מלחמת הכלות

"נשים, אני תוהה אם מישהו בעולם הזה מסוגל להבין אותן" אמר רון בייאוש ולגם מבקבוק הבירצפת שלו.

"אני תוהה אם הן אפילו מסוגלות להבין את עצמן" אמר הארי, לא פחות מיואש מרון.

"אתה לא מבין איזה שבוע מטורף עבר עליי. להרמיוני יש התפרצויות בכי כל חמש דקות. והקטע הכי מוזר- כשאני שואל אותה מה קרה היא עונה לי שזה מהתרגשות לקראת החתונה, חמש דקות אחר כך, בהתפרצות אחרת שלה, היא אומרת לי שהיא סתם לחוצה, וחמש דקות לאחר מכן היא צורחת עליי שאני מלחיץ אותה. בחיי שאם הייתי מבין מה עובר בראש שלה היו נפתרות רוב הבעיות שלי" אמר רון.

"אתה עוד בר מזל, תאמין לי. לג'יני יש התקפי זעם מטורפים. בהתחלה חשבתי שזה המחזור שלה, אבל אפילו היא לא עצבנית כל כך בזמן מחזור. היא פשוט מתחרפנת אם היא לא מוצאת דרך להוציא את העצבים שלה כל שתי דקות. הבוקר הכנתי לה קפה עם שני סוכר במקום שלוש, והיא צרחה עליי לפחות במשך עשר דקות שאני הבנאדם הכי לא מתחשב שהיא מכירה" אמר הארי.

"נשים..." מלמלו יחד הארי ורון והביטו בהרמיוני וג'יני, שישבו על הספה התכולה בביתם של הארי וג'יני ודיברו בהתלהבות.

"אז איפה נקנה את השמלות?" שאלה ג'יני בהתרגשות לאחר שהיא והרמיוני תיכננו במדויק איך תיראה עוגת החתונה של שתיהן, מכמה קומות יהיו לה עד הגוון המדויק של הקרם.

"טוב, חשבתי שנלך לאליסיה דאנוס. היא התופרת המוגלגלית שתפרה לאמא שלי את שמלת החתונה שלה" אמרה הרמיוני בביישנות.

"לא, לא, לא! את משוגעת?! ברור שאנחנו חייבות ללכת לז'אן דה לוק!" אמרה ג'יני, מדגישה את שמו של ז'אן במין יראה קדושה.

"ז'אן מי?"

"ז'אן דה לוק, הרמיוני! הוא עיצב את שמלות החתונה של האחיות פאטוויל!"

"עדיין שמרת איתן על קשר? פארווטי בסדר, אבל פדמה כזאת רכלנית"

"הרמיוני, זאת לא הנקודה! ז'אן דה לוק נחשב למעצב השמלות הטוב ביותר בכל צרפת!"

"אנחנו בבריטניה, לא בצרפת" אמרה הרמיוני וגלגלה את עיניה.

"כן, כן, אבל מובן שיש לו סניפים בכל העולם! יש אחד ממש בלונדון!" אמרה ג'יני.

"אהמ... הוא מעצב למוגלגים או ש...?"

"כמובן שלקוסמים! מאיפה שאכיר מעצבי שמלות חתונה מוגלגים?" אמרה ג'יני בצחקוק.

הרמיוני הרגישה קצת נעלבת בשביל הקהילה המוגלגית שאליה השתייכה כל משפחתה.

"יש מעצבי שמלות חתונות מוגלגים שטובים לא פחות ממעצבי שמלות חתונות קוסמים" אמרה הרמיוני, מנסה שנימה של זעם לא תתגנב לקולה.

"אוי, הרמיוני, את יודעת שלא התכוונתי לזה" אמרה ג'יני וחיבקה את הרמיוני שהתרצתה.

"מה באמת תעשו בחתונה שלך ושל רון? אני משערת שלא סיפרת לכל קרובי המשפחה המוגלגים שלך שאת מכשפה..." אמרה ג'יני בהרהור.

"כן, אני ורון חשבנו על זה. לא הייתי רוצה שזאת תהיה חתונה של מוגלגים, חתונות של קוסמים כל כך נהדרות, אבל הן מחייבות חשיפה של קסמים... אז אני מזמינה רק את אבא ואמא... אה וגם את דודה איוונה, אחותה התאומה של אמא... אמא פשוט לא מסוגלת שלא לספר לה כל דבר, אז היא הייתה חייבת לספר לה גם את זה... אוי, הייתי כל כך רוצה שסבא וסבתא יהיו בחתונה, וגם אמה ולוסי וטרייסי ורופרט ובריאן... כל בני הדודים שלי" משכה הרמיוני באפה.

"אוי, הרמיוני, אז למה שלא תזמיני את כולם? אני בטוחה שהם יקבלו יפה את כל העניין" אמרה ג'יני בעידוד.

"אוי, זה לא כזה פשוט ג'ין... אני לא יכולה פשוט לקום מחר בבוקר ולספר לכולם שאני מכשפה... אני גם מעדיפה את זה ככה, כשמספרים להרבה אנשים זה מתגלגל מפה לפה ובסוף יגיע לאוזניים הלא רצויות" עיקמה הרמיוני את פרצופה.

ג'יני הבחינה שלמרות דבריה של הרמיוני, נשמע צער רב בקולה. היא הבינה אותה. הרי ביום כמו יום החתונה שלך, ברור שכל אחת הייתה רוצה שכל האנשים שהיא אוהבת יהיו איתה.

"היי, אני יודעת מה נעשה שיעודד אותך. בואי נלך לז'אן דה לוק מחר, בסדר? נמדוד קצת שמלות.. והפעם נתעתק לשם, נשבר לי לגמרי ממכוניות מוגלגיות" אמרה ג'יני בעידוד.

"זה רק בגלל שלא הצלחת ללמוד לנהוג בהן אחרי שהארי ניסה ללמד אותך" הקניטה אותה הרמיוני וספגה בתגובה כרית בפנים.

ז'אן דה לוק- מעצב שמלות חתונה, הורה השלט המהבהב המוקף בנורות קטנות בכניסת החנות, שנראתה מפוארת לא פחות מאולמות קולינס.

"את עומדת למות על המקום הזה" אמרה ג'יני בעוד שתי הבנות עוברות את מפתן הדלת.

"ברוכה הבאה! אילו עלמות יפות, !de belles jeunes filles" מיהר לעברן בחור צעיר בעל שפם צרפתי מסולסל ומבטא צרפתי כבד.

"איך אפשר לעזור לכן, Mesdames?" שאל אותן בעודו פושט את מעיליהן ומניח אותן על קולב בכניסת החנות.

"אנחנו פה בשביל שמלות חתונה! שתינו הולכות להתחתן ממש בקרוב!" צייצה ג'יני בהתרגשות בעוד הרמיוני בוחנת את החנות המפוארת.

"כמובן, כמובן! Suivez-moi, אחריי, גבירותיי" אמר הצעיר בהתרגשות.

הוא הוביל אותן למרכז החנות, למין במה קטנה שהייתה בערך השטח היחיד בכל החנות שלא היה מרופד בשטיח זהוב ססגוני או בשמלות כלה יפהייפות.

"בואו נראה...צריך למדוד, ואז לחשוב...יהיה לנו beaucoup de plaisir, המון כיף!" אמר ושלף משום מקום סרט מדידה שהחל למדוד בעצמו את מידותיהן של הרמיוני וג'יני בדייקנות.

נשמע צלצול פעמון המודיע על כניסתו של לקוח נוסף והצעיר מיהר לעבר הדלת.

"הוא ממש מעצבן עם הצרפתית שלו בכל משפט מסכן" אמרה הרמיוני שזעפה את פניה כשסרט המדידה מדד את היקף ישבנה.

"לדעתי הוא מקסים, הבחור המושלם לעבוד במקום כזה! ז'אן דה לוק בחיים לא היה מסכים שמישהו לא צרפתי יעבוד בחנות שלו.." אמרה ג'יני בחולמניות.

הבחור הצרפתי הצעיר חזר לאחר מספר דקות, מביט בסרט המדידה שעליו נשמרו מידותיהן של הרמיוני וג'יני.

"יפה וטוב... בואו נראה" אמר ז'אן דה לוק והחל בחיפושו אחר שמלה.

הוא שלף שמלות מהאוויר, בחן אותן לרגע ארוך או שפשוט זרק אותן ברגע שהתבונן בהן. הוא מלמל לעצמו הרבה דברים בצרפתית, חלקם נשמעו להרמיוני כמו "עם המידות של הברונטית יהיה קשה מאוד למצוא שמלה ראויה..." או "לפחות לג'ינג'ית יש היקף חזה סביר" אבל היא לא הייתה בטוחה שאלו לא סתם קשקושים בצרפתית.

"אחחח! מצאתי את זה!" הוא קרא בהתרגשות ומיהר לעברן עם שמלה שהייתה מקופלת תחת זרועו. הרמיוני הייתה בטוחה שהוא מתכוון לג'יני, אך הצרפתי ניגש דווקא אליה.

"הנה! את אוהבת את זה?" שאל אותה בציפייה.

והרמיוני פשוט מתה על זה.

זאת הייתה שמלה שנראתה כמו שמלה של נסיכה מהאגדות. צמודה בחלקה העליון, אך נופלת כמפל מים לבן כקצפת עד למרגלותיה של הרמיוני בחלקה התחתון. היא הייתה מעוטרת בפרחי תחרה ובעלת כתפיות דקיקות עם פסי זהב דקיקים.

"היא..." אמרה הרמיוני, מתנשפת.

"פשוט מושלמת. אוי הרמיוני היא תיראה עלייך נהדר! את חייבת למדוד אותה!" קראה ג'יני.

"כן, כמובן! אוי תודה, מסייה..."

"דלאקור" השלים אותה הבחור הצעיר בחיוך.

"אתה במקרה מכיר את פלר דלא-" התחילה לומר שג'יני,

"האחיינית שלי, בחורה מקסימה. אמא שלה תמיד הזכירה לי ויליה" אמר.

"אני לא מאמינה שאתה הדוד של פלר דלאקור! למה היא אף פעם לא טרחה להזכיר את זה?" אמרה ג'יני בזעזוע.

"אני לא חושב שזה היה עד כדי כך חשוב לציון, גבירתי" אמר אדון דלאקור בחיוך רחב.

הרמיוני יצאה מתא המדידה, לבושה בשמלה שנראתה כאילו נוצרה רק עבורה.

"הרמיוני... את פשוט יפהייפיה" פלטה ג'יני בהתרגשות, עיניה דומעות.

"אני בהחלט מסכים איתה" אמר אדון דלאקור בכנות.

הרמיוני הביטה במראה. היא לא ידעה למה ציפתה לראות שם. השמלה הייתה יפהייפיה, פשוט מדהימה, ללא ספק. אך הרמיוני לא הייתה מהבחורות היפות האלו באופן יוצא דופן ומובלט ששמלה כמו זאת הייתה גורמת להן להיראות כמו נסיכות, או לפחות זוהרות יתר על המידה.

אבל זה בדיוק מה שהשמלה עשתה. כשהרמיוני בחנה את דמותה במראה, היא ראתה מולה דמות יפהיפייה, נרגשת, שנראתה כאילו נשלפה מספר אגדות על נסיכה יפהייפיה ביום חתונתה.

"גברתי, והנה השמלה שלך. אני חושב שהיא בהחלט תואמת לך" אמר אדון דלאקור, שחזר עם שמלה בשביל ג'יני.

השמלה של ג'יני הייתה שונה בעליל. זאת הייתה שמלת קצפת, מנופחת מאוד, שהסתירה לחלוטין כל רמז לכך שלכלה היה חלק תחתון. הרמיוני מעולם לא אהבה שמלות קצפת כאלו, היא חשבה שהן גורמות לכלה להיראות כמו עוגה. אבל זה היה בדיוק הסגנון של ג'יני. השמלות האלו תמיד הזכירו לה את השמלות המפוארות שהיו לובשות הנסיכות מסיפורי האגדות שאמה הייתה מספרת לה בילדותה.

"אוי, אדון דלאקור, אתה פשוט גאון!" אמרה ג'יני ומיהרה לתא ההלבשה. היא יצאה משם אחרי חמש דקות, ואפילו הרמיוני לא יכלה להכחיש שהשמלה, למרות שהייתה מנופחת ומסורבלת מאוד, נראתה על ג'יני נפלא.

"אז... יש לנו שמלות?" אמר אדון דלאקור לאחר ששתי הבנות חזרו לבגדיהן הרגילים, ושמלות הכלה המרשימות היו מונחות בצד.

"בהחלט, אדון דלאקור" אמרו הרמיוני וג'יני פה אחד.

הם יצאו מהחנות בתחושת קלילות ואושר נהדרת.

"אז, מתי אמרת שנקבל את השמלות?" שאלה הרמיוני.

"שלושה שבועות לפני החתונה. קודם עוברים עליהם בקסמים, את יודעת, כל מיני כאלו נגד קריעה, או שיישבו יותר טוב על הגוף, ויפיצו ריח טוב... את יודעת ממש כיף לדעת קצת יותר ממך בנושא מסוים לשם שינוי!" אמרה ג'יני בקופצניות.

"טוב, אמא שלי לא הפציצה אותי במגזינים של "חתונות קסומות" ו"למכשפה המאורסת" ברגע שסיפרתי לה שאני מאורסת" אמרה הרמיוני בחיבה.

בדיוק אז טסה לעברן של הבנות תנשמת צחורה המחזיקה במקורה מכתב. היא הפילה אותו ממש לחיק ידיה של הרמיוני.

"זה עבור שתינו! תראי! מעניין מי שלח אותו!" אמרה ג'יני בסקרנות.

ג'יני והרמיוני היקרות,

בבקשה התייצבו במשרדי באולמות קולינס במהירות האפשרית.

קתרין תומפסון.

"מעניין מה היא רוצה" שאלה הרמיוני בדאגה.

"טוב, בואי נעשה מה שביקשה...אולי היא רוצה לתת לנו הנחה ענקית" אמרה ג'יני בעידוד אם כי הייתה די מודאגת בעצמה.

ובלי לבזבז יותר מדי זמן, התעתקו משם הבנות לאולמות קולינס. 

הפרק הקודם		הפרק הבא