מוגלגית בהוגורטס

"

אמא, אני עולה למעלה." 'השקיות האלה כ"כ כבדות ! לרוץ לחדר.'
משקל השקיות הכבד ירד מכפות ידיה של סופי ועלה על המיטה, סופי הסתכלה על עצמה במראה, שער דבש, חלק ועיניים חומות בהירות, גזרה צרה וגובה 1.57, כן היא הייתה נמוכה, היא אהבה את זה, ולעומת זאת שנאה את הנמשים אשר עיתרו את אפה ולחייה, פעם הרגישה שהיא מיוחדת, כיום הרגישה כמו כל נערה אחרת - מוצאת בכל דבר בגופה פגע.
היא התיישבה על המיטה והתחילה לפרוק את השקיות.
את הגלימה בארון, את הטלסקופ על השולחן, הספרים במדף, קדרה ליד המיטה, וזוג מאזניים לידה.
בשקית האחרונה שרביט, אף-פעם לא היה לה שרביט משלה, תמיד השתמשה בשל אביה. הלב שלה עיקצץ בצורה מוזרה, וידיה הזיעו, היא התרגשה. למה ? הרבה פעמיים בחייה ביצעה קסם, מה שונה עכשיו ?
היא לא יכלה להתאפק. "מיפרוזה אזיל" פרפרים כחולים התעופפו מקצה שרביטה של סופי ועפו בחדר באלגנטיות, הם נראו כמו בלרינות קטנות ודקיקות אשר כל תנועה שלהם נראת כמו צעד ריקוד מקצועי. "סופי ! סופי ! את בסדר ?" צעקותיה המדאגות של אימה העירו אותה מיופיהם של הפרפרים המרקדים. "כן ?" ענתה יוצאת מחדרה, היא אחזה במעקה המדרגות והתקופפה למטה כדי לשמוע את אמה יותר טוב. "בואי קחי את החתולה שלך !" קראה לינדה.
סופי כמעט שכחה, יש לה חתולה, אבא לעולם לא יאמין לה ! לינדה שונאת חתולים, היא טוענת שהם מפונקים ודואגים רק לעצמם, סופי חלקה עליה, כן הם יצורי אצולה, אבל הם כה יפים ושלווים, איך אפשר לא לאהוב חיה כזאת ? היא בהחלט הבינה מיצרים.
"אני באה !" קראה סופי, יורדת במהירות במדרגות.
על השולחן עמד כלוב, ובתוכו חתולה לבנה עם כתמים כתומים עדינים, סביב עין אחת היא מסגרת כתומה ויפה. "חשבת כבר איך תקראי לה ?" שאלה אמה. "חשבתי על נובלז, זה אצולה בספרדית." סופי הביטה בנובלז, מוקסמת מיופיה.
"אה, אולי תקראי לה נובל ? נובלז נשמע כמו מאכל טורקי מוזר." סופי צחקה, נובלז באמת הזכיר מאכל טורקי מוזר. "כן, נובל, מה את אומרת חתולונת ? את אוהבת את השם נובל ?" החתולה גירגרה. סופי חייכה ולקחה אותה למעלה

*

"סופי, דופקים בדלת ! אני באמבט, תפתחי." סופי הסתכלה פעם אחרונה במראה, לוודאות שהיא נראת בסדר, ורצה במדרגות לעבר הדלת. "הי סופי. מה קורה ?" ג'ורג'י עמדה בפתח הדלת, היא אפילו לא חיכתה שסופי תזמין אותה ונכנסה. "וואי ! איזה בית יפה. מה הדבר הזה עושה ?" שאלה והצביע על הטלוויזיה.
"זאת טלוויזיה, היא מראה כל מיני הופעות ותוכניות, רוצה לראות ?" סופי הסתכלה על לכיוון ג'ורג'י אך היא כבר נעלמה.
"ג'ורג'י ? איפה את ?" שאלה סופי, מתחילה לחפש בבית.
"אני במטבח." אמרה ג'ורג'י, כיאלו זה ביתה שלה, סופי אהבה את זה. תמיד חברותיה היו כה בישניות, זה היה סיוט !
"רוצה לאכול משהו ? נוכל לראות יחד טיטניק, זה הסרט הכי מדהים ועצוב עלי-האדמות !" אמרה סופי פותחת את ארון החטיפים.
"סרט ? מה זה סרט ?" שאלה ג'ורג'י.
"אוה כן, שכחתי. סרט זה מה שהטלוויזיה מקרינה, כלומר מראה." הסבירה סופי. " יש כל מיני דברים שהטלוויזיה יכולה לעשות, אפשר לשחק בה, ולראות תמונות שלך, לראות תוכניות של אנשים מפורסמים, וגם לראות סרטים. יש גם כל מיני תוכניות ממש מטומטמות, כמו טנלובלה ספרדית, או כל תכניות הנינג'ה, תמיד שנאתי אותן !" אמרה סופי שמה את הפופקורן במיקרוגל ולוקחת את ג'ורג'י לסלון.
"יש סרט לא עצוב ?" שאלה ג'ורג'י "כלומר, זאת הפעם הראשונה שאנחנו נפגשות, יום לפני שאת הולכת  ללמוד בהוגורטס, אנחנו ניהינו חברות, אולי נראה סרט שמח, אם יש." אמרה ג'ורג'י
"כן, את צודקת. אפשר לראות סרט דיסני ! אני מתה עליהם ! אוי, בואי נראה מלך האריות ! כל מי שלא ראה את מלך האריות יש לו חור בהשכלה. את רוצה שיהיה לך חור בהשכלה ?" שאלה סופי בחיוך.
"ברור שלא !" צחקה.
"דרך אגב, ג'ורג'י.. מה את לובשת ?" ג'ורג'י הייתה לבושה בשמלה פרחונית של שנות השבעים, ג'קט בצבע סגול, ועליו חולצה לבנה שכתוב עליה : ' I love nk '.
"בגדים מוגלגים. למה ?" שאלה ג'ורג'י, בוחנת את לבושה.
"מוגלגים מתי ? בשנות השבעים ?! אולי אחרי הסרט אני יראה לך איך באמת מתלבשים מוגלגים." צחקה סופי, ג'ורג'י החמציה פרצוף והתיישבה על הכורסא.
"אני הולכת לקחת את הפופקורן. חכי כאן, אל תגעי בכלום." סופי הלכה למטבח ולקחה קערה, היא הוציאה את שקית הפופקורן מהמיקרוגל, פתחה אותה ושפכה את תכונה המתוק והמלא חמאה בתוך הקערה. היא חזררה לסלון והופתעה למצוא את ג'ורג'י באותו המקום.
"ועכשיו הסרט !" סופי הכניסה את הסרט ל-D.V.D והפעילה.
"בגלגל החיים.." הסרט החל.

*

"אוי זה כ"כ עצוב הוא מת ? אוה מופסה !"

*

"אקונה מטטה, איזה משפט מדהים, אקונה מטטה.. את יודעת, זה נדבק !"

*

"אוה, איזה מתוקים ! הם הולכים לחזור לצוק התקווה?"

*

"מי הולך לנצח ? סקאר ימות ? איפה טימון ופומבה ?-" " ג'ורג'י ! את מוכנה לסתום ?! תקשיבי, בסרטים כאלה לא מדברים !"

*

"אוה זה היה סרט מעולה ! עכשיו אין לי חור בהשכלה !" שמחה ג'ורג'י, זאת הייתה הפעם הכי מייגעת שסופי ראתה את הסרט, כל חמש דקות ג'ורג'י שאלה איזה שאלה מטופשת !
"עכשיו את הולכת ללמד אותי להתלבש כמו מוגלגית ? אמא שלי הביאה לי כסף מוגלגי, אולי נלך לקניות !" אמרה ג'ורג'י בשמחה, כמו ילדה בת חמש שמקבלת בובה !
"כן אפשר. בואי נעלה לחדר שלי" אמרה סופי, הן עלו במדרגות, סוחבות בדרך את המזוודות של ג'ורג'י ואת הינשוף שלה, פאפגינו.
"אוקי, אלו הבגדים הכי בסיסיים שצריכים להיות לכל נערה בארון, יש גם המון אקססוריז שמותאמים לטעם שלך, וכמובן תוספת בגדים שבטעם שלך. עד פה ברור ?" ג'ורג'י כתבה הכל במחברת כמו תלמידה שקדנית.
"ברור המורה." ענתה בצייטנות. "המורה, מה זה הקופסא שיש לך מתחת למיטה?" שאלה ג'ורג'י בחטטנות.
"זה מיני מקרר. אני מחזיקה שם כפית וגלידת וניל עם פיצפוצי אוראו."
ג'ורג'י זרקה את המחברת והעיפרון לאוויר וקפצה אל המיני מקרר. היא פתחה אותו בתנופה, רק אז סופי הבינה את כוונותיה של ג'ורג'י וקפצה אף-היא אל המיני מקרר היקר שלה. אך היא לא הייתה מהירה מספיק, ג'ורג'י כבר לקחה את הקופסאת הגלידה והכפית ויצא מין החדר בריצה ! הן ירדו במדרגות במהירות ג'ורג'י פתחה את דלת הכניסה ורצה לרחוב, עכשיו הן רצו ברחוב הראשי. ג'ורג'י בזמן הריצה פתחה את הגלידה והתחילה לאכול את הגלידה, מתענגת על כל כפית.
"תביאי לי את הגלידה שלי ! היא שלי ! שלי !" צעקה סופי בטירוף.
"לא עוד מותק ! עכשיו היא שלי ! לתמיד ! אבל אם את רוצה כשאני יגמור אותה, אני יביא לך את הקופסא." אמרה ג'ורג'י והגבירה את המהירות.
"שלום גברת ברטאור, מה שלומך ?" שאלה סופי את השכנה שלה בזמן שרדפה אחרי ג'ורג'י.
"אוה הנערים של היום ! שעת צהריים ! שקטט !!" (הערת המחברת:אהמ הפיג'מות אהמ:)
ג'ורג'י וסופי צחקו ללא שליטה. הן הגיעו לפארק השכונה, ג'ורג'י עלתה על המתקנים והתפתלה בינהם, ואחריה סופי.
הזמן עבר וסופי לא תפסה את ג'ורג'י 'עוד מעט הגלידה תיגמר ! לחשוב סופי, לחשוב !' ואז צץ במוחה של סופי רעיון.
"אני אתפוס אותך !" התגרתה בה.
"לא את לא !" סופי גרמה לה לחשוב שהיא תחליק אחריה במגלשה אבל בעצם היא ירדה מהמתקן וחיכתה בסוף המגלשה. ואיך שג'ורג'י סיימה להתגלש במגלשה הגלידה חולצה מידיה על ידי סופי וסופי התענגה על הכפית האחרונה.
"אמרתי לך שאני יתפוס אותך."

__________________________

תגיבו !! :):)

הפרק הקודם		הפרק הבא