אני

למחרת בבוקר, כשנפגשתי עם מונה, היא הייתה מעט נלהבת. "איך היה אתמול?"

משכתי בכתפיי. "היה. ג'רמי מלמד מעולה."

"אמרת את זה כבר." היא אמרה בחוסר סבלנות. "ו..?"

נאנחתי. "אמרתי לו שהוא צריך לשים עדשות. כלום יותר מזה."

מונה חייכה בשביעות רצון ודחפה ילדה מכיתה ט' שעמדה בדרכה. התכווצתי בלי להגיד כלום.

"בוחן פתע." קרא המורה גולד כשנכנס שנייה אחריי לכיתה. התיישבתי במהירות ליד ג'רמי, שחייך אליי. השבתי לו חיוך.

במפתיע, הבוחן היה לי קל. שרבטתי פתק תודה לג'רמי. שוב.

"אני מתה ללכת למסיבה היום." אמרה לי מונה. "תחילת לימודים וזה... ויש לי גם מלא בגדים חדשים שאני חייבת להשתמש בהם."

"רגע.." מלמלתי ועצרתי במקומי. "אולי אני אעשה היום אצלי? ההורים שלי בחו'ל."

מונה צווחה בשמחה וחיבקה אותי. "אני אודיע לכולם בקפיטריה! יש!"

ואז היא נעלמה מעיניי.

עד שמונה תפסה את תשומת ליבם של כולם כבר הגעתי לשם. נאנחתי. "אני אודיע. הם יקשיבו לי."

מונה חייכה בהכרת תודה ונתנה לי לעלות על השולחן.

"היום יש מסיבה אצלי. כולם באים!" אמרתי בחיוך. כולם צרחו.

לאחר מכן הלכתי עם מונה לשיעור ספרות. ראיתי את ג'רמי וקייטי מסתכלים עלינו בזמן שמונה דוחפת תלמיד בכיתה י' וצוחקת.

"מונה." עצרתי אותה. היא הרימה גבה, מבולבלת. "די." מלמלתי. "תפסיקי עם זה כבר."

היא נהייתה עוד יותר מבולבלת. "להפסיק מה?"

"לדחוף אותם." אמרתי בשקט. "הם לא בובות שלך."

עקפתי אותה ועברתי על יד ג'רמי וקייטי שהסתכלו עלינו עם פיות פעורים.

'אתה בא היום?' שלחתי לג'רמי פתק באמצע השיעור.

'אני?' הוא החזיר. הבטתי בו, הוא היה נורא מופתע.

'אתה נכלל בכולם, לא?' שלחתי וראיתי חיוך מבצבץ בזוויות פיו. "אולי." הוא מלמל.

לא יודעת למה, פשוט רציתי שהוא יבוא. באמת שלא היה לי מושג למה.

לאחר סיום השיעור האחרון, מונה, שהתאוששה מההתפרצות שלי במסדרון, באה איתי הביתה ועזרה לי להתחיל לארגן את המסיבה.

מונה עזרה לי לבחור שמלה והלכה, כדי ששתינו נספיק להתארגן בעצמנו.

הפרק הקודם		הפרק הבא