ילדתם של בני האלמוות

היי,לפעמים אני אכתוב מנקודת מבט של מישהו ולפעמים לא,הפעם זה נקודת מבט של אליסון.

!"שאלה מרתקת! אם כי אני חייב לציין שבדרך כלל בנות בגילך לא שואלות אותה."הסתובבתי בבהלה לכיוון הקול העליז,והחנקתי צרחה.מולי עמד הבן-אדם הכי מוזר שראיתי בחיים.כמעט יותר מוזר ממני

הוא היה גבוה ורזה עם משקפיים,עיניים כחולות ומצח גבוה.היה לו שיער ארוך ולבן,וזקן ארוך ולבן אפילו עוד יותר.והוא היה לבוש מוזר!מן גלימה כחולה וארוכה עם כוכבים כסופים.הוא חייך אלי והמשיך לדבר."אבל אני יכול להגיד לך שאת בהחלט את

אפילו יותר מכל אחד אחר בעולם,למרות שאת מסתירה חלק ניכר מאישיותך ומכישרונותייך".הוא חייך אלי כאילו ברגע זה הוא פענח את סוד היקום,והבהלה שלי חלפה והתחלתי להתרגז."אני לא רוצה להיות גסת רוח..."וגסות הרוח שלי אימה להתפרץ מכל פינה..."אבל מה לעזאזל אתה עושה לי בחדר,מי אתה, איך נכנסת לכאן (ברור לחלוטין שאיליין בחיים לא תכניס אנשים כמוהו הביתה),ועל מה היה כל הנאום הזה עכשיו?"ו

האיש המוזר ענה לי ברצינות,"אכן,אבל לפעמים גסות הרוח שלנו פורצת גם אם לא רצינו בכך.ובאשר לשאלותייך,אני עוד לא יכול להגיד לך מה אני עושה כאן,שמי הוא אלבוס דמבלדור,אבל אני עוד לא יגיד לך איך אני ושמי המוזר קשורים אלייך

"?נכנסתי לכאן כמוך,והנאום הזה היה תשובה לשאלתך.שאלת מי את."(שאלתי את זה בקול?) ואז חשבתי רגע וקלטתי."נכנסת דרך החלון?אתה...אתה כמוני?"

.אלים אדירים,לא!אני לא חושב שיש מישהו כמוך בעולם כולו!בעצם אני יודע."אלבוס דמבלדור צחק"

".זה בכלל לא היה מצחיק."התזתי בבוז."אתה לא יודע עלי כלום בכלל,וגם אם אתה יודע זה לא אומר שיש לך רשות לדעת"

הופ,הופ אנחנו מתקדמים.מכיוון שזה באמת לא הוגן שאני יודע עלייך ואת לא יודעת עלי אני אספר לך איך אני ושמי המוזר קשורים אלייך.אבל קודם..."הוא הוציא מקל מכיס בין קפלי גלימתו.כנראה בהיתי בו במבט שהבהיר בדיוק מה אני חושבת עליו" 
.וזה לא דבר טוב),כי הוא חייך אלי (שוב!) ואמר,"חכי ותראי."הוא הניף את המקל,והמזוודה ותיק הגב שלי עפו מהמדף שמעל הדלת.המזוודה ריחפה אל הארון וכל הבגדים שלי עפו מקופלים מתוך הארון ונחתו בתוכה)

אחר כך עפו אל המזוודה כל החפצים שלי מהמגרות והספרים מהמדפים ונחתו גם הם בתוך המזוודה.תיק הגב נחת על יד המגרה האישית שלי וממנה עפו לתוכו:המחשב נייד שלי,דיסק-און-קי,הטאבלט,והאייפון שלי עף מתוך הכיס של המכנסיים שלבשתי.התיק נסגר ונפל ברכות על הרצפה.בהיתי באלבוס דמבלדור.זה היה פשוט בלתי אפשרי.הוא בהחלט היה יותר מוזר ממני!הוא אנושי בכלל?עמדתי לשאול אותו את כל זה,אבל כל מה שיצא לי היה קול חלוש ששאל:"מה זה היה?"אלבוס דמבלדור (שהחלטתי לקרוא לו דמבלדור ואם הוא יעצבן אותי דמבי.ככה שבטח כל הזמן אני אקרא לו דמבי),נשם נשימה עמוקה ואמר,"קסם."ם

הפרק הקודם		הפרק הבא