג'יימס רץ לשולחן שיושביו מחאו כפיים בהתלהבות, סיריוס ורמוס פינו לו מקום לידם.

"פיטר פטגרו."

ילד קטן ונמוך הלך בהתלהבות לעבר המצנפת, היה נראה כאלו הזמן שהמצנפת שהתה על ראשו היה ארוך במיוחד, ואז לבסוף.

"גריפנדור."

ג'יימס מחא כפיים בהתלהבות יחד עם כול יושבי השולחן.

מספר קטן נוסף  של ילדים והמיון נגמר.

"תזהרי הוגוורטס, תלמדי שנה ראשונה של גריפנדור הולכים לעשות בעיות!" צעק סיריוס, כמה מהמורים בשולחן המורים העיפו לעברו מבטים מרוגזים.

רק אילו ידעו כמה הוא צדק...

 תהנו, אבל תגיבו בבקשה!!!!!!

זה ממש חשוב לי, אני לא ודעת עם להמשיך בפיק, יש כול כך הרבה פיקים על הקונדסאים..

הפרק הקודם		הפרק הבא