התאומה של הארי

אחרי הנסיעה הארוכה לגן החיות

ילדי בית היתומים "וולז" ירדו מהאוטובוס שאסף אותם

והקשיבו לתדריך של אחד ממדריכי הקבוצות שעבד שם

אבל רוב הילדים לא הקשיבו למדריך

חלקם היו נרגשים מאוד להיכנס לגן החיות בגלל ביתן הזוחלים

בגלל שהיו שם כל מיני תנינים ועכבישים ארסיים.

אבל מה שעניין את סטפני במיוחד בביתן הזוחלים

היה נחש הפיתון, שהיו לו צבעים מיוחדים.

אחרי שהמדריך סיים לדבר ("סוף סוף, חשבתי שהוא לעולם לא יפסיק לדבר לעולם!"

לחשה סטפני לאוזנה של אלכס המגחכת). סטפני ושאר ילדי בית היתומים

נכנסו לגן החיות והתחילו להסתובב בין הכלובים השונים של החיות.

בהתחלה הם הסתובבו ליד העופות הדורסים, וכל הבנות לא הפסיקו לצחוק על

חלק מהבנים שצעקו על התנשמות המסכנת שלא עשו להם כלום.

וארי כמה דקות דני דיבר עם המדריך, "מתי אנחנו הוכים לביתן הזוחלים?"

הוא שאל, והמדריך ענה לו "אם גם הבנות רוצות גם ללכת לשם" הוא אמר

"אז נוכל ללכת כבר עכשיו, אבל זה רק אם גם הבנות מסכימות".

ואחרי שחלק די גדול מהבנות אמרו שגם הן רוצות ללכת לביתן הזוחלים

הם הלכו לשם והתחילו להתפזר בתוך הביתן, כל ילד וילדה לחיה שהוא רוצה לראות.

ובזמן ששאר הילדים הלכו לראות את התנינים והעכבישים, סטפני הלכה

לראות את נחש הפיתון, בגלל הצבעים היפים והייחודים שהיו עליו.

ובדרך שלה אל נחש הפיתון, היא ראתה משפחה אחת שעמדה ליד כלוב הנחש

אבל כשהיא הסתכלה על הילד שהיה איתם, שהיו לו עיניים ירוקות, ושיער שחור

היא הרגישה ממש מוזר. היא הרגישה כאילו היא כבר מכירה אותו.

-----------------------------------------------------------------------------------------------

הנסיעה לגן החיות בלונדון עברה די בשקט, חוץ

מכמה רגעים שדאדלי לא הפסיק לשאול אם הם הגיעו כבר.

וסוף סוף, אחרי חצי שעה שנראתה להארי כמו נצח, הם הגיעו לגן החיות.

וכמובן שדאדלי ישר רצה ללכת לאכול, אז הם עשו הפסקת אוכל.

ואחרי שהם סיימו לאכול הם הלכו לביתן הזוחלים, ומשם ישר

לכלוב נחש הפיתון הצבעוני.

"תעשה שהוא יזוז" אמר דאדלי לאביו, בגלל שהנחש לא זז.

ורנון דפק על קיר הפלסטיק כמה פעמים ואמר לנחש "זוז", אבל הנחש

אפילו לא פקח עין, "תזוז!" צעק דאדלי ודפק על קיר הפלסטיק

כל כך חזק, עד שנדמה להארי שהוא הולך להישבר.

אז הארי אמר לדאדלי "הוא ישן" כדי שיפסיק לדפוק על

קיר הפלסטיק, כי הנחש המסכן ההוא לא עשה לו כלום, ולא

מגיע לו יחס כזה. "הוא משעמם" אמר לבסוף דאדלי באנחה.

ודאדלי, ורנון, ופטוניה הלכו להסתכל על החיות האחרות בביתן,

בזמן שהארי נשאר להסתכל על הנחש הישן.

ואחרי כמה שניות אחר כך, הוא שם לב לכך שמתקרבת לכיוונו

ילדה בגילו, עם שיער בצבע חום בהיר, עיניים ירוקות כאיזמרגד,

ועל המצח קצת מוסתרת, הייתה לה צלקת בצורת ברק, ממש כמו שלו.

"היי, אני סטפני" אמרה הילדה עם חיוך קטן אחרי שהסתכלה על

נחש הפיתון. וזה הרגיש להארי כאילו הוא מכיר אותה כבר שנים.

"ואיך קוראים לך?" שאלה אותו סטפני, והוא ענה לאותה ילדה שקראו לה

סטפני "קוראים לי הארי, הארי פוטר"

_________________________________________________________________________________________

בבקשה תגיבו כי לקח לי הרבה זמן לעשות את הפרק הזה.

וגם כי אם לא יהיו פה לפחות 9 תגובות ( ממשתמשים שונים ) אני לא ממשיכה ( =

ובבקשה תדרגו אותי ב-5 כוכבים ! ~ ! ~ ! ~ ! ~ !

הפרק הקודם		הפרק הבא