אהבה שלעולם לא תנבול

'כשקוסם מסיים את חייו, יש באפשרותו לבחור האם להישאר על פני האדמה בצורה שבה יהווה חיקוי לחיים, כרוח רפאים, או לעבור לעולם הבא בשקט.
רוב המתים הפוחדים מהמוות יישארו בצורת חיקוי, יש שיאמרו עלוב לחיים, מאחר ובחיים עצמם לא סיימו ולא הגשימו את מטרת חייהם וכמיהתם האפשרית הגדולה ביותר.
כשרוח הרפאים אכן תגשים את מטרת חייה, תעבור היא לעולם הבא בשלווה, בידיעה שהגשימה את חלומה'.
מתוך החיים שאחרי המוות מאת פרופסור סלביה קונסולינד, הוצאת 1756.

ריחו הנשכח, המשכר, הכה בה שנית. היא לא הצליחה להתגבר על הכאב, או להתמודד עמו בכל דרך שהיא. היא הביטה בוורד האדום, הטהור, הנבול. היא נזכרה בליל אמש.
היא לא הצליחה לשלוט עוד בדמעותיה, והן חלו לזלוג. דמעה, אחר דמעה, אחר דמעה, עד כי ניתן היה להתבלבל ולחשוב שהיא נוטפת זיעה.
כך עבר לו יומה האחרון. לפחות בעודה בחיים.

		הפרק הבא