הארי, מי?

הארי הלך, מרושל, לחדר שלו, השעה הייתה די מאוחרת.

'זהו...' הוא חשב לעצמו, 'אין דרך חזרה, אני הולך להציע לג'יני נישואים...' הוא חייך, פותח את החדר.

החדר היה גדול יותר ממה שהארי חשב. כולו לבן, כולל המיטה הזוגית הגדולה. הארי היה בטוח שהוא הולך להסתנוור מהלבן בחדר.

טוב, אולי זאת הייתה הגזמה קטנה, אבל זה מה שהעייפות של הארי גרמה לו להרגיש.

הוא הניח את המזוודה על הרצפה, וקפץ על המיטה הגדולה. הוא בהה במנורה-מאוורר מעליו, מסתובבת. הדבר היחידי שהצליח לעלות בראש זה היה ג'יני. היא די חסרה לו בזמן האחרון. המכתב האחרון שהוא קיבל ממנה היה לפני שלושה ימים.

היא הודיעה לו שהרמיוני- שהמשיכה את השנה השביעית שלה במקום להתחיל לחפש עבודה- היא ועוד כמה תלמידי הפאלפאף עזרו למקגונגל עם שיחזור חדר הגביעים שנהרס במלחמה, וסידור ספרים בספריה. בתמורה, נתנה מגקונגל לכל אחד מ7 העוזרים, עותק של ספר על כישופים שנשכחו עם הזמן. אלה היו כישופים כמו לגרום לאף להתנפח באופן זמני לגודל של אגס, או להפוך לכל שתייה שיהיה לה טעם של סבון, אבל זה היה עדיין די מגניב. ג'יני הוסיפה למכתב כישוף אחד שהיא אמרה שכדאי להארי לנסות, אבל הוא לא סומך על זה.

בכל מקרה, הארי נזכר שהוא די מסריח, והוא החליט להכנס להתקלח במהירות. 

צ'ו המשיכה לחייך במשך כל היום, עובדת בחיוך. לאחר שעתיים שהעובדת שלידה ניסתה לסחוט ממנה מי זה ההארי הזה, היא פרשה, והלכה לטפל בריב שהיה בבריכה. "עוד עשרים דקות המשמרת שלי נגמרת..." היא אמרה לעצמה, "אולי אני אלך לבקר את האר-אהה—סטיב, קצת".

הארי יצא ממקלחת ארוכה (מאוד), לבוש, למעט החולצה. הוא שכב על המיטה בשנית, היא הייתה ממש נוחה. והיא גרמה לו ליפול למחשבות נוספות.

עשר דקות לאחר מכן, נשמע דפיקה על הדלת. "סטיב?" נשמע קול מוכר מאחורי הדלת, "זאת אני, צ'ו."

הארי מיהר לפתוח לה את הדלת. "שלום, צ'ו! תיכנסי!" הוא אמר, מורה לה לשבת.

היא סגרה את הדלת מאחוריה והתיישבה על קצה המיטה. "שמתי לב ששוב שמת איפור על הצלקת..." היא אמרה, בחיוך. "אכן כן..." הוא מלמל, "יותר טוב ככה, לדעתי."

אז צ'ו שמה לב שהוא בלי חולצה. זה גרם לשניהם להרגיש לא הכי בנוח. "הממ- תגיד, אתה רוצה ללכת לבלות בעיר, בינתיים? נלך לאכול משהו או משהו כזה... נעדכן אחד את השני." היא הביטה לו בעיניים הירוקות. 

הוא הרגיש כאילו היא חודרת לו לנשמה במבט הזה, הוא לא אהב את זה כל-כך. "אההם, בטח..!" הוא אמר, "אני רק אתלבש, ונצא, תחכי לי בלובי עוד 10 דקות." הארי אמר. "אוקיי." היא ענתה, הולכת לכיוון הדלת, הארי אחריה, "אההם, ביי." היא אמרה, ונישקה את הארי נשיקה מהירה בלחי.

הפרק הקודם		הפרק הבא