רגעים אפלים

רק לשם הבהרה, במהלך הפרק הארי קורא לשנה החמישית של ג'יני "השנה השישית" זו לא טעות אלא פשוט תופעת לווי של שחיקת זיכרונות שהארי עובר.

הארי התעתק אל הכתובת המבוקשת בחשש קל דפק על הדלת.

"הארי, עבר הרבה זמן," הוא הכריז, בוחן את הארי בדקדוק.

"מצטער," מלמל הארי והעביר את ידו בשיערו.

"תצטרך לישון על הספה, ג'יני בחדר האורחים," אמר רון וסימן לחברו הוותיק להיכנס לביתו.

"תודה," לחש הארי ונכנס פנימה.

ביתם של רון והרמיוני לא היה גדול במיוחד, הוא כלל סלון קטן, מטבח מרווח למדי, חדר שינה שכלל מקלחת קטנה, חדר אורחים שדלתו סגורה וחדר אמבטיה שדלתו הפתוחה והאור דולק בו דרך קבע.

"הארי," אמרה הרמיוני בקול נטול רגש כשזה נכנס למטבח. בידה היא עוד אחזה בטלפון הסלולרי שדרכו דיברה עם הארי דקות אחדות קודם לכן.

"היי," ענה הארי במעין מבוכה.

"אז מה קרה שגרם לך לבוא לכאן? החומה הסינית נפלה?" שאל רון בבדיחות דעת.

"הלנה זרקה אותי מהבית," הודה הארי שלפתע התעניין מאוד בנעליו המשופשפות.

"אוי! הארי!" הרמיוני אספה את הארי לחיבוק, הארי הרגיש את בטנה ההריונית וחייך קלות, הרמיוני הרפתה ממנו ולאחר הוסיפה, "מה יהיה עם ג'יימס?"

"אני לא יודע, בינתיים הוא עם הלנה, אם זה יגיע לבית משפט..."

"יהיה בסדר," אמר רון בהיעדר דבר אחר לומר, למעשה, רק לפני שניות ספורות הוא נזכר מי היא הלנה.

"אולי תהיו בשקט?! יש כאן אנשים שמנסים לישון!" נהם עליהם קול נרגז.

הארי הביט בה בהלם. היא ספק נשענה ספק נפלה על משקוף הדלת, שיערה הג'ינג'י היה פרוע ולא מסורק, סביב עיניה נראו סימנים לחוסר שינה ועל כתפה החשופה ניצב קעקוע מפותל שהארי לא הצליח לזהות.

"היי," היא הפטירה לעברו. לקח להארי כמה שניות להבין שהיא לא מזהה אותו.

"עכשיו שמונה כערב, ג'יני," אמר רון בהלם קל.

"ואני בהנגאובר," אמרה ג'יני בקול עובדתי, כאילו היא מדברת על צבע השמים.

"היי, ג'יני," מלמל הארי. רק אז ג'יני טרחה להביט הישר אל פניו.

"אני הולכת להקיא בשירותים," היא מלמלה ומעדה קלות חזרה אל המסדרון.

"היא...?"

"אלכוהוליסטית? כן, לא רק לך היו נישואים דפוקים," אמר רון במעין ייאוש.

"מי?" שאל הארי, מרגיש איך דמו מתחיל לפעפע בעורקיו.

"דין תומאס."

"דין?!" שאל הארי בהלם קל, הוא לא הבין איך ג'יני יכולה להתחתן עם האקס שלה משנתה השישית, הם נפרדו בצורה מכוערת למדי.

"מה הוא עשה?" שאל הארי, בקושי שם לב לעובדה שברור לא מאליו שדין הוא הבעיה בנישואים האלו ולא ג'יני.

"חוץ מזה שהוא גרר אותה לקנדה ונעלם אחרי חודש?" נהם רון בעצבנות.

"הוא עשה מה?!" שאל הארי בהלם.

"הוא קיבל איזו עבודה בקנדה ורצה שג'יני תבוא איתו," הסבירה הרמיוני, היה ברור שהי מנסה למתן את הטונים של השיחה כמיטב יכולתה.

"העניין הוא שחודש אחרי שהם עברו לקנדה הוא אמר שבמסגרת העובדה שלו הוא הולך לכמה ימים למקום כלשהו ונעלם לאיזה חודש, אחרי כמה זמן ג'יני התייאשה וחזרה לכאן," אמר רון.

"איזה בן זונה," מלמל לעצמו הארי, שמח שהוא לא צריך להיזהר במילותיו, כעת, כשג'יימס אצל הלנה והוא לא שם.

"וזה עוד לא הכול!" הצטעק רון.

"כשג'יני חזרה היא גילתה שהיא בהיריון," אמרה הרמיוני בטון קודר, "היא החליטה לעשות הפלה."

"ומה העוקץ פה?" שאל הארי, מסיק מסקנות מטון הדיבור של חבריו.

"שבוע בערך אחרי זה דין חזר וצעק עליה שאיך היא מעיזה להפיל את התינוק שלו! כאילו הוא לא נעלם לאיזה חודשיים!" זעם רון.

"ג'יני אומרת שהוא לא עשה לה כלום אבל כשהיא רק באה לכאן הלחי שלה הייתה נפוחה," אמרה הרמיוני בשקט, "מאז הוא שולח לה ינשוף פעם בשבוע בערך, מבקש ממנה להיפגש ממנו..."

"בן זונה..." מלמל הארי ורון הנהן אליו בהסכמה.

"אז נראה שאחרי כול הבלגן הזה אתם יצאתם הזוג המושלם," חשב לעצמו הארי בקול, דבר שהעלה חיוך על שפתיהם של רון והרמיוני.

"טוב, אני אלך להכין להארי את הספה," אמרה הרמיוני ויצאה מהמטבח.

ברגע שהרמיוני יצאה מהמטבח רון הוציא מאחד הארונות בקבוק זכוכית גדול, "וויסקי אש?" הוא שאל את הארי.

"ברור," הוא ענה וחטף מידו של רון את הכוס המלאה במחצה בוויסקי.

"הארי," אמר רון ולגם לגימה גדולה מהכוס, "למה בכלל התחתנת עם מוגלגית."

"לא יודע." הארי לגם מהכוס, "מצאתי לי עבודה בבנק שמה." הוא לגם עוד לגימה, "והיא הייתה יפה כזאת ו..."

"היית צריך להישאר בעולם הקסמים," מלמל רון.

"אני חושב שהתחתנו בגלל שהיא נכנסה להיריון," אמר הארי בעודו מאמץ את זכרונו, "כן, היינו שני ילדים בני 23 שגילו שעומד להיות להם ילד," הוא אמר וסיים את כוסתו.

"עבדת בבנק?" שאל רון בהלם קל, נראה שזה כול מה שהוא שמע מדבריו של הארי.

"כן," מלמל הארי ומילא את כוסתו בעוד וויסקי אש. "לא מצאתי עבודה אחרת. במה אתה והרמיוני עובדים בכלל?" שאל הארי משהבין שהוא בקושי יודע מה עבר על חבריו הותיקים בעשר השנים האחרונות.

"אני מנהל האסטרטגיה של יחידת ההילאים," הכריז רון בגאווה בעודו שופך עוד וויסקי אל הכוס.

"יש תפקיד כזה בכלל?" התפלא הארי בעודו לוגם עוד מהוויסקי בטבעיות.

"מתברר,  אנלא יודע בכלל איך הם הגיעו אלי," אמר רון בעודו מתחיל לדבר בקיצורים.

"והרמיוני?" שאל הארי ובעודו מנער מעליו את מעילו.

"הרמיוני... אממ..." היה ברור שרון שיכור מדי כדי להיזכר מה הוא רוצה להגיד. למשך כמה שניות דממה שררה במטבח.

"אתה יודע שהלנה אמרה שאלבוס זה שם נורא?"

"אחי, זה באמת שם נורא," אמר רון ושפך מעט מהוויסקי אש בעודו לוגם ממנו.

"אני יודע, אבל רציתי שלכול הילדים שלי יהיו שמות עם משמעות, שזה יגיד משהו..." מלמל הארי ושתה מכוסתו הריקה.

"רון! הארי!" נשמעה קולה הכועס במקצת של הרמיוני. השניים היו שיכורים עד מעל לראש, "סיימתם את הבקבוק!" היא אמרה כלא מאמינה. "קדימה! למיטות!" היא אמרה בעודה חובטת קלות בגבם.

"זה מההיריון..." מלמל רון באוזניו של הארי.

"תיזהר ממני, רונלד וויזלי! או שתגלה מה אני יכולה לעשות בגלל ההיריון!" היא זעמה בעודה מטילה לחש מילוי על הבקבוק והחזירה אותו לארון.

"לילה טוב," מלמל הארי בעודו נשכב על הספה המסודרת. היא הייתה נוחה בצורה מוזרה, הרמיוני בודאי סידרה אותה בעזרת קסם. "תמיד היית אשפית בקסמים," מלמל הארי רגע לפני שנרדם.

הפרק הקודם