משפחה בהפרעה

"האוכל מצוין, גברת הדסון" אמר ג'יימס בניסיון חסר הצלחה לשפר את האווירה שהשתררה על השולחן.
"הו, זה גברת צ'אנג. אני ובעלי היקר עומדים להתגרש בחודש הבא" אמר צ'ו.
"הו, צר לי לשמוע" אמרה ג'יני ונשמע שהיא באמת מצטערת, אבל לא מתוך רגש הזדהות לצ'ו. בעל לאקסית של בעלה היה בטוח יותר בשביל כולם.

"אולי תספר לכולם, אוליבר, מדוע בדיוק אנחנו מתגרשים?" אמרה צ'ו לעברו בשל בעלה, אדון הדסון.
"צ'ו, בבקשה אל תעלי את זה פה מול כולם" אמר אדון הדסון ונראה מובך מאוד.
"למה לא, אוליבר? לא נראה מבוייש במיוחד כשתפסתי אותך עם החברה הכי טובה שלי-"
"אמא, די!" צעקה אמילי. השתררה דממה.
"בבקשה, אל תהרסו את המפגש הזה" אמרה אמילי בקול זועף שאליו התגנב שמץ תחנונים.
"אני לא הורסת כלום. בטח שלא את חיי הנישואין שלי, כמו אבא שלך.." אמרה צ'ו בכעס. שאר הארוחה התנהלה בשתיקה.

**
"לילי, תרצי לבוא לראות את החדר שלי?" אמר אחיה הגדול של אמילי, רופרט, לאחר שהקינוחים חוסלו כליל.
"אה, בסדר" אמרה לילי והשניים קמו.

**
"יש לך פה חתיכת חדר. אני מתכוונת, כל הפוסטרים של הקווידיץ' והגיטרה...הגיליון של קוסמות עם ביקיני ליד המיטה..." אמרה לילי.
"כן, בחורות מתות על הדברים האלו" אמר רופרט במהירות והסתיר את הגיליון מתחת לכרית שעל מיטתו.
"אז איך אתה מתמודד עם הגירושים של ההורים שלך? ואיך אמרת שקוראים לאחותך הקטנה? חמודה זאתי" אמרה לילי.
"אוליביה, אבל זה שם נורא, אז היא דורשת שייקראו לה אוליב. לא ממש אכפת לי מהגירושים של ההורים שלי, למען האמת. הם תמיד היו זוג די דפוק. רבים כל הזמן. צועקים. לא מסכימים על שום דבר. לא הבנתי למה הם ביחד בכלל" אמר רופרט ומשך בכתפיו.
"וואו, מוזר לשמוע אנשים מדברים ככה על ההורים שלהם. ההורים שלי ממש יועדו אחד לשני. נראה כאילו הם תמיד היו יחד" אמרה לילי.
"טוב, לא בדיוק תמיד יחד" אמר רופרט וחייך.
"מה זאת אומרת?" שאלה לילי.
"ברגע שאמילי אמרה שלחבר שלה קוראים אלבוס פוטר אמא ידעה שהוא הבן של הארי פוטר, אבא שלך. היא והארי יצאו כשהם היו בתיכון. הוא אמר לה שהיא הייתה הנשיקה הראשונה שלו" אמר רופרט.
"אתה... רציני?! הוא אף פעם לא סיפר לי על זה!" אמרה לילי.
"כן. אמא כבר לוחצת על אמילי שבועות שתביא את אלבוס והמשפחה שלו לארוחת ערב אצלנו. אמילי השתדלה להימנע מזה, כי, כמו שראית, ההורים שלנו לא ממש המארחים המושלמים. הם מהסוג שחושף את הבעיות שלהם מול כל העולם ואישתו. אבל יש גבול לכמה שהיא יכלה להתחמק. היא נכנעה בסופו של דבר" אמר רופרט ושיחק בקצוות שיער אדמונית של לילי.
"וואו... לא היה לי מושג" אמרה לילי והנידה בראשה.
"את ממש לא דומה לאבא שלך, את יודעת? את נראית כמו אמא שלך. אמא שלך ממש יפה. וגם שחקנית קווידיץ' מדהימה. לדעתי היא השחקנית הבת הכי טובה ששיחקה אי פעם בנבחרת בריטניה של קווידיץ' לנשים במאה האחרונה" אמר רופרט.
"טוב לשמוע. אתה לא הראשון שאומר את זה" אמרה לילי.
"למה את נשמעת ממורמרת? את לא גאה באמא שלך?" אמר רופרט.
"טוב...אני מאוד אוהבת אותה. אבל היא הייתה האחרונה לקבל את מי שאני. אבא וג'יימס קיבלו אותי מיד. לאלבוס לקחו כמה שעות להתאושש, אבל אחרי זה הוא בא וחיבק אותי ואמר שהוא יקבל אותי בכל מצב. לאמא לקחו כמה שבועות. ונראה שהיא עדיין לא ממש קיבלה את זה. כאילו.. היא מעמידה פנים" אמרה לילי.
"על מה את מדברת?" שאל רופרט שנראה די מבולבל.
"טוב.. יצאתי מהארון. אני לסבית" אמרה לילי ומשכה בכתפיה.
"מה?! אין מצב! לא יכול להיות!" אמר רופרט ולהפתעה של לילי פרץ בצחוק.
"מה כל כך מצחיק?" שאלה לילי בכעס.
"את ממש לא לסבית! תסתכלי עלייך, עם החצאית הסגולה שלך והשיער הארוך הזה.. את אפילו מתאפרת. יש הבדל בין להתמזמז עם בחורות לבין לחשוב שאת לסבית" אמר רופרט.
"סליחה!? כמה דברים שופטניים במשפט אחד!" צווחה לילי.
"אוי, אני לא הולך לוותר עלייך בכזאת קלות, פוטר. את ממש לא נראית לי לסבית" אמר רופרט וחייך.
"אתה ממש חצוף, אתה יודע? היה נעים לדבר, ביי רופרט" אמרה לילי וקמה אבל רופרט תפס בידה ומשך אותה לנשיקה קצרה.
"מה אתה לא מבין!? אני לסבית! מתרוממת, איך שלא תרצה לקרוא לזה" אמרה לילי וגלגלה את עיניה.
"בסדר, פוטר. דברי איתי עוד שבועיים בזמן שנתמזמז" אמר רופרט וחייך.
"איכס!" אמרה לילי והסתלקה מהחדר.

**

"הכול בסדר? את נראית עצבנית" אמר אלבוס ללילי כשזאת נכנסה לסלון.
הוא ישב כשאמילי מכורבלת בזרועותיו. הארי וצ'ו דיברו בצד החדר.
"בערך. איפה אמא? ואדון הדסון? ואוליביה, כלומר אוליב? וג'יימס?" שאלה לילי בבלבול.
"אבא ואמא רבו שוב, ואבא צעק עליה קצת ואז יצא החוצה. ואז אדון פוטר ואמא התחילו לדבר ואמא שלך נראתה כועסת משום מה והיא יצאה החוצה לעשן. ג'יימס בחדר של אוליב יחד איתה" אמרה אמילי בזמן שאלבוס ליטף את שיערה.
"הו, אוקיי.." מלמלה לילי.
"מה הם עושים שם בחדר שלה?" אמרה לילי וחשה במדקרת קנאה קלה עוברת בה. 
"את יודעת איך הוא, זה ג'יימס" אמר אלבוס וגלגל את עיניו.
 אמילי הביטה בו וחייכה.
"יש לך עיניים ממש יפות" היא אמרה בשקט.
"ואת ממש יפה" הוא אמר לה ונישק את קצה אפה הכפתורי.
"את לא דואגת לאחותך? אני מתכוונת, ג'יימס הוא סוג של רודף שמלות כזה..." אמרה לילי.
"הו, אני אוהבת את אוליב מאוד, אל תביני לא נכון, אבל הילדה מופקרת לגמרי. היא התנשקה לפניי, ואני מבוגרת ממנה בחמש שנים! והיו לה כבר שבעה חברים! חוץ מאלבוס היו לי רק שני חברים. ואחד מהם החזיק רק לשבועיים, וזה היה בגלל משימה באמת או חובה בשנה השנייה שלי בהוגוורטס" אמרה אמילי ואלבוס צחק.
"היי, לילי, למה ברחת?" לילי שמעה את קולו של רופרט מאחורה, מתקרב לעבר הסלון.
"אני הולכת לשירותים. תגידו לרופרט שירדתי למטה, אין לי כוח לאידיוט הזה" אמרה לילי ורצה במעלה המדרגות.
"יש לך משפחה קצת מוזרה" אמרה אמילי.
"כן, שמתי לב" אמר אלבוס.

הפרק הקודם