אני חושבת שזאת המשימה שבה הייתי הכי הרבה לחוצה. כאשר ירדנו מהעמק , הגענו לשום מקום. ואז ראינו אותו, את האריל הזה. ' איזה מין שם זה אריל ? ' חשבתי. הוא היה בערך בגיל של המפקדת, היו לו עיניים בצבע חום, שיער שחור והוא היה שרירי. איתו היו החבורה שלו, בת אחת ובן אחד. הם הסתכלו עלינו ולפני שהספקנו להגיד משהו הוא ברח. הסוכן v רדף אחריו. אני רדפתי אחרי העוזרת שלו. בסופו של דבר , תפסתי אותה. "לא . אל תהרגו אותי," היא מילמלה. היא שמה את ידיה על פניה להתגוננות. "אנחנו לא. " "לא, אני יודעת מי אתם. אל תהרגו אותי, בבקשה!" היא קטעה אותי. היא התחילה להתנשף. 'אוי אלוהים ! לא זה לא קורה לי ' חשבתי. ניסיתי לגרור אותה, היא התנגדה. כל הזמן היא מילמלה משהו על זה שנהרוג אותה, ולבסוף לא הייתה לי ברירה אז יריתי בה חץ הרדמה. היא החווירה. הרמתי אותה וחזרתי למקום שבו ראינו את אריל וחבורתו.
כולם חוץ מהסוכן v היו שם. נראה שחוץ ממני אף אחד לא תפס את העוזר שלו. "מה ? איך הצלחת לתפוס אותה ? " שאל הסוכן v . הסוכנת g נחרה בבוז . כמובן , חוסר האדישות הרגיל שלה . "זה לא היה קל. לא תפסתם את העוזר שלו ?" שאלתי. "לא , הוא ברח," ענה לי . פתאום הסוכן v הזדחל עלינו . ראיתי שיש לו כתם של דם על החולצה. הוא ירה בו. " אוי אתה בסדר? לא חשוב תעמיסו אותו על המסוק ונתחפף מפה!" אמרתי. "העוזרת ... " הוא מילמל . "תפסתי אותה." "תמידי ידעתי שאפשר לסמוך עלייך שתעשי את העבודה הנכונה," הוא אמר בזמן שהסוכן e והסוכנת g העלו אותו למסוק. עליתי גם למסוק . אני חושבת שבחיים הלב שלי לא דפק במהירות כל כך גבוהה. טסתי במהירות הכי מהירה שאני יכולה לדמיין. הגענו למפקדה. "אוי, מה קרה ... " המפקדת מילמלה בזמן שהרופאים של הסוכנות שהזעיקה לקחו את הסוכן v . "הוא ירה בו , לא תפסנו אותו," אמרתי. "מה ?! " "אבל תפסתי את העוזרת שלו," אמרה הסוכנת g . הסוכן e הסתכל עליה במבט כעוס , היא השיבה לו מבט תמים . כמובן , היא תמיד תגנוב לכולם את התהילה . היא הסתכלה עליי במבט של ניצחון . ' אוף המעצבנת הזאתי ! ' חשבתי. הבאנו לה את העוזרת, שכבר התחילה להתעורר. המפקדת הסתכלה עליה והעוזרת החווירה. "סטפני?" היא אמרה לה. " את מכירה אותה ?" אמרתי בתדהמה. " שימו אותה בגליל," היא אמרה ויצאה מהחדר .
|