אליזבת ריין לירווי

ליז שפשפה עניה. זה לא הגיוני. לורד וולדמורט לא היה נשוי, וחוץ מזה, מי תתחתן עם המפלצת הזאת? אולי... אולי בילדותו? אולי בילדותו, הייתה לו חברה שהייתה שותפה למזימותיו המרושעות?

ליז רצה למדשאות בית הספר, וצפתה בשחקני הקווידיץ' מבית רייבנקלו מתאמנים. פיטר לא בא. פרופסור פליטיק נתן לו עונש בעקבות לחש שגרם לו להקיא חלזונות. פרופסור פליטיק המסכן לא הפסיק להקיא חלזונות, ובסוף נשלך למרפאה. ליז הסיתה את מבטה לכיוון היער. פרייס, אותו תלמיד שלעג לליז על אחותה המתה, צעד לכיוון היער. מה הוא עושה? אסור ללכת לשם! ליז קמה מהדשא, והחלה לרוץ בשקט לכיוון ההיער. פרייס נכנס לשם, ונעלם בין העצים. ליז נכנסה בשקט, ובדקה היכן הוא. היא שמעה מלמולים. היא צעדה קדימה שני צעדים. ומולה, התגלה, לא אחר מאשר לורד וולדמורט הנורא. היא נעמדה במקומה, וקיוותה שלא יראו אותה. היא ניסתה להקשיב, אך גם פחדה. "...תביא לי את הסיסמא לבית גריפינדור, אני אקח את הילדה בעצמי. או שאתה רוצה להכפיל את הסכום, ותביא את הילדה אלי, היום בחצות." אמר הלורד בלחישה מפחידה. "כן אדוני. אני אראה מה אני יכול לעשות." ענה לו פרייס. "עכשיו לך!" צעק הלורד. ופרייס הסתובב לכיוון ליז. ליז ההמומה החלה לרוץ. "תפוס אותה!" שמעה את הלורד צועק. ליז הצליחה לצאת מהיער. היא עלתה לכיוון הטירה, ולא העזה להביט לאחור. היא נכנסה מהר לטירה- ואז גילתה שכל השיורים התחילו. היא עלתה לכיוון בית גריפינדור. היא לא רצתה לקבל עונש מפרופסור מקגונגל. היא נעמדה מול התמונה. "גרביל מעופף." מלמלה. והדלת נפתחה. היא שמעה צחוק מאחוריה. היא הסתובבה, ושם עמד, פרייס, ולפי ניחושה של ליז רץ כדי לספר ללורד וולדמורט על הסיסמא לבית גריפינדור! ליז רצה אחריו. "עצור!" צעקה. בל מאוחר מדי. המדרגות שינו את מסלולן, ופרייס כבר נעלם. ליז עלתה בעצב חזרה לחדר גריפיינדור, וזחלה בכניסה. היא התיישבה מול האח המבוערת. איזה ילדדה רצה הלורד וולדמורט לקחת? למי מחברותיה של ליז יש עסק עם הלורד וולדמורט? למזלה הלורד לא ראה את פניה. אבל פרייס מכיר אותה. מה תעשה? ליז נשכבה על רצפת החדר וחשבה. יש לה עוד זמן עד שהשיעור יגמר. היא יכולה לחזור לשם. היא קמה מהרצפה, לקחה את שרביטה ויצאה מהחדר בריצה. היא יצאה מהטירה, ורצה לכיוון היער. היא נכנסה בשקט ליער וראתה את הלורד יחד עם פרייס. היא הסתתרה בשקט מאחורי אחד העצים. הם כבר לא דיברו. פרייס בדיוק התחיל ללכת. הוא עבר את העץ שמאחוריו התחבאה ליז, ועצר. במהירות הסתובב, וצעק, "שתק!" חיז לא יכלה לזוז בדיוק כמו פרייס ברכבת. היא שמעה את צחוקם. "היא מוכרת לי. אולי זו היא? מי זו?" שאל הלורד את פרייס. "זו אליזבת לירווי. אחותה הקטנה של רוזלינה לירווי שאותה הרגת בשנה שעברה, כי היא חשבה שהיא מספיק חזקה אם היא הצטרפה לקבוצת ההילאים המטופשת." צחק פרייס. "אה. נכון.... אני זוכר." לחש בערמומיות הלורד וולדמורט. הוא שלף את שרביטה של ליז מכיס גלימתה. "למי גנבת את השרביט הזה?" לחש. "למי גנבת את השרביט הזה?!" עכשיו הוא צעק. פרייס שיחרר אותה. "לא גנבתי! אימא שלי הביאה לי אותו!" צעקה. "ומהיכן היא גנבה אותו?!" צעק. ליז נפלה לאדמה. "מי זאת אימא שלך?!" צעק. "קסנדרה לירווי!" צעקה. "אין לי מושג מי זאת." מלמל הלורד. ליז החניקה צחקוק. היא קמה מהאדמה. "תביא אותה לכאן. בחצות. אני חושב שזאת היא." מלמל הלורד. מבטו עדיין היה תקוע על ליז. הוא הביא לה את השרביט, וליז החלה לרוץ. היא נכנסה לירה, עלתה לבית גריפינדור, ונשכבה על הרצפה מול האח. זה היה מעשה מטופש.

"ליז, סוף סוף! שיעור תעופה!" שמח פיטר. שניהם רצו בשמחה למדשאות. השיעור האחרון להיום. מדאם הוץ' כבר הייתה שם. ליז נעמדה ליד מטאטא, ופיטר במטאטא שלידה. אחרי דקה, כבר כל התלמידים הגיעו. ליז הסתכלה על שערה הקוצני של מדאם הוץ'. מדאם הוץ' נעמדה מול כל התלמידים, והחלה בשיעור.

"למעלה!" צעקה ליז כבר בפעם החמישית. הפעם המטאטא עלה סוף סוף. היא התיישבה על המטאטא. כל התלמידים כבר היו מוכנים. "עכשיו, ריקעו ברגליכם פעם אחת, וכשאומר לכם לחזור, תחזרו בלי להתווכח!" אמרה. היא שרקה, וכל התלמידים בבת אחת החלו לעוף. ליז הייתה המומה. היא התעופפה עם המטאטא מעלה ומעלה.

כל תלמידי גריפינדור ישנו. גם ליז. למרות שפחדה שלפרייס יבוא כל רגע, היא הצליחה לעצום את ענייה. ולהירדם. פרייס נכנס לחדר הבנות. הוא חיפש את ליז. איזה מין משימה מטופשת נתן לו אדון האופל? להיכנס לחדר הבנות ולחטוף משם ילדה? פרייס הרים את ליז. אבל היא לא התעוררה. הוא ירד במדרגות. והניח אותה על הרצפה. "תתעוררי!" צעק בלחישה. ליז פקחה ענייה בזהירות. פרייס משך בידה, והרים אותה. היא הלכה לכיוון היציאה נגד רצונה. לאחר שיצאה מבית גריפינדור, שוב הרים פרייס את ליז, ורץ במורד המדרגות כאילו היא שוקלת כמו נוצה. הוא רץ לכיוון היער, ונכנס. הלורד חיכה שם. פרייס הניח את ליז. "נו נו נו..." מלמל וולדמורט.

הפרק הקודם		הפרק הבא